השתכרות-יתר (Overearning) היא תופעה שבה אנשים מוותרים על שעות הפנאי שלהם על מנת לעבוד ולהרוויח כסף, למרות שיש להם יותר כסף ממה שיוכלו לצרוך כל חייהם.
מחקר אמריקאי שנעשה בנושא ובו תוגמלו נבדקים בקוביות שוקולד בתמורה להאזנה לרעש לא נעים, הראה שגם כאשר צרכו האנשים יותר קוביות שוקולד ממה שיכלו לאכול, הם המשיכו “לעבוד”, משמע המשיכו להעדיף שמיעת רעש לא נעים.
ניסוי המשך במחקר זה, אשר כלל הגבלה על כמות הרווחים, הראה שאנשים לא עבדו לשם העבודה, אלא על מנת להרוויח (משמע שהם לא נהנים מעצם העבודה עצמה). כמו כן התברר שדווקא אותה קבוצה אשר הוגבלה מבחינת היכולת שלה להרוויח, חשה תחושות אושר גדולות יותר מהקבוצה שלא הוגבלה.
מסקנת הניסוי היא שאנשים יכולים להמשיך לעבוד גם לאחר שהרוויחו מספיק כסף, אך הגבלה חיצונית שתמתן ותמנע זאת מהם יכולה לגרום להם אושר רב יותר בחייהם.
מבוסס על ידיעתה של מרים דישון-ברקוביץ, עיתון גלילאו מ”ס 180, ע”מ 64-65.
פורסם ב כלכלה, פסיכולוגיה.מתויג Overearning, השתכרות יתר, חדשות המדע, כסף, פסיכולוגיה של האושר.