מאת: עופר בן חורין. לחץ דם גבוה הוא אחד מהבעיות הבריאותיות השכיחות ביותר, במיוחד בגיל המבוגר. המחלה הכרונית, המכונה גם “הרוצח השקט” (מכיוון שהאדם הסובל ממנה מתקשה לאתר אותה בשל היעדר תסמינים) גורמת במהלך הזמן לפגיעות בכלי דם של רקמות רגישות כגון הלב, העיניים, ורקמת העצבים במוח. מהסיבה הזו לחץ דם גבוה הוא אחד מגורמי הסיכון להתקף לב, לאי-ספיקת לב, למפרצות ולמחלת כליות כרונית.
מאידך, יש חיות שלחץ דם גבוה הוא דבר הכרחי להישרדותם, כמו למשל הג’ירפה. על מנת להזרים את הדם במעלה צווארה הארוך…לחצו להמשך קריאה המשך הקריאה

מאת: עופר בן חורין. בני אדם, כמו אורגניזמים רבים אחרים, חיים בקבוצות. ישנן חברות אשר מאופיינות ביתר אחידות ובמניעת יצירתיות מצד פרטיהם (חברות טוטליטריות בעיקר), אך ישנן חברות אחרות המאופיינות בעידוד ליצירתיות. מסתבר במחקרים שלעיתים אנשים ההולכים נגד נורמות הקבוצה יכולים להוביל לדרכים חדשות היעילות להישרדות ולהצלחה בגלל יצירת רבגוניות סגנונות הלמידה – מחקר חדש מגלה כך גם לגבי דבורים. דבורת הדבש נראית כסוג של פועלת בכוורת, אך מתברר שישנן דבורים אשר נולדות ממוקדות ויש דבורים אחרות הנולדות עם אופי אינבדואלי קבוע מלידה…לחצו להמשך קריאה
המשך הקריאה

מאת: עופר בן חורין. במהלך חיינו עלינו להחליט החלטות רבות, מהחלטות קטנות יחסית כמו מה ללבוש בבוקר? מה לאכול לארוחת צהרים? ומה להגיד לבוס שלנו? ועד החלטות גדולות ואפילו הרות גורל כמו עם מי להתחתן? מה ללמוד? במה לעבוד? ועוד. לאחרונה קבוצת חוקרים גרמניים מאוניברסיטת בון (University of Bonn) בראשותו של החוקר אלכסנדר אוראו-פינארו ( Alexander Unruh-Pinheiro) זיהו קבוצת תאי עצב אשר משחקים תפקיד בעוצמת ההחלטיות שלנו, משמע בכמה אנחנו בטוחים בהחלטה שלנו…לחצו להמשך הקריאה המשך הקריאה

מאת: עופר בן חורין. כשאנחנו יוצאים החוצה, אנחנו רואים אנשים שהולכים בקצבים שונים. יש כאלו שהולכים מהר יותר וכאלו שהולכים לאט יותר. האם נוכל לדעת רק לפי מהירות ההליכה שלהם מי מזדקן מהר יותר מבחינת גופו ומוחו? מחקר בינלאומי, שכלל חוקרים בתחום מדעי המוח, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, מדעי ההתנהגות וגריאטריה מאוניברסיטת דיוק בצפון קרולינה שבארה”ב, מהמכון למחקר קליני בבית החולים האוניברסיטאי בקופנהגן וכן מניו זילנד ומבריטניה, טוען שכן.
במהלך המחקר דירגו החוקרים את מהירות ההליכה של אנשים בגילאים שונים על פי סקאלה בת 19 שלבים. הם גילו שהליכה איטית…לחצו להמשך קריאה המשך הקריאה

מאת: עופר בן חורין. בחודשים האחרונים ישנם מחקרים רבים הקשורים לקורונה באספקטים השונים שלה- חברתי, כלכלי, רפואי, אפידמיולוגי וגנטי. מחקר שנראה מעניין, אשר בוצע בישראל מצא שילדים ומבוגרים, הסובלים מהפרעות קשב וריכוז (ADHD), עשויים להחלים מהר יותר מקורונה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית…לחצו להמשך קריאה המשך הקריאה

מאת: עופר בן חורין. בשנים האחרונות מורגשת ההתחממות הגלובלית ומתרחשים תהליכים אחרים כמו למשל הידלדלות שכבת האוזון באטמוספרה- דבר המעלה את החשיפה לקרינה. במהלך השנים תהליכים אלו ואחרים ילכו ויחמירו, ורק האורגניזמים הקשוחים ביותר ישרדו. אחד מבעלי-החיים הקשוחים ביותר בטבע, אשר מכיל בתוך ה-DNA שלו חלבון מיוחד המגן עליו בפני קרינה מייננת, הוא בעל-חיים בשם דובון המים (tardigrade).
דובון המים הינו יצור קטן- גודלו בין עשירית המילימטר למילימטר וחצי- אך הוא מצליח לשרוד בסביבות מאוד קיצוניות…לחצו להמשך קריאה המשך הקריאה

