צוות מחקר ממכון גלדסטון למחקר ומאוניברסיטת קליפורניה בראשות אלזה סוברביאל (Suberbielle) גילה בניסוי אשר בדק תאי עצב של עכברים, ממצא אשר משנה את כל מה שחשבו עד היום על המוח.
בניסוי הועברה קבוצת עכברים מכלוב שבו שהו לכלוב חדש עשיר בגירויים חזותיים, שמיעתיים וחושיים אחרים. לאחר כשעתיים הוחזרו העכברים לסביבתם הטבעית ואז התברר שנמצאו אצלם ב-DNA שברים דו-גדיליים, שברים אשר קשה מאוד לתקן. כאשר חזרו העכברים לשגרה, תוקנו השברים.
ניסוי אחר כלל הכנסה לכלוב העשיר בגירויים של עכברים שלהם רמת ביתא-עמילואיד רבה במוח, הצטברות שאופיינית לחולי אלצהיימר. אצל עכברים אלו, בעקבות הגירויים, עלה מספר השברים הדו-גדיליים ב-DNA , מספר שברים שהיו גדול בלאו הכי. כמו כן היה לאותם שברים קשה מאוד להתאחות.
מחקר זה מעורר תהיות מאחר שלמידה אמורה לפתח את הסינפסות במוח ולא לגרום ל-DNA של תאי עצב, תאים נדירים שאינם מתחדשים, להיפגע.
2013
ווטסון- מערכת חדשה של IBM לניהול מידע רפואי
המידע הרפואי מכפיל את עצמו מידי תקופה קצרה. כמו כן נוספים חולי סרטן רבים למערכת הבריאות האמריקאי- כל אלו מצריכים יכולת אירגון נתונים משופרת על מנת להצליח לתת טיפולים נכונים ומספקים לחולים.
חברת IBM בשיתוף פעולה עם חברת WellPoint ובית חולים ממוריאל בניו-יורק חשפו יישומים ראשונים של מערכת המחשוב הקוגניטיבי “ווטסון”. המערכת מסוגלת לקלוט מידע רב, לנתח אותו ולהצליב אותו עם רשומות נבדקים במטרה ליצור לכל חולה פרופיל טיפולי משלו ותוך כדי כך גם ללמוד .
כמו כן יכולה המערכת לעבד ולפרז מידע קליני מורכב תוך שימוש בדיבור אנושי טבעי רגיל בשיחה עם החולה.
מערכת שכזו יכולה לשפר באופן משמעותי את הטיפול ואת המחקר בתחום מחלות הסרטן.
עיבוד ריח מקבילי על-ידי החפרפרת
מדענים באוניברסיטת וירג’יניה הראו שהחפרפרת מסוגלת להשתמש בחוש הריח שלה כמו שאנחנו או יונקים אחרים משתמשים בחוש השמיעה, משמע לא רק להריח אלא גם לאתר את מיקום הריח.
חוש הריח הינו החוש המרכזי אצל החפרפרת אשר חושי הראייה והשמיעה שלהם חלשים. התברר שמוחה של החפרפרת מקבל מידע עצמאי מכל אחד משני הנחיריים אצלה, ובעזרת עיבוד שלהם, החפרפרת יכולה למקם את מקור הריח ואז למשל למצוא את המזון שמפיק ריח זה.
מבוסס על ידיעתו של ליאור שמיר, עיתון גלילאו מ”ס 176, ע”מ 12.
רובוטי רוח על פני המאדים
כוכב המאדים הוא כוכב בעל פני שטח סלעיים. כמו כן נפוצות במאדים רוחות עזות שיכולות להגיע למהירויות של כ-160 קמ”ש, למרות שבשל האטמוספרה הדלילה יותר שם, הרוח מורגשת שם באופן פחות משמעותי מכדור הארץ.
נאס”א צירפה נותנים אלו והציעה לבנות רובוט חדש עגול אשר ינוע בעזרת הרוח על פני המאדים. הכדור יהיה בקוטר של כ-6 מטרים, כך שיוכל לעבור מכשולים ולנוע במהירות.
רובוטים כדוריים אלו, לאחר שיבנו ויבחנו, יוכלו להשלים משימות שרובוטים גלגליים לא הצליחו לבצע.
מבוסס על ידיעתו של עידו גנוט, עיתון גלילאו מ”ס 177, ע”מ 17.
