רוב בעלי החיים היבשתיים מבצעים את הרבייה בעזרת הפריה פנימית, תהליך שבו הביציות פוגשות את תאי הזרע בתוך גוף הנקבה ולא מחוץ לגופה, כפי שמתקיים בהפריה חיצונית. לרוב הזדווגות מקדימה הפריה פנימית.
כיום רוב הדגים מתרבים בעזרת הפריה חיצונית (הזכר מפריש את תאי הזרע על תאי הביצה שמפרישה הנקבה החוצה), אך מחקר חדש אשר פורסם באתר Nature מגלה שדגים קדומים בשם פלקודרמים (Placoderms), דגים דומי הכרישים של היום שחיו לפני מאות מיליוני שנה, התרבו בעזרת חדירה והפריה פנימית. בחלק מהפלקודרמים ניתן לראות מבנה הקרוי קלספר (Clasper) אשר משמש את הזכר להעברת הזרע אל תוך הנקבה.
הפלקודרמים, אשר נכחדו לפני כ-70 מיליון שנה לקראת סוף תור הדבון, הם האבות של דגי הגרם, אשר התרבו בהפריה חיצונית, אך לאחר מילוני שנה נוספים הופיעה שוב היכולת להפריה פנימית עד לשוכני היבשה של ימינו.

מבוסס על כתבתם של יונת אשחר ונעם לויתן, גלילאו מ”ס 196, ע”מ 10-11.

קישור לכתבה- בלוג תיבת נעם

המאמר המקורי באתר Nature

על היתרונות והחסרונות של הפריה פנימית וחיצונית (קובץ וורד)

תאונות דרכים הן סיבת המוות המובילה בארץ בצעירים בגילאים 15-24, כאשר בקרב מבוגרים תאונות דרכים ממוקמות כסיבת המוות השישית (לפי דו”ח של משרד הבריאות בין השנים 1998-2007). כ-50% מהתאונות מתרחשות בלילה, כאשר רק כרבע מהנסיעות נעשות אז וחלק מהסיבות להן הן בעיות של תאורה.
בשנים האחרונות, צוות רב-תחומי מאוניברסיטת קרנגי מלון בארצות הברית בהשתתפותם של רוברט טמבורו (Tamburo) ופרופ’ סריניבסה נרסימהאן (Narasimhan) עובד על פרוייקט של תאורה חכמה לרכב, אשר תשפר את הראות באופן ניכר. המערכת, אשר מורכבת ממחשב חזק וממצלמת אינפרא אדום, תוכל למנוע סינוור ממכוניות המגיעות בנתיב הנגדי, להאיר פניות לפני הרכב בצורה חכמה ולהתמודד עם מצבים של גשם, שלג וערפל. כמו כן היא תהיה מסוגלת ליצור סימון דינמי בדרכים בלתי מוארות.
הטכנולוגיה בבסיס המערכת עדיין נמצאת בשלבי פיתוח וכנראה שתוצרים ראשוניים יופקו בעוד כשנתיים על מנת להשתלב במערכות התאורה של רכבים פרטיים.

קישור לכתבה-אתר Timeout

קישור לכתבה וסרטון הדגמה באתר אוניברסיטת קרנגי מלון

תאונות דרכים-גורם המוות השכיח אצל צעירים

כאשר אנחנו טסים, ישיבה ליד החלון הינה מועדפת אצל אנשים מסוימים, למשל בשביל לראות את הנוף. מאידך עצם הוספת חלונות למטוס היא דבר יקר. היא מאלצת את מתכנניו להוסיף לו חיזוק לאורך הגוף ומבנה עבה וכבד יותר. משקל נוסף זה גורם לצריכת דלק מוגברת במהלך הטיסה ואז ליותר גזי חממה ולמחיר טיסה יקר יותר. מהסיבה הזו מטוסי מטען לרוב לא נבנים עם חלונות לאורכם ומהסיבה הזו מתכנני מטוסים חושבים כיצד לייתר את החלונות גם במטוסי נוסעים ואז להביא לחיסכון עצום בעלות הטיסות.
לאחרונה מומחים מהמרכז הבריטי לחדשנות בבריטניה (Centre for Process Innovation) הציעו לבנות מטוס אשר כולל מסכים במקום חלונות. המסכים, אשר יוכלו להיות מיוצרים למשל בטכנולוגיית OLED (מסכים אורגניים גמישים), יותאמו לקירות המטוס ויציגו שלל אינפורמציה כמו תמונות בזמן אמת על הנעשה מחוץ למטוס, סרטים, פרסומות וכיוצא בזה. עצם סיפוק הצפייה ההיקפית יוכל גם לאפשר לתכנת זריחה ושקיעה של השמש על מנת להקל על תופעת היעפת (ג’ט לג). יתרונות אחרים של מסכים במקום חלונות הם מניעת החימום הנקודתי בחלונות אשר פונים אל השמש ומקום יותר רחב לכיסאות הנוסעים, זאת מאחר שלא יהיה צורך בתמיכה המבנית לחלונות.
המומחים טוענים שניתן להגיע לסוג מטוס כזה בתוך עשור, אם כי עדיין קיימים חסרונות כגון עומס חושי מוגזם על הנוסעים ובעיות של תאורה לא נעימה והפרעות אחרות ממסכים שכנים. חשוב לציין שהרעיון לייצר מטוסים ללא חלונות איננו בלעדי למכון הבריטי לחדשנות, גם חברות אחרות בעולם חשבו בעבר על רעיון זה וחלקן אף מתכננות לעשות צעדים ליישמו.

קישור לידיעה-אתר Timeout

סרטון המדגים את המטוס ללא חלונות- אתר Youtube

רעיון מטוס ללא חלונות של חברת Technicon Design הצרפתית

במהלך חיינו אנחנו חווים חוויות רבות. את חלקן אנחנו חווים לבד ואת חלקן האחר ביחד עם אנשים אחרים. מחקר, אשר נעשה לאחרונה, בדק באיזה מצב החוויה שנחוש תהיה עוצמתית יותר?
במחקר, אשר נעשה על-ידי אריקה בות’בית מרגרט קלארק וג’ון בארג’ (Boothby, Clark & Bargh) מאוניברסיטת ייל בארצות הברית, חולקו נבדקים לשני קבוצות. בקבוצה הראשונה הם חוו חוויה משותפת, למשל טעימת שוקולד טעים ובקבוצה השנייה חוויה מובדלת. מתוצאות המחקר התברר שכאשר החוויה היתה משותפת, הנבדקים חשו אותה בעוצמה מוגברת ביחס לחוויה שאותה חוו לבד. כמו כן הנבדקים תיארו תחושת “שידור על אותו גל” עם האדם שאיתו חוו את החוויה. תוצאות דומות התקבלו גם כאשר החוויה היתה שלילית, משמע כאשר הנבדקים חוו חוויה שלילת עם אדם אחר, כמו לאכול שוקולד לא טעים, הם חוו אותה בצורה לא נעימה מוגברת מאשר כאשר עשו זאת לבד.
מחקר זה מלמד אותנו על התפקיד של החברה בתגבור עוצמת החוויות שאנו חווים וגם על תחושת חיבור בין אנשים אשר חווים חוויות משותפות. מחקרים נוספים אמורים להתחקות אחר הגורמים לתופעה זו.

מבוסס על כתבתה של ד”ר מרים דישון-ברקוביץ, גלילאו מ”ס 195 , ע”מ 46-47.

 
קישור לתקציר המאמר המקורי