חוקרים מרמב”ם ומהטכניון הצליחו ליצור כלי דם חדשים בעזרת תאי גזע עוברים ששמם “פריציטים”, התאים שתפקידם המכריע הוא בניית כלי דם.
כלי דם חדשים יעילים לצורך אספקת חמצן ושיקום תאים בגוף אשר נפגעו מחוסר אספקת חמצן בעקבות נזק לרקמה אשר נגרם במחלות כלי דם, לב, סכרת ועוד.
כלי הדם שנוצרו במחקר נבנו גם מתאים עוברים אך גם מתאי גזע מושרים, תאים שנלקחו ממבוגר והונדסו בעזרת מניפולציות גנטיות לתאים עם תכונות עובריות, היכולים להתמיין לכל תא ורקמה בגוף.
אם מחקר זה יגיע ליישום, אפשר יהיה לקחת תאים מאדם מבוגר ולבצע בהם מניפולציות מתאימות ואז להשתיל אותם במקום שבו זקוקים לכלי דם חדשים.

קישור לידיעה

תצפיות חדשות של לווין WISE גילו שישנם פחות אסטרואידים קרובי ארץ בעלי גודל בינוני מאשר מה שסברו עד כה.
במקום 35 אלף, מעריכים האסטרונומים שיש 19,500 אסטרואידים בינוניים (שקוטרם 100 מטרים עד קילומטר) קרובי ארץ (משמע סלעים חלליים המקיפים את השמש עד למרחק 195 מיליון קילומטרים וחולפים ליד או בתוך מסלול כדור הארץ). אף אחד מהם לא אמור להתנגש בקרוב בכדור הארץ.
מרבית האסטרואידים הבינונים עדיין לא התגלו וההערכה נעשתה על סמך מדגם. אסטרואיד כזה, אם יתנגש בכדור הארץ, יכול להרוס איזור עירוני גדול.
כמו כן נמצא שישנם כ-981 אסטרואידים גדולים קרובי ארץ, מתוכם 911 כבר התגלו. כולם גדולים מ-10 קילומטרים וההערכה היא שאסטרואיד שכזה השמיד את הדינוזאורים בעבר.

הידיעה באתר נאס”א

קצת על אסטרואידים

החור השחור הגדול הידוע עד לאחרונה היה החור השחור שבמרכז גלקסיית M87 שמסתו 6.3 מיליארד מסות שמש.
לאחרונה התגלו שני חורים שחורים במרכזן של שתי גלקסיות המרוחקות מעל ל-300 מיליון שנות אור מכדור הארץ שכל אחת מהן בעלת מסה של 10 מיליארד שמשות.
חור שחור הוא צורה דחוסה של חומר אשר מייצר כוחות כבידה גדולים מאוד שהאפילו האור אינו מסוגל לברוח מהם (ולכן “חור שחור”). חור שחור נמצא ברבות ממרכזי הגלקסיות, אם לא בכולן. חור שחור קטן בגודל מסת השמש שלנו יכול להיגרם לאחר סופרנובה, אך היווצרות חורים שחורים מאסיביים שכאלו הם תוצאה של מיזוג מספר חורים שחורים או לכידת כמות גדולה של כוכבים וגז בתוך החור השחור.
החוקרים סבורים שהחורים השחורים שהתגלו הם השרידים של גלקסיות בהירות קדומות שקרויות קווזרים, אשר אכלסו את היקום המוקדם.

אל הידיעה של אוניברסיטת ברקלי

מהו חור שחור?

אם הצלחנו בפעם הראשונה בפעולה מסוימת וקיבלנו חיזוק חיובי, האינטואיציה שאומרת לנו שנצליח גם בפעם השנייה לפעמים יכולה להיות מוטעית.
מחקר חדש באוניברסיטה העברית מגלה שלמידה מחיזוקים עלולה לפגוע בתהליך קבלת ההחלטות העתידני שלנו ולגרום לנו לטעויות.
המחקר בדק כדורסלנים שקלעו בזריקה הראשונה לשלוש ומצא שיש להם נטייה לזרוק מהר מאוד שוב לשלשה. מאידך התברר שמי שקלע קליעה ראשונה מוצלחת לשלשה, סביר שיחטיא בזריקה הבאה והפוך- מי שהחטיא בזריקה הראשונה, סביר שיצליח לקלוע בזריקה הבאה (המחקר כמובן בדק שחקנים רבים והוציא את יכולתו של השחקן מתחום משתני המחקר).
מה שקורה הוא שבעקבות חיזוק חיובי שנגרם בשל פעולה מוצלחת, האדם נוטה להכללה גם לסיטואציות עתידניות, מה שמתברר כלא נכון ויכול להטעות.
כך מושפעת התנהגות של ברוקרים בבורסה בעקבות השקעה ראשונה מוצלחת, החלטות של מנהיגים בעקבות פעולות עבר מוצלחות ועוד.

קישור לידיעה

קצת על תהליכי קבלת החלטות