אם נבקר בגן החיות, נראה שלרוב בעלי החוליות שם ישנו זנב, המהווה את קצה עמוד השדרה. זנב זה משמש למתן יציבות, גירוש זבובים, שחייה, אחיזה (כמו אצל הקופים), תעופה ואף להגנה. אצל בני האדם התנוון הזנב המקורי לכדי מה שנקרא "עצם הזנב" (Coccyx). הזנב עדיין נמצא אצל עוברים אנושיים בשבועות הראשונים לקיומם ואז מתנוון (ויש גם אנשים בעלי מוטציות גנטיות נדירות מאוד שהזנב נשאר אצלם, כמו צ'נדרה אורם ממערב בנגל שהתהדר בזנב בעל אורך של 33 סנטימטרים), אך מה היה קורה אם היו מלבישים על האדם זנב מלאכותי.

חוקרים מאוניברסיטת קיאו (Keio) ביפן ערכו תצפיות על זנבותיהן של סוסוני ים ויצרו זנב מלאכותי, אשר מורכב מארבעה שרירים מלאכותיים המונעים על-ידי אוויר דחוס, ונשלטים על-ידי מערכת פיקוח. הזנב עשוי מחוליות פלסטיק המאפשרות תנועה לכיוונים שונים תוך שמירה על איזון מכסימלי. המטרה של זנב זה הינה לשפר את שיווי המשקל של האדם הלובש אותו, לעזור בטיפוס, לסייע בהרמת משאות כבדים ועוד (ראו בסרטון בקישורים מטה את הזנב בפעולה).

המצאה זו מצטרפת לשלל המצאות אחרות, אשר מחקות מבנים של בעלי חיים בטבע (תחום מחקר אשר נקרא ביומימטיקה) ויכולה לשפר את יכולת התנועתיות ושיווי המשקל של מטופלים במצבי חולי שונים.

 

קישור לידיעה באנגלית על הפיתוח החדש

קישור לסרטון המסביר כיצד עובד הזנב המלאכותי

קצת על הביומימטיקה

פורסם ב מיחשוב וטכנולוגיה, רובוטיקה ובינה מלאכותית.מתויג , , , .

השאירו תגובה

חובה