ישנם כיום שתי תיאוריות עיקריות שונות הקשורות להתפתחות האינטליגנציה. הראשונה מקשרת בין יכולות קוגניטיביות לבין אתגרי חיפוש מזון והשנייה מתמקדת באתגרים של התנהגות חברתית כמקדמת אינטליגנציה. מחקרים הקשורים לתיאוריות אלו התמקדו בעיקר בגודל המוח ובחקר של מין אחד או שניים בגלל חוסר היכולת להשוות בין אינטליגנציה של מינים.
לאחרונה מחקר בינלאומי גדול בתחום, אשר הובל על ידי שלושה חוקרים מאוניברסיטת דיוק בארצות הברית (McLean, Hare & Nunn) וכלל עשרות מדענים מרחבי העולם, החליט לבדוק את נכונות התיאוריות. המחקר כלל מבחן הבודק שליטה עצמית וגמישות התנהגותית (סוג של אינטליגנציה) אשר נערך על מספר סוגי עופות, יונקים וטורפים.
החוקרים מצאו מתאם גבוה בין יכולת לפתור בעיות לבין גודלו המוחלט של המוח (גודל שאינו יחסי לגודלו של בעל החיים, אם כי גם הגודל היחסי הראה קשר מסוים, נמוך יותר). ההסבר שנתנו לכך החוקרים הוא שככל שהמוח גדול יותר, כך הוא מכיל יותר תאי עצב ואפשרות לקשרים ביניהם. ממצא שני, אשר מתייחס אך ורק לפרימטים (סדרה של יונקים הכוללת סוגי קופים וכמובן את האדם) הראה מתאם בין היכולת לבצע משימות לבין מידת גיוון התפריט של המין הביולוגי- מה שתומך יותר בתיאוריה הראשונה. מאידך לא נמצא מתאם בין המבחן שנעשה לבין אתגרים של התנהגות חברתית.
מחקר זה, אשר לא נחסכה ממנו ביקורת, מיוחד בשיתוף הפעולה הבינלאומי שהתרחש בו ויכול להוות קו מנחה למחקרים נוספים בינלאומיים בתחום זה בהמשך.
מבוסס על ידיעתם של יונת אשחר ונעם לויתן, עיתון גלילאו, גיליון 190, ע”מ 9-12
וידאו לאחת המשימות שבוצעו במחקר
פורסם ב זואולוגיה, מדעי המוח.מתויג אינטליגנציה, גודל המוח, גיוון תפריט, חדשות המדע, מדע, מחקר בינלאומי, עופר בן חורין.