בני אדם, כמו אורגניזמים רבים אחרים, חיים בקבוצות. ישנן חברות אשר מאופיינות ביתר אחידות ובמניעת יצירתיות מצד פרטיהם (חברות טוטליטריות בעיקר), אך ישנן חברות אחרות המאופיינות בעידוד ליצירתיות. מסתבר במחקרים שלעיתים אנשים ההולכים נגד נורמות הקבוצה יכולים להוביל לדרכים חדשות היעילות להישרדות ולהצלחה בגלל יצירת רבגוניות סגנונות הלמידה – מחקר חדש מגלה כך גם לגבי דבורים.
דבורת הדבש נראית כסוג של פועלת בכוורת, אך מתברר שישנן דבורים אשר נולדות ממוקדות ויש דבורים אחרות הנולדות עם אופי אינבדואלי קבוע מלידה. האופי הזה מתאפיין בהם עוד כשהם זחלים. הדבורים הממוקדות ממוקדות במזון הקיים ומתעלמות מכל מידע חדש ואילו הדבורים האינדיבידואליות הן סקרניות ואז הן פתוחות ללמוד על מקורות מזון חדשים לכוורת וכך מגדילות את הישרדות המושבה שלהם. במהלך המחקר הצליחו החוקרים ליצור אוכלוסיות של דבורי דבש ממוקדות וסקרניות ועקבו אחריהם בעזרת סימוני נקודות צבע על החזה שלהם. הם הצליחו להוכיח שהדבורים התנהגו באותה התנהגות שהתנהגו הוריהם, מה שתמך שאכן מדובר בהשפעה גנטית.
מעבר לתרומה הגדולה של מחקר זה לתחום הכוורנות, אפשר להעלות את ההשערה שאולי בעצם גם אצלנו קיים חיווט גנטי מסוים לכיוון אנשים סקרניים יותר מול אנשים ממוקדים יותר במטרה לאפשר הישרדות אבולוציונית טובה יותר.
קישור לכתבה על המאמר באתר The conversation
פורסם ב גנטיקה, זואולוגיה, עולם הטבע.מתויג אבולוציה, גנטיקה, דבורות, דבורים, חדשות המדע, עופר בן חורין.
מרתק!
קודם כל המחקר מאשר את טענת אורסון סקוט קארד ב”מעוף הצללים” (מד”ב)
שנוצרים בכוורת דבורים גם פריטים בעלי אופי “מרדני” או “אינבדואלי”!
שנית, ההתייחסות לגזע האדם בדומה לגזע הדבורים מבחינת מוטציות “מוח מכוון” ל”נורמה” או “שבירת הנורמה” נשמעת מהימה בתחילה, אבל מאוד הגיונית וטבעית בדיעבד…