דיונון
דיונון מסוג Doryteuthis pealieii

התיאוריה הביולוגית השלטת כיום, אשר מגובה בהוכחות מהשטח, היא שמידע גנטי מועתק מה-DNA אל RNA ומשם מתורגם לחלבונים. מאידך מסתבר שאפשרי גם לערוך את המידע ב-RNA, על מנת להפיק חלבונים אחרים מהכתוב ב-DNA. דרך זו נקראת עריכת RNA. אצל האדם עריכת RNA כזו נפוצה בעיקר בגנים של מערכת העצבים.
מחקר בינלאומי חדש, שהובל על-ידי פרופ' ג'ושוע רוזנטל מהמכון לנוירוביולוגיה באוניברסיטת פורטו ריקו ופרופ' אלי אייזנברג מבית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל-אביב, בעזרתו של תלמיד המחקר שחר אלון, השווה את הקידוד הגנטי ב-DNA של דיונון מהמין Doryteuthis pealieii להעתקים שלו ב-RNA ומצא שוני של 60% ביניהם. מכאן הסיקו החוקרים שהדיונון עורך בעצמו את ה-RNA על מנת למלא אחר הצרכים של מערכת העצבים המורכבת שלו. יכולת אפיגנטית זו (אפיגנטיקה היא שינוי גנטי שמקורו אינו ב-DNA- ע.ב.ח.) של הדיונון מאפשרת לו לייצר חלבונים במגוון רב יותר וכך להצליח להתאים את עצמו לסביבות שונות ללא צורך בשינויים גנטיים ב-DNA עצמו.
האנזים אשר עוזר לדיונון לבצע זאת, יכול בעתיד להיות מאומץ לשם הנדסה גנטית לטיפולים בבני אדם לשם תיקון מוטציות גנטיות בעזרת עריכת RNA, וכך להצליח למנוע מחלות קשות.

מבוסס על כתבתו של פרופ' אלי אייזנברג, גלילאו מ"ס 200, ע"מ 54-55

 

קישור לידיעה- אתר Timeout

קישור למאמר המקורי- אתר כתב העת eLife

קצת על שחבור חלופי (alternative splicing)

גוף האדם מכיל שני סוגים של תאי גזע- תאי גזע עובריים אשר בהתמיינות הם הופכים לתאי הגוף השונים ונעלמים עם הבגרות, ותאי גזע של הרקמה שהם ספציפיים לרקמה (למשל תאי העור, השיער וכיוצא בזה) ותפקידם לחדש תאים ברקמות אלו. תפקוד תאים אלו יורד במהלך השנים ומקשה על הריפוי מפציעות.
מחקר בעזרת זבובי פירות (דרוזופילה) שנעשה על-ידי פרופ' ליאן ג'ונס מאוניברסיטת סאלק בארצות הברית בשיתוף עם הילה טולדנו מאוניברסיטת חיפה גילה שככל שהגוף מזדקן, עולה כמותה של מוליקולת RNA  קטנה בשם let-7 במרכז הבקרה שמשגר את תאי הגזע של הרקמה לשם שיקומה. עלייה זו מביאה לדיכוי פעילות הגנים ובתפקוד תאי הגזע.
טיפולים שיעזרו לדכא את ייצורה של מוליקולה זו יוכלו להחזיר לאנשים מבוגרים את היכולת להתמודד עם פציעות ולהאריך חיים.

  • מבוסס על כתבתו של אילן יבלברג, עיתון גלילאו מ"ס 168, ע"מ 46.

קישור לידיעה- nature

מהו תא גזע?

מוליקולות מיקרו RNA הינם מוליקולות קצרות, אשר אינם משתתפות בצורה ממשית בתהליך תרגום החלבונים בתא, אך הם אחראיות לוויסות ולבקרה עקיפה של התהליך. פגיעה בהם יכולה לגרום למחלות כמו סרטן, אוסטאופורוזיס, סכרת ועוד.
מוליקולות אלו נחתכות על ידי "מכונת חיתוך" בתא ממוליקולות RNA גדולות וחשוב מאוד שהמולקולות הנכונות יחתכו, כי אחרת יכול התא לחתוך בטעות RNA שליח ואז לפגוע פגיעה ממשית ביצירת החלבונים ובתפקוד התא. כמו כן חשוב שהתהליך ייעשה במהירות על מנת ש"מכונת החיתוך" תעמוד בקצב הנדרש.
מחקר חדש של פרופ' נעמה ברקאי, ד"ר ערן הורנשטיין ותלמידיהם יצר מודל מתמטי אשר מתאר כיצד שומרת מכונת החיתוך על-ידי לולאת משוב את היחס הנכון בין דיוק (לחתוך את המולקולות הנכונות) לבין מהירות.
ממצאי מחקר זה יכולים ללמד ולייעל ייצור מוליקולות מיקרו RNA  סינתטיות ולעזור בטיפול במחלות הקשורות לכך.

קישור לידיעה- מכון וייצמן

מוליקולהמוליקולות DNAו-RNA  הם מוליקולות המסוגלות לקודד ולהעביר מידע גנטי. כמו כן הן מסוגלות להשתנות באמצעות האבולוציה. מוליקולת RNA היא בנוסף יכולה לשמש גם כאנזים ולכן היא זו שהוצעה כמוליקולה הראשונית ששלטה בתחילת היווצרות החיים. הבעיה שה-RNA מורכב מידי להיווצרות אקראית.
מחקר שנעשה לאחרונה בשיתוף פעולה אמריקאי-אירופאי מצא ששישה פולימרים טבעיים מסוגלים גם לשמש כחומצת גרעין ולחלוק מידע עם ה-DNA
(מוליקולות אלו מכונות XNAs).
מוליקולת ה-TNA (או חומצת הגרעין Threose) היא מוליקולה שסונתזה על-ידי החוקרים באופן מלאכותי והצליחה לפעול גם כאנזים והיא יכולה להוביל להבנה מה היתה המוליקולה המתווכת הראשונית של היווצרות החיים.

 

קישור לידיעה- sciencedaily

קישור לידיעה בעברית- אתר הידען