אפקט עובר האורח“אפקט עובר האורח” (או “אפקט הניצב מהצד”, Bystander Effect) הוגדר עוד בשנת 1968 על ידי הפסיכולוגיים החברתיים ג’ון דארלי (Darley) וביב לאטאניי (Latane). אפקט זה מתאר תופעה שבה אנשים נוטים פחות להושיט עזרה לזולת במצבי חירום כאשר נוכחים סביבם אנשים נוספים. הסיבה לכך, לדעת החוקרים, היתה שכאשר נוכחים אנשים נוספים, אז הם מחפשים רמזים אחד אצל השני, חשים פחות אחריות אישית כיוון שהאחריות מתפזרת ביניהם, ואף חשים בושה לפעול.
מחקר שנעשה לאחרונה בחן האם אפקט זה מתרחש גם אצל ילדים. המחקר בוצע בשיתוף פעולה אמריקאי-גרמני על-ידי מריה פלוטנר (Plotner), הרייט הובר (Over) ואחרים, והתפרסם בכתב העת Psychological Science. בניסוי שבו הציגו בפני הילדים, פעם כשהיו לבד ופעם כשהיו בקבוצה עם עוד שני ילדים, מצב מצוקה של הנסיינית, התברר שאותם ילדים שהיו בקבוצה נטו פחות לעזור לנסיינית. ניסוי המשך שבו שני הילדים האחרים לא יכלו להגיש עזרה בגלל שהיו חסומים, הראה שאז נטו הילדים לעזור באופן רגיל, ומכאן שאפקט עובר האורח שלהם נבע מ”פיזור אחריות” יותר מאשר מכל גורם אחר.
מחקר זה מעיד על כך שכבר מגיל צעיר, כאשר ילדים נמצאים עם ילדים אחרים וצופים במצב שבו אדם אחר נזקק לעזרה, הם מחלקים את האחריות ביניהם ולכן פחות פועלים לעזור. חינוך נכון על מנת לבצע הסברה בהקשר של גורם זה יכול ליצור חברה עתידנית עוזרת ותומכת יותר באחרים במצבי מצוקה מאשר קיימת כיום.

מבוסס על כתבתה של ד”ר מרים דישון-ברקוביץ, גלילאו מ”ס 200, ע”מ 59-61.

 

קישור למאמר המקורי- כתב העת Psychological Science

קצת על “אפקט עובר האורח” ומקרים שקרו בעולם

פורסם ב חברה, פסיכולוגיה, תרבות ושפה.מתויג , , , , , , , .

השאירו תגובה

חובה