עודף משקל הינו בין חמשת גורמי התחלואה העיקריים בעולם ולרוב קושרים אותו עם תזונה עתירת קלוריות. לאחרונה, מחקר חדש מאוניברסיטת תל-אביב הצליח להדגים בפעם הראשונה קשר בין השמנה למצב סטטי כמו ישיבה או שכיבה ללא קשר לתזונה עצמה.
תא השומן מייצר טיפות שומן (Lipid Droplets) והתרחבות תאי שומן נגרמת בעקבות התאחדות הטיפות הקטנות לטיפה גדולה המרחיבה את התא. במחקר הנוכחי, אשר נערך על-ידי פרופ’ עמית גפן, ד”ר נתן שקד ותלמידת המחקר נעמה שוהם ובשיתוף פרופ’ דפנה בניהו, נמצא שלא רק גודל התא הספציפי משתנה אלא לחץ התא על תאים סמוכים גורם גם להם לייצר עוד טיפות שומן ולהתרחב (הוא מפעיל עליהם לחץ סטטי). ישיבה או שכיבה גם הן מפעילות לחץ סטטי שכזה ולכן נוצרת השמנה אשר איננה תלויה בתזונה. כך בעצם רקמת השומן צוברת מסה תחת תנאי לחץ מכני סטטי, בעוד רקמות עצם ושריר מתנוונות (יורדות במסתן) תחת עומס שכזה.
פיתוח מחקרי המשך לגילוי זה יוכלו בעתיד לעזור לבעלי עודף משקל ולאלו הסובלים מתת-תזונה, זאת ללא צורך במשטרי תזונה מעיקים.

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על השמנה

שיפוט מוסרי מוגדר כהערכת אופיו או התנהגותו של אדם, הנעשיית על רקע מערכת ערכים ומידות בהם מחזיקה תרבות או קבוצה מסוימות. מחקרים רבים, גם כאלו אשר מתעסקים בניהול קונפליקטים, מנסים להבין מה משפיע על השיפוט שלנו ולאחרונה, מחקר שנעשה על-ידי שני חוקרים אירופיים (Pitesa&Thau), מגלה שלכמות המשאבים החומריים שיש לנו, יש קשר לאופן שבו אנחנו שופטים מצבים מוסריים.
המחקר, אשר נעשה על אוכלוסיה בינלאומית גדולה של כ-85,000 אנשים, בדק את הקשר בין שני המשתנים שהוזכרו תוך התייחסות גם לגובה האינפלציה במדינת המשתתף והתברר שמשתתפים שהכנסותיהם היו נמוכות יותר, נקטו שיפוטים מוסריים או שפטו בצורה מחמירה יותר סיטואציות מוסריות שונות מאנשים עם הכנסות גבוהות יותר. לאינפלציה גבוהה גם היה קשר לאותה החמרה בשיפוט המוסרי. מחקר המשך, אשר הפעם נעשה במעבדה וכלל 199 נבדקים שלל מצב שבו אנשים עם הכנסה נמוכה שפטו בחומרה כל התנהגות, גם כזו שלא מזיקה לאנשים אחרים.
החוקרים טוענים שהסיבה לשיפוט מחמיר זה היא עצם העובדה שלאנשים מיעוטי יכולת כלכלית, במיוחד במדינה עם אינפלציה גבוהה, יש פחות יכולות וחופש פעולה להתמודד עם התנהגות לא מוסרית.

מבוסס על כתבתה של מרים דישון-ברקוביץ, עיתון “גלילאו” גליון מ”ס 189, ע”מ 52-53

קישור למאמר המקורי- קובץ PDF

קצת על התפתחות מוסרית (פיאז’ה, קולברג ועוד)