היקום החשמלי מאת דיוויד בודאניס (הוצאת כתר)
הספר “היקום החשמלי”, אשר נכתב על-ידי דייוויד בודאניס ויצא בעברית בהוצאת כתר, הינו ספר אשר מתאר את תהליך ההמצאה של החשמל.
דיוויד בודאניס הביא לנו בעבר את הספר E=MC2 שבו הוא מסביר את עלילותיה של המשוואה המפורסמת בעולם והוא מסביר בערך באותו פורמט גם את המצאת החשמל.
בספר “היקום החשמלי” מתאר בודאניס את הכוח החשמלי, את השדה המגנטי, את גלי הרדיו ומסביר אותם. כמו כן הוא מסביר איך עובדים מכשירים חשמליים כמו הטלגרף, הטלפון, המכ”ם, המיקרופון, הנורה החשמלית, המנוע החשמלי, הטרנזיסטור, רדיו, טלוויזיה ועוד.
הוא בעיקר מתאר את האנשים שמאחורי ההמצאות ואת התחרות להגיע ראשון לקו הגמר ולזכות בתהילה, תחרות שרחוקה היתה מלהיות הוגנת. הוא למשל מספר על פראדיי שהצליח לגלות את האלקטרומגנטיות, אולי בזכות זה שלא רכש השכלה אקדמאית נרחבת מספיק בפיזיקה, כך שלא הסתבך עם משוואותיו של ניוטון. הוא מספר על מקסוול ועל משוואותיו, על היינריך הרץ אשר גילה את הגלים האלקטרומגנטיים, על טיורינג הבריטי אשר המציא את המחשב.
ישנו תיאור מיוחד בספר על המאבק בין בריטניה וגרמניה במלחמת העולם השנייה על מנת להשיג יכולות טובות יותר של מכ”ם וסיפור נוסף מעניין על טיורינג ומסעו לגילוי המחשב האישי על רקע היותו הומוסקסואל.
בספר זה אתם תצליחו להבין למה “עמק הסיליקון” נקרא כך ומי ייסד אותו ובעיקר תשקעו לתוך עולמם הנסתר של האלקטרונים והכוח החשמלי-מגנטי שהם יוצרים.
לסיכום- הספר בהחלט נותן סקירה יפה לגבי החשמל ששינה את חיינו. מאידך, הייתי מצפה ליותר הסברים טכניים (ברמת המדע הפופולרי) בד בבד עם הסיפורים הפיקנטיים ולדעתי הספר נמצא מעט לוקה בחסר בעניין זה.
כותב הסקירה- עופר בן חורין, [email protected]
הדיונון הענק- מערכת דם בעלת שלושה לבבות
הדיונון הענק (Architeuthis dux) הוא יצור ימי ענק אשר נמצא במעמקי האוקיינוסים וממעט לעלות על פני הים- מה שמקשה על המחקר שלו. ממדיו האדירים מתודלקים על-ידי מערכת דם בעלת שלושה לבבות. שני עיניו הם בגודל של כ-30 סנטימטר האחת, מה שעוזר לו לקלוט את האור המועט בתחתית האוקיינוסים.
מחקר חדש אשר בדק את הגנום המיטוכונדרי, הנוקליאוטידים של ה-DNA בתוך המיטוכונדריה, הראה דמיון כמעט זהה בין כל הפרטים שנחקרו, חלקם מאוד מרוחקים אחד מהשני.
דמיון זה מעיד על כך שלמרות המרחקים, הדיונונים הם מאותה משפחה אשר נהגה בעבר לחיות במקום מרוכז לפני התפזרותה על פני שאר האוקיינוסים.
מבוסס על ידיעתו של ליאור שמיר, עיתון גלילאו מ”ס 177, ע”מ 13.
שטרות מלוכלכים גורמים להתנהגות לא מוסרית
כאשר אנחנו מדברים על כסף, יכולים להופיע במוחנו דימויים חיוביים של רכישת מצרכים, תחושת רווחה ומתן צדקה אך גם דימויים שליליים של חמדנות, אנוכיות ושחיתות.
מחקר שנעשה לאחרונה מגלה ששטרות נקיים יכולים לעורר נטייה להתנהגות מוסרית והוגנת בעוד שמראה שטרות מלוכלכים יכול לעורר נטייה להתנהגות אנוכית ולא מוסרית.
