להלן רשימת ספרי עיון מומלצים מטעם אתר “חדשות המדע” לשנת 2023- חלק א’:

 

איך אנחנו מתים? הרהורים על הפרק האחרון של החיים / שרווין נולנד (בהוצאת עם עובד)

את הספר “איך אנחנו מתים?” מאת הרופא הכירורג, שרווין נולנד, הוא ספר שיחסית קשה להשיג בעברית- בגדול אפשר רק להשאיל אותו בחלק מספריות האוניברסיטאות או לקנות אותו באופן פרטי במבחר חנויות למכירת ספרים ישנים.

הספר מתעסק בשאלה- “איך אנחנו מתים?” בעיקר בפן הרפואי, אך גם בפן הפילוסופי. בכל פרק מפרקיו, מספר המחבר על צורת מוות אחרת ומנתח את התהליכים אשר מתרחשים בה- למשל מוות כתוצאה מאיסכמיה של הלב, מוות כתוצאה משבץ במוח, מה מתרחש בתהליך הזקנה, מחלת האלצהיימר, מה קורה כאשר אדם נרצח (גם מבחינת תחושותיו), נתלה, מתאבד בשיטות שונות, טובע או מתחשמל. ישנו פרק שמוקדש לאיידס ולמה שעושה וירוס ה-HIV, וישנו פרק נרחב אשר מתעסק במחלת הסרטן ובסימניה. הפרקים האחרונים מוקדשים לתקווה ולתפקידיו של הרופא – ראשית כבלש אשר מנסה לאבחן מחלה על סמך סימנים ולאחר מכן כמושיע – אלא שלא תמיד הוא יכול להושיע ויש לדעת גם לוותר לטובת איכות חיים.

הספר הוא ספר מצויין, לא קל לקריאה בגלל התכנים בהם הוא מתעסק ובעצם מעלה את הדבר שאותו אנחנו מנסים להדחיק, את העובדה שבסופו של דבר כנראה שנמות. הוא משלב גם תכנים אישיים של המחבר והתמודדות שלו בעת טיפולו באחיו. לעיתים הספר נכנס לפרטים מעט מייגעים עבור אלו שאינם מבינים בתחום הרפואה ואף למה שאפשר לקרוא לו “יתר פילוסופיות” אך למרות זאת הקריאה בו מתגמלת ביותר.

 

ציון הספר- 9.2

 

המין האנושי – היסטוריה של תקווה / רוטחר ברחמן (בהוצאת פן וידיעות אחרונות)

 

הספר “המין האנושי” מאת רוטחר ברחמן נועד להציג את הרעיון שאנשים במצבים קיצוניים לא מתנהגים בצורה חייתית, כפי שנהוג לחשוב, אלא עוזרים אחד לשני והופכים להיות הגירסה הטובה של עצמם. התקשורת היא זו שמבליטה דווקא את ההתנהגות הקיצונית במצבים כאלו ולכן נותנת תמונה לא אמיתית לגבי מה שבאמת אירע בשטח.
במהלך הספר סוקר ברחמן ספרות אשר גרמה לנו לחשוב שיצר האדם רע מנעוריו- כמו הספרים “בעל זבוב” ו”הנסיך”, ומנגד הוא מתאר מה באמת קרה כאשר אנשים נקלעו על אי בודד ואיך באמת התנהגו אנשים באסון התאומים. הוא גם מזכיר שהאדם הקדמון, בתקופה השבטית שלו, לא היה אלים אלא מאוד חברותי, זאת כי לא נמצא שום ציור של מלחמה באלפי ציורי המערות שהתגלו עד היום, ולכן טוען שהאלימות של בני האדם התחילה עם התפתחות החקלאות וההתפתחות הטכנולוגית.
בהמשך הספר סוקר ברחמן את ניסוי הכלא של אוניברסיטת סטנפורד (פיליפ זימברדו), ניסויי מיליגרם וניסויים אחרים, ומצביע על הלקויות באותם הניסויים.
כמו כן הוא סוקר מצבים שבהם דווקא הפניית הלחי השניה מביאה לשינוי התנהגות מהצד הפוגע- כמו למשל בתי הכלא בנורבגיה, הלדן ובסטוי, שבהם אסירים, כאלו שרצחו ואנסו, נמצאים בתנאים מצוינים כאשר הסוהרים מפתחים איתם קשרי ידידות.
בסיום הספר, מציג ברחמן את תיאוריית המגע, אשר טוענת שאנשים שמכירים זה את זה נמנעים מלפתח שנאה אחד כלפי השני- הוא למשל נותן את דוגמת ההתיידדות של חיילים גרמניים ובריטים במהלך מלחמת העולם הראשונה, תוך כדי מלחמת חפירות, עד כדי חגיגה משותפת של חג המולד.
הספר בהחלט מציג נקודת מבט מיוחדת, שנשמעת אמינה, אם כי עדיין יש לדעתי, גם הפשטה מסוימת או הכללה מצד המחבר. יש אנשים שונים בעולם וכמו שאי אפשר לקבוע שכולם רעים, גם אי אפשר לקבוע שכולם טובים.