מחלות מוח ניווניות, כדוגמת אלצהיימר, פרקינסון או מחלת הנטינגטון, מתאפיינות בהצטברות של חלבונים סביב חלבון מוטנטי (חלבון שנוצר בעקבות מוטציה ב-DNA), בפינות בתוך התא ואף מחוצה לו. עד היום הסברה היתה שאותה הצטברות הורגת את תאי המוח ובעצם גורמת למחלות הללו. מאידך מחקרים אחרונים מצאו את אותה הצטברות חלבונים גם אצל קשישים שנפטרו ממחלות אחרות.
מחקר חדש של פרופ’ חררדו לדרקרמר מאוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף ג’וליה לייטמן ופרופ’ אולריך הרטל ממכון מקס פלנק בגרמניה, טוען שאותה הצטברות של חלבונים היא תגובת הגנה של התא למצב עקה חמורה. המחקר בוצע על מופע מוטנטי של החלבון הנטינגטין, אשר מחולל את מחלת הנטינגטון (מחלה חשוכת מרפא שבה מתים תאי מוח וגורמים לירידה קוגנטיבית, להפרעות מוטריות ולמוות). במחקר התברר שתאים שנחשפו לעקה חמורה, יצרו גושי חלבונים, אשר התרכזו בפינה אחת של התא, והצילו את שאר התא באופן זמני ממוות.
מחקר זה מרמז על כך שיש לכוון את מחקרי ההמשך לכיוון של גילוי סיבת העקה אשר גורמת לתא לייצר גושי חלבונים ולאו דווקא לשתק פעולה זו.

מבוסס על ידיעתה של אורנה כהן, עיתון גלילאו מ”ס 189, ע”מ 42-43.

קישור לידיעה

שקיעת חלבונים במחלת האלצהיימר

קצת על מחלת ההנטינגטון

ישנם כיום שתי תיאוריות עיקריות שונות הקשורות להתפתחות האינטליגנציה. הראשונה מקשרת בין יכולות קוגניטיביות לבין אתגרי חיפוש מזון והשנייה מתמקדת באתגרים של התנהגות חברתית כמקדמת אינטליגנציה. מחקרים הקשורים לתיאוריות אלו התמקדו בעיקר בגודל המוח ובחקר של מין אחד או שניים בגלל חוסר היכולת להשוות בין אינטליגנציה של מינים.
לאחרונה מחקר בינלאומי גדול בתחום, אשר הובל על ידי שלושה חוקרים מאוניברסיטת דיוק בארצות הברית (McLean, Hare & Nunn) וכלל עשרות מדענים מרחבי העולם, החליט לבדוק את נכונות התיאוריות. המחקר כלל מבחן הבודק שליטה עצמית וגמישות התנהגותית (סוג של אינטליגנציה) אשר נערך על מספר סוגי עופות, יונקים וטורפים.
החוקרים מצאו מתאם גבוה בין יכולת לפתור בעיות לבין גודלו המוחלט של המוח (גודל שאינו יחסי לגודלו של בעל החיים, אם כי גם הגודל היחסי הראה קשר מסוים, נמוך יותר). ההסבר שנתנו לכך החוקרים הוא שככל שהמוח גדול יותר, כך הוא מכיל יותר תאי עצב ואפשרות לקשרים ביניהם. ממצא שני, אשר מתייחס אך ורק לפרימטים (סדרה של יונקים הכוללת סוגי קופים וכמובן את האדם) הראה מתאם בין היכולת לבצע משימות לבין מידת גיוון התפריט של המין הביולוגי- מה שתומך יותר בתיאוריה הראשונה. מאידך לא נמצא מתאם בין המבחן שנעשה לבין אתגרים של התנהגות חברתית.
מחקר זה, אשר לא נחסכה ממנו ביקורת, מיוחד בשיתוף הפעולה הבינלאומי שהתרחש בו ויכול להוות קו מנחה למחקרים נוספים בינלאומיים בתחום זה בהמשך.

מבוסס על ידיעתם של יונת אשחר ונעם לויתן, עיתון גלילאו, גיליון 190, ע”מ 9-12

קישור לידיעה-אתר טייםאאוט

וידאו לאחת המשימות שבוצעו במחקר

מהי אינטליגנציה?