המחקר נעשה בשני חלקים- בחלק הראשון היו הנבדקים בסיטואציית שוק שבה קנו מוצרים והתברר שהמוכר נטה לשקר במשקל הירק השני בתגובה למראה שטר מלוכלך. בחלק השני בדקו החוקרים כמה כסף יסכימו הנבדקים לקבל בתמורה להתנהגות לא מוסרית והתברר שהמחיר היה גבוה יותר כאשר היה מדובר בשטרות נקיים.
הניסוי מעיד על תופעה שבה ניקיונו של שטר כסף מעלה את רמת המוסריות, דבר שיכול להיות מיושם לחיוב בהדפסת שטרות נקיים במחזור צפוף יותר.
מבוסס על ידיעתה של ד”ר מרים דישון-ברקוביץ, עיתון גלילאו מ”ס 176, ע”מ 60-61.
חוכמת ההמון (crowd wisdom) אצל הדגים
חוכמת ההמון היא תופעה שבה אם נותנים להרבה אנשים לשער פתרון בעיה מסוימת, דיוקם יהיה גדול יותר מאשר מומחים שינסו לפתור את הבעיה.
שיתוף פעולה של חוקרים אמריקאים ובריטים גילה שימוש בטכניקת “חוכמת ההמון” אצל דג בשם “גבנון זהוב”. דגים אלו נרתעים מאור שמש ישיר ומעדיפים צל. התברר שמספר דגים מועט מתקשה למצוא את הצל, אך כשמדובר בכמות דגים גדולה יותר, הדגים שנמצאים בצל מאיטים את תנועתם יחסית לשחייתם באור. סימן זה מסמן לדגים האחרים לידם לשחות לאט גם כן י כך שלבסוף כל הדגים נמצאים בצל.
מחקר זה מראה על חשיבות ההתקבצות בקבוצה יחסית להתנהלותו של יחיד. המחקר משליך על התנהגויות קבוצתיות של בעלי חיים כמו עופות בנדידה או התנהגות אנשים בבורסה- התנהגויות שבהן לפרט בודד אין מטרה ברורה אך כצוות, כקבוצה, המטרה ברורה ומושגת.
מבוסס על ידיעתם של נעם לויתן ויונת אשחר, עיתון גלילאו מ”ס 176, ע”מ 16.
צורת חיים חדשה התגלתה מתחת לאדמת אנטארקטיקה
אגם ווסטוק הקפוא, אשר נמצא על פני אדמת אנטרקטיקה, קפוא יותר מ-14 מיליוני שנה ומימיו הקפואים של האגם נמצאים מתחת לשכבת קרח של כמעט ארבעה קילומטרים.
לאחרונה הצליחו חוקרים רוסיים לקחת דגימות מאגם זה. הבדיקות, לאחר ביטול מזהמים, העלו דנ”א שלא תואם את המינים הידועים על פני כדור הארץ.
חקר דנ”א חדש זה יכול לאתר את מקורו, מקור שיכול להיות גם מחוץ לכדור הארץ, ולבדוק האם יתכנו חיים בתנאי קור קיצוניים.
מבוסס על ידיעתה של מיכל ברונר, עיתון גלילאו מ”ס 176, ע”מ 14.
סליל DNA ימני וסליל DNA שמאלי פגום
סליל ה-DNA אמור להיות סליל בעל כיוון ימני (תצורה B). כאשר הוא בעל כיוון שמאלי מדובר בתצורה פגומה שלו (תצורה Z). המעבר בין סליל ימני תקין לסליל שמאלי לא תקין נעשית בעקבות עיוות פיזיקלי או בשל הוספת מלח רב לתמיסה.
מדענים מאוניברסיטת לוקסמבורג הצליחו למדוד במדויק, בפעם הראשונה, את כמות המלח אשר נדרשת לשם הפיכת הסליל לכיוון בלתי תקין. תגלית זו פותחת פתח חדש להבנת מבנה חומרים אחרים. כמו כן, סליל שמאלי הוא סליל שאינו תקין ולכן מורחק מהתא. הרחקה של חומר גנטי יכולה לגרום לסרטן ולמחלות אחרות ומחקר בתחום יכול לשפר את הבנתנו לגבי הנושא.