 

ציון הספר- 8.2

 

הגוף- מדריך למשתמשים / ביל ברייסון (בהוצאת כנרת זמורה דביר)

הספר “הגוף- מדריך למשתמשים” נכתב בידי ביל ברייסון. ברייסון הוא כתב מדע אמריקאי, החביב עלי במיוחד מאחר שכל פעם הוא כותב על משהו אחר בתחום המדע (למשל אחד הספרים הקודמים שלו הוא הספר “ההיסטוריה הקצרה של כמעט הכל”). בכל אחד מספריו הוא מפרט עובדות מדעיות, עם סיפורים מדהימים וכך הוא עושה גם בספר “הגוף- מדריך למשתמשים”. הספר מחולק ל-23 פרקים, כאשר כל פרק מוקדש למערכת או לתחום רפואי אחר, כאשר הפרק מוקדש לנקודות המעניינות ולסיפורים מאחורי התגליות הרפואיות. בספר תוכלו למשל להכיר את גופיפי מַייסנֶר, החיידקים שעלינו, את תסמונת אנטון, את הסיפור מאחורי מחקר פרמינגהם, למה הורידים שלנו נראים כחולים כאשר הדם שלנו אדום, את הורמון הלפטין שמיוצר בתאי שומן, את ה- NAFLD (מחלת הכבד השומני הלא-אלכוהולית), את ה-ATP, את השערת ההיגיינה של דייוויד סטראכן וההיגיון מאחוריה, את השעונים הביולוגים של גופנו, את משבר האופיואידים בארצות הברית, את מחלת ההזעה (Sweating sickness), על גבול הייפליק ועוד מושגים ואישים הקשורים לעולם הרפואה.

הספר מכיל לעיתים פשרות מסוימות על דיוק ונכונות הנתונים ולא בטוח שבריסון סקר את הספר בעזרת בודק עובדות, אך עדיין, הוא מלא מידע מרתק על גופנו ועל האישים שתרמו לעולם הרפואה.

 

ציון הספר- 9.4

 

הטעות הגדולה של איינשטיין / דיוויד בודאניס (בהוצאת ספרי עליית הגג)

 

על אלברט איינשטיין נכתבו ביוגרפיות לא מעטות. גם האדם וגם רעיונותיו יצרו מהפכה בדרך שלנו להסתכל על היקום- זאת בזכות תורת היחסות הפרטית שפורסמה על ידיו בשנת 1905 ובזכות תורת היחסות הכללית שפורסמה בשנת 1916. מאידך בעשורים המאוחרים של חייו, דעכה השפעתו של איינשטיין. רוב המדענים הפעילים התעלמו ממנו, ואפילו חבריו הקרובים ביותר לא לקחו ברצינות את רעיונותיו והתנגדויותיו לרעיונות חדשים.

הספר “הטעות הגדולה של איינשטיין” מאת דייוויד בודאניס מנסה להסביר את הסיבה להידרדרות הזו, כאשר הוא קושר אותה לאישיותו של איינשטיין – התכונות שהביאו לעלייתו והצלחתו הן אותן תכונות שבאחרית חייו הובילו להידרדרות שלו ולאי יכולת להתגמש ולקבל רעיונות אחרים.

הספר משרטט תמונה מרתקת ומעניינת, בהחלט ייחודית, על אחד מגדולי המדענים של המאה העשרים.

 

ציון הספר- 8.6

 

כותב הסקירה- עופר בן חורין, עורך ראשי- אתר חדשות המדע וכותב הספר
“MRI המדריך המלא-רפואה ופיזיקה נפגשות”

 

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2022

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2020

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2019

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2018

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2017

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2016

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2015

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2014

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק א

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק ב

 

 

 

 

בשנים האחרונות לא נעשו מחקרים רבים על ספירת זרע אצל גברים וההשלכות לגבי כך, אבל ידוע מהספרות הרפואית שגברים עם ספירת זרע נמוכה נמצאים בסיכון גבוה יותר לתמותה מוקדמת, לתחלואה ולאשפוזים- מכאן שהזרע הוא למעשה סמן כללי למצב הבריאות. מחקר מקיף גדול שנעשה לאחרונה מצא תהליך הידרדרות משמעותית של איכות הזרע אצל גברים בכל העולם, כולל באפריקה, אמריקה הלטינית ואסיה – עד כדי ירידה של 50% ואף יותר באיכות הזרע, ושקצב הירידה אף מתגבר במאה ה-21.