עישון מריחואנה הינו דבר די נפוץ בעולם. בארצות הברית משתמשים בו כמעט 19 מיליון אנשים באורח קבוע. מחקר אחרון, אשר נעשה על-ידי חוקרים אמריקאיים בעזרת MRI, גילה שעישון מריחואנה, גם אם הוא בתדירות נמוכה, יכול לגרום לשינויים מסוימים במוח- כמו למשל באיזור גרעין האקומבנס (accumbens nucleus; גרעין אשר שייך למערכת הלימבית ואשר מקושר למנגנוני חיזוק, הנעה, קשב ותגמול).
גם בעבר נעשו מחקרים אשר קשרו שימוש במריחואנה לפגיעה ביכולת הלימוד והזיכרון (ישנם גם מחקרים הקושרים את עישון המריחואנה להשפעות חיוביות-ע.ב.ח.), אך כמעט ולא קיימים מחקרים אשר בדקו את השפעתו של עישון מתון על מבנה המוח ולכן ייחודו של מחקר זה.
המחקר נעשה על מוחם של קבוצת צעירים אמריקאיים בגילאי 18-25 אשר דיווחו על עישון מריחואנה של לפחות פעם בשבוע מול קבוצת ביקורת שלא עישנה כלל. הוא עורר ביקורת לגבי ממצאיו בשל בעיות מתולוגיות, שלטענת המבקרים, נמצאים בו.

קישור לידיעה-אתר alphagalileo

ביקורת על הפרסום- אתר קנאביס

קצת על מריחואנה (קנאביס)

האימפריה הביזנטית (ביזנטיון) היתה אימפריה אשר שרדה לאחר נפילת האימפריה הרומאית המערבית. היא שלטה לאורך תקופה ארוכה עד לנפילת בירתה, קונסטנטינופול, בידי הטורקים העות’מאנים בשנת 1453. בישראל שלטו הביזנטים בין השנים 324-638, תקופה המקבילה לתקופת התלמוד וראשית תקופת הגאונים.
לאחרונה חשפה רשות העתיקות בחפירת הצלה, אשר בוצעה באיזור יישוב חורה שבצפון הנגב, מנזר מרשים מתקופה זו. המנזר מחולק לחדרים ומרוצף בפסיפסים עם כתובות בשפה היוונית. כמו כן נמצאו במנזר כלי חרס לשם אגירה, כלי זכוכית ומטבעות מהתקופה הביזנטית.
הארכיאולוגים תיארכו, על סמך הכתובות שנמצאו, את בניית המנזר למחצית השנייה של המאה השישית כאשר לטענת דניאל וורגה, מנהל החפירה, מנזר זה הינו חלק מרצף מנזרים שנבנו בתקופה זו בין עבר הירדן לבקעת באר שבע.

 
קישור לידיעה

התקופה הביזנטית בארץ ישראל

במהלכם של חפירות הצלה של רשות העתיקות באיזור תל שדוד בצפון עמק יזרעאל, התגלה קבר של אדם, כנראה כנעני, אשר נקבר שם במאה ה-13 לפסה”נ, לפני כ-3,300 שנים. התגלית נחשפה לאחר שחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל חפרה באיזור לשם הנחת צינור גז. בעקבות תגלית זו רשות העתיקות ביצעה שם חפירת הצלה ארכיאולוגית.
בקבר גילו החופרים ארון קבורה מחרס אשר מעוצב בצורת אדם. בתוך הארון היו כלי אגירה, כלי פולחן ועצמות בעלי חיים עם חפצים אישיים של אדם שהיה שייך לאליטה המקומית וכנראה שירת כפקיד כנעני בשירות הצבא המצרי.
כלים אלו שימשו בתרבות המצרית למנחה לאלים ולמזון למתים לאחר מותם. כמו כן התגלתה בקבר טבעת חותם מזהב, אשר שימשה לחתימה על מסמכים, כשעליה שם המלך סתי הראשון (מלך מצרי אשר שלט במצריים העתיקה במאה ה-13 לפנה”ס. הוא היה אביו של רעמסס השני, אשר חלק מחוקרי התנ”ך מזהים אותו עם פרעה מסיפור יציאת מצריים בספר שמות).
ברשות העתיקות מתכננים לבדוק אפשרות לקחת דגימת DNA מהקבר על מנת לבדוק האם אכן האדם ממקור כנעני או ממקור מצרי.

 
קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לידיעה-רשות העתיקות

קצת על תל שדוד וההיסטוריה שלה