מחקר חדש שנעשה באוניברסיטת סאן דייגו מצא שנשים שילדו ארבעה ילדים ומעלה סבלו פחות מבעיות לב וכלי דם והביעו שביעות רצון רבה יותר בחייהן. ממצא זה עובד גם הפוך- נשים לא הרו סבלו מיותר בעיות בריאות והיו פחות שבעות רצון מחייהן (גם כאשר היו במערכת יחסים זוגית). החוקרים סוברים שיכולות להיות לכך מספר סיבות- ביניהן… המשך הקריאה

בחלקים המקיפים את כדור הארץ שבהם שכבת האוזון מדולדלת, קרינת אולטרה-סגולה (UV) חזקה יחסית לאזורים אחרים. קרינה זו אינה נראית לאדם ומסוכנת לעורנו ולעינינו (מעבר לקטארקט, עד 30% מקולטני האור של האדם נפגעים במהלך חייו בשל האור). במקומות שבהם יש קרח ושלג הקרינה חוזרת ומתחזקת והתברר שעיניי אייל הצפון, אשר חי באיזורים אלו, מוגנות ואף… המשך הקריאה

הירח “אירופה” הוא ירח המקיף את כוכב הלכת צדק ולאחרונה התגלו בו אגמים גדולים אשר נמצאים מתחת לקרח על פני הכוכב ומעל לאוקיינוס בעל מים מולחים הנמצא בעומק רב בתוך הירח. אגמים אלו יכולים להיות מקושרים לאוקיינוס הפנימי ואז, בעזרת העברת חומרי מזון ואנרגיה למטה, לאפשר שם קיום חיים למרות שכבת הקרח העבה מעליהם. אל… המשך הקריאה

פיתוח של חוקרים בריטיים מדגים יצירת חשמל על-ידי פירוק מוליקולות אורגניות אשר קיימות בשתן (כמו חומצה אורית, קריאטנין ופפטידים קטנים). מוליקולות אלו מפורקות על-ידי חיידקים מתאימים אשר מעבירים אלקטרונים לאלקטרודה וכך יוצרים חשמל. 25 מיליליטר של שתן יכולים לספק 0.25 מיליאמפר לשלושה ימים, כך שכמות שתן רבה בהחלט יכולה לספק כמויות חשמל סבירות. קישור לידיעה… המשך הקריאה

עליית ריכוז דו-תחמוצת הפחמן גורמת להתחממות העולמית וגם לעליית החומציות של מימי האוקיינוסים. עליית החומציות מביאה לאיבוד גודלם של חיות וצמחים, כך מגלה מחקר מאוניברסיטת סינגפור. המחקר מראה נתונים שבהם בתקופות גיאולוגיות שבהן עלו הטמפרטורות, קטנו היצורים ביבשה ובאוקיינוסים. לא כל היצורים מתכווצים ולכן נוצר חוסר איזון אשר עלול לגרום להיכחדותם של מינים. קישור לידיעה… המשך הקריאה

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון הצליחו לגדל תאי נבט מרקמת אשך עכברי לשלב של תא זרע בוגר. ממצא זה, אם יצליח להיות מיושם גם בבני אדם, יכול לעזור לגברים אשר אינם מסוגלים לייצר זרע ו/או לילדים חולי סרטן אשר יכולים לאבד את פוריותם בעקבות טיפולים כימותרפיים. קישור למאמר קצת על תאי זרע

פרופ’ יואל זוסמן ממכון ויצמן ושותפיו הצליחו להסביר את מהירות פעולתו של האנזים אצטילכולין אסתראז, מה שיכול לאפשר בעתיד לפיתוח אמצעים טובים יותר לטיפול באלצהיימר. האנזים אצטילכולין אסתראז  מפסיק את מעבר האות העצבי בעזרת פירוק המתווך העצבי אצטילכולין ואז מונע נעילת שרירים, הפסקת נשימה ומוות. מאידך, במחלת אלצהיימר, דווקא עיכוב מהירות פעולתו ואז מיעוט תוצרי הפירוק… המשך הקריאה

מדענים מאוניברסיטת נורת’ווסטרן הצליחו לפתח ננו-חומר חדש אשר מסוגל לשנות רכיבים במחשב בהתאם לצרכים שמוכתבים לו. הננו-חומר הזה מנתב אלקטרונים ואז מסוגל ליצור רכיבים אלקטרונים שונים כמו נגד, מיישר זרם, דיודה וטרנזיסטור- הכל בהתאם למה שמוכתב לו. בעזרת חומר זה חושבים המדענים להתגבר על מצב שבו רכיבים אלקטרוניים קטנים מאוד מאבדים את התכונות שלהם וליצור… המשך הקריאה

חוקרים מישראל ומשוויץ גילו כי למיקום הגנים בגרעין התא יש חשיבות במניעת מחלות. הגנים ממוקמים במרחב התלת-מימדי של גרעין התא, בין השאר, גם בעזרת רשת של חלבונים סיביים (Lamin). תפקידם של חלבונים אלו הוא לווסת את פעילותם של הגנים (בנוסף לחלבונים ספציפיים ושינויים כימיים שכבר הוכח שהם מווסתים את פעילות הגנים). מוטציות בגנים שאחראיים על… המשך הקריאה

רקמות מלאכותיות כבר יכולות להיות מסונתזות במעבדה (אם כי עדיין לא איברים גדולים) ולאחרונה הצליחו חוקרים גרמניים להכין כלי דם מלאכותיים על מנת שיוכלו לספק חומרי תזונה לאותן רקמות מלאכותיות ובעתיד גם לאיברים שלמים וכך להחליף את הצורך בהשתלות. כלי הדם הללו מודפסים בעזרת מדפסת תלת-ממדית אשר מניחה שכבות אחת אחרי השנייה וקושרת אותם בעזרת… המשך הקריאה