מאת: עופר בן חורין. בתקופה זו העולם כולו, ממשלות, אזרחים ומדענים כאחד, מנסים להתמודד במלחמה עיקשת מול וירוס קטן בשם SARS-Cov-2 – בעצם מול יכולתו של הטבע. חיידקים ווירוסים תמיד היו יריב משמעותי מאוד ליצורים החיים סביבם, זאת בזכות היכולות האבולוציוניות הנרחבות שהעניק להם הטבע, ולא תמיד אפשר לשלוט בכך. התקיפות שלהם לפעמים גם מאופיינות בשיתופי פעולה ביניהם (בין חיידקים הדבר די ברור, אך לאחרונה ישנם מחקרים שמראים שגם וירוסים “יודעים” לשתף ביניהם פעולה בתחום מחקר שנקרא “סוציו-וירולוגיה”).
באוגוסט בשנה שעברה, אמריקאית בת 54 מאוהיו פיתחה אלח דם וסבלה מקשיי נשימה ומאי ספיקת כליות וכבד שהלכו והחמירו – זאת לאחר שאחד הכלבים שלה, כלב רועים גרמני, ליקק אותה באיזור של שריטה או פצע פתוח…לחצו להמשך קריאה המשך הקריאה

מאת: עופר בן חורין. סורק ה-MRI משמש לאבחונים קליניים, אך לפעמים היכולות שלו נרתמות למטרות היסטוריות. לפני מספר ימים אנשי מכון ה-CT ברמב”ם בדקו שתי מומיות מצריות עתיקות מלפני 2,500 עד 3,000 שנה, שהוחזקו במשך שנים ארוכות במחסני המוזיאון הימי בחיפה- אחד מהם התגלה כחניטה של בז, שכל איבריו הפנימיים נשמרו בשלמותם.

בין שאר הבדיקות הרבות שיכול לבצע סורק ה-MRI, הוא יכול לשמש גם לבדיקת מומיות- למשל בשנת 2014 נערכה סריקת MRI של נסיכה סיבירית בת 2,500 שנה בעיר נובוסיבירסק שברוסיה בראשותם של המדענים אנדריי לטיאגין (Andrey Letyagin) ואנדריי סבלוב (Andrey Savelov). הסריקה הדגימה…לחצו להמשך קריאה המשך הקריאה

מאת: עופר בן חורין. לפני כמה שבועות הגיעה המגיפה COVID-19 (קיצור של Coronavirus (disease 2019, הנגרמת על-ידי וירוס SARS-CoV-2, אל עולמנו. אמנם הרופאים והצוותים הרפואיים, אני ביניהם, לומדים לאתר, לאבחן ולטפל, אך מאוד מעניין לראות את המיזמים המדעים השונים העוטפים את הסיטואציה ומנסים להתמודד עם המצב. בין כל שאר מיזמי המדע, אמנם מנסים לרכז מאמצים למציאת תרופות וחיסון לנגיף, אך ישנו גם מחקר אפידמיולוגי רב המנסה להבין את השוני בתחלואה ובמיתות בין אנשים וגם בין מדינות.
מחקר חדש מעניין שכזה, אם כי מחקר ראשוני מאוד שעדיין לא עבר ביקורת עמיתים, הוא מחקר אשר איתר קשר בין סוג הדם של האדם לבין רגישותו למחלה ולחומרתה (בהקשר לסוגי דם- תאי דם שעליהם מוצג סוכר מסוים נקראים סוג A, ותאים שבהם מוצג הסוג השני הם B. כשתא דם אדום מציג על פניו את שני סוגי הסוכרים ביחד הוא ייקרא AB ותאים שלא מציגים אף אחד משניהם נקראים סוג O).
במחקר, אשר בוצע על-ידי אפידמיולוגים…לחצו להמשך קריאה המשך הקריאה

מאת: עופר בן חורין. קרינה אינפרה-אדום (תת-אדומה) הינה קרינה אלקטרומגנטית פולטת חום שאורך הגל שלה ארוך משל האור הנראה, אך קצר משל קרינת מיקרוגל (התדר שלה נמצא מתחת לקרינת האור האדום, ולכן היא נקראת קרינת אינפרה אדום). כל עצם על פני כדור הארץ, ובפרט גוף האדם ובעלי חיים, פולטים קרינת חום בתחום זה. ישנם מעט מאוד בעלי חיים שמסוגלים לחוש קרינה אינפרה אדום, כדוגמת מספר חיפושיות (כמו Melanophila acuminate), מספר נחשים (כמו Crotalinae, Boidae) ועטלפי הערפד (אשר משתמש ביכולת זו לאתר אזורים עשירים בדם לשם נשיכה מוצלחת יותר) מחקר שנעשה ממש לאחרונה בהונגריה גילה כי גם חברו הטוב של האדם, הכלב, מסוגל לחוש קרינה תרמית…לחצו להמשך קריאה המשך הקריאה