המחקר בוצע בהובלתו של פרופ’ חגי לוין מביה”ס לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה, ובו נסקרו באופן שיטתי עשרות פרסומים מדעיים שבחנו איכות זרע בין השנים 1973-2018. מדובר במחקר המשך, אשר פורסם בכתב העת המוביל לענייני פוריות Human Reproduction Update, כאשר המחקר הראשון שנעשה בשנת 2017 גם הוא מצא ירידה של 50% בספירת הזרע של גברים מאירופה, צפון אמריקה ואוסטרליה, בין השנים 1973-2011. במחקר ההמשך הרחיבו החוקרים את אוכלוסיית המחקר גם לגברים מאפריקה, אמריקה הלטינית ואסיה – כולל גברים בישראל וגם את שנות המחקר. הירידה הבולטת ביותר נרשמה בקרב קבוצת הגברים ממדינות אירופה, צפון אמריקה ואוסטרליה, אך נרשמה ירידה גם בקרב גברים ממדינות אפריקה, אמריקה הלטינית ואסיה. בנוסף, השוואת הנתונים מלפני שנת 2000 ואחריה הראתה שמגמת הירידה בספירת הזרע מתחזקת לאורך השנים.

הסיבות לירידה באיכות הזרע לא נבדקו במחקר, אך במחקרים קודמים נמצא כי

הדבר שהכי משפיע על התפתחות הזרע הינו פגיעה בהתפתחות של האשכים ברחם האם. האשכים מאוד רגישים אז להשפעות סביבתיות כמו חשיפה של האם לכימיקלים (כמו חשיפה ל-Phthalates, החומרים שמוסיפים לפלסטיק) או חומרי הדברה. גם לאופן חיי הגבר הבוגר ישנה השפעה על ספירת הזרע בשל ההתחממות הגלובלית, זיהום אוויר, חשיפה לחומרים כימיים, עישון, לחץ נפשי, חוסר בפעילות גופנית, חשיפה לתרופות מסוימות ותזונה לקויה בחיים הבוגרים. כל אלו תורמים לירידה בפוריות, שהיא למעשה גם פגיעה בבריאות.

ישנה חשיבות גדולה למציאת הסיבות לירידה הדרסטית הזו באיכות הזרע על מנת למנוע הדרדרות נוספת בשנים הבאות, עד כדי כך שיהיה צורך בשימור זרע איכותי בהקפאה בקרב גברים צעירים, על מנת להבטיח את הפוריות גם בעתיד.

 

קישור למאמר בכתב העת Human Reproduction Update (המאמר פתוח לכולם)

אוטיזם (תסמונת קנר) היא הפרעה התפתחותית-נוירולוגית שמאופיינת בשלל תסמינים- למשל קושי לקיים אינטראקציה חברתית ותקשורתית, בעיה בתקשורת המילולית, תנועות גוף חוזרות, הפרעה בוויסות חושי ועוד. בין שאר המאפיינים, נוטים לייחס ללוקים בתסמונת אדישות לכאב. מחקר אחרון, בו השתתפו חוקרים ממספר אוניברסיטאות, שלל את ההנחה הזו ואף הוכיח את ההיפך.

המחקר, אשר הובל על ידי ארבע חוקרות- ד”ר תמי בר-שליטא מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב שיזמה את המחקר, ד”ר ילנה גרנובסקי מהטכניון ומהמרכז הרפואי רמב”ם, פרופ’ אירית וייסמן-פוגל ופרופ’ עינת גל מאוניברסיטת חיפה, מצא כי אנשים עם אוטיזם חווים כאב בעוצמה גבוהה יותר מכלל האוכלוסייה, ומסתגלים פחות לתחושת הכאב וזאת כנראה בשל הפרעת ויסות חושי, רגישות חושית ברמה הפוגעת בתפקוד היומיומי, שקיימת אצל רוב האנשים בעלי אוטיזם ומהווה קריטריון לאבחון אוטיזם.

המחקר כלל 52 מבוגרים עם אוטיזם בתפקוד גבוה, בעלי אינטליגנציה תקינה ועשה שימוש במבחנים פסיכופיזיים להערכת כאב, המקובלים בתחום חקר הכאב, בהם הנבדק מתבקש לדרג את עצמת הכאב, כתוצאה מגירוי שהוא חש, בסקלה של 0 עד 100. הממצאים הוכיחו חד-משמעית שלאנשים עם אוטיזם כואב יותר. יתרה מזאת, המנגנון לדיכוי הכאב פחות יעיל אצלם.

החוקרות מביעות תקווה כי ממצאי המחקר יובילו להתייחסות מתאימה יותר מצד צוותים רפואיים, מטפלים, והורים כלפי אנשים עם אוטיזם, שלא תמיד מבטאים את חוויית הכאב בדרכים מקובלות.

 

קישור לידיעה- אונ תל-אביב

מהו אוטיזם?- אתר משרד הבריאות