כשאנחנו יוצאים החוצה, אנחנו רואים אנשים שהולכים בקצבים שונים. יש כאלו שהולכים מהר יותר וכאלו שהולכים לאט יותר. האם נוכל לדעת רק לפי מהירות ההליכה שלהם מי מזדקן מהר יותר מבחינת גופו ומוחו? מחקר בינלאומי, שכלל חוקרים בתחום מדעי המוח, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, מדעי ההתנהגות וגריאטריה מאוניברסיטת דיוק בצפון קרולינה שבארה”ב, מהמכון למחקר קליני בבית החולים האוניברסיטאי בקופנהגן וכן מניו זילנד ומבריטניה, טוען שכן.

במהלך המחקר דירגו החוקרים את מהירות ההליכה של אנשים בגילאים שונים על פי סקאלה בת 19 שלבים. הם גילו שהליכה איטית הראתה נטייה להתערערות בריאות הריאות, השיניים והמערכת החיסונית, לעומת אנשים באותו הגיל שהם מהירי הליכה. הממצאים הללו התגלו גם במחקרים קודמים, אך במחקר הזה הקשר זוהה כבר בגיל 45. כמו כן קישרו החוקרים בין מבחנים נוירו-קוגניטיביים שביצעו הנבדקים בילדותם והראו שאלו יכולים לנבא הליכה איטית או מהירה של נבדקים אלו בגיל 45. גם סריקות MRI שעברו חלק ממשתתפי המחקר זיהו נטייה לנפח מוח נמוך יותר, שיעור חציוני נמוך יותר של עובי קורטיקלי וסימנים נוספים שמעידים על הזדקנות המוח אצל אלו בעלי הליכה איטית.

מחקר זה מצטרף לשלל מחקרים אחרים אשר מאתרים מדדים לחזות את בריאותו של האדם בעתיד, על מנת לאתר מצבים רפואיים ולטפל בהם בהקדם.

 

קישור למאמר המלא באתר jamanetwork

 

 

 

 

 

סורק ה-MRI משמש לאבחונים קליניים, אך לפעמים היכולות שלו נרתמות למטרות היסטוריות. לפני מספר ימים אנשי מכון ה-CT ברמב”ם בדקו שתי מומיות מצריות עתיקות מלפני 2,500 עד 3,000 שנה, שהוחזקו במשך שנים ארוכות במחסני המוזיאון הימי בחיפה- אחד מהם התגלה כחניטה של בז, שכל איבריו הפנימיים נשמרו בשלמותם.

בין שאר הבדיקות הרבות שיכול לבצע סורק ה-MRI, הוא יכול לשמש גם לבדיקת מומיות- למשל בשנת 2014 נערכה סריקת MRI של נסיכה סיבירית בת 2,500 שנה בעיר נובוסיבירסק שברוסיה בראשותם של המדענים אנדריי לטיאגין (Andrey Letyagin) ואנדריי סבלוב (Andrey Savelov). הסריקה הדגימה שהנסיכה סבלה מילדות (או מגיל ההתבגרות) מאוסטאומיאליטיס (Osteomyelitis- זיהום בעצם). כמו כן קרוב לסיום חייה, היא נפצעה מנפילה מסוס. מאידך, הדבר המשמעותי שגילו החוקרים היה שהיא חלתה בסרטן השד, אשר גרם לה לכאבים רבים במשך חמש שנים עד שנפטרה. ממצאי הבדיקה פורסמו על-ידי הארכיאולוגית פרופסור נטליה פולושמק (Professor Natalia Polosmak), אותה ארכאולוגית שאיתרה את המומיה בשנת 1993, בכתב העת Science First Hand.

כך בעצם נעזרת הארכיאולוגיה באמצעי הדימות הקיימים כיום- MRI, CT ואף US ורנטגן- לשם הבנת העבר בהקשר של אפידמיולוגיה ורפואה היסטורית.

 

קישור לכתבה עם כל הממצאים של הנסיכה הסיבירית

הידיעה על סריקת מומיות מצריות בעזרת CT- ידיעות אחרונות

הידיעה באתר MRI המדריך המלא