דינוזאורטירנוזאורוס רקס הוא אחד הדינוזאורים הידועים ומטילי האימה, אלא שהחוקרים חלוקים ביניהם בשאלה, מאז התגלה מאובן שלו בשנת 1900, האם הוא היה צייד או שפשוט אכל נבלות.
עד היום לא היתה הוכחה חותכת לכך שהטי רקס אכן צד את קורבנותיו, אך לאחרונה צוות אמריקאי  מאוניברסיטת קנזס גילה שן של טי רקס בתוך עמוד שדרה מאובן של סוג דינוזאור אחר, הדרוזאור, דינוזאור שהיה צמחוני.
בדיקה של השיניים באמצעי דימות כמו ה-CT הראתה שאכן מדובר בשיני טי רקס.
החוקרים הראו שההדרוזאור הצליח לשרוד את המתקפה מאחר שהעדויות מראות שהאיזור שנפגע הצליח להתרפא ולכן הסיקו שהטי רקס צד אותו וניסה להרגו ולא אכל אותו כשכבר היה מת.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לידיעה-sciencedaily

קצת על הטי רקס

כוכב יםחוקרים מהמחלקה לביולוגיה ימית של דנמרק הצליחו להראות שכוכבי ים משתמשים בעיניים פרימיטיביות לצורך ניווט אל עצמים גדולים קבועים כמו שונית אלמוגים.
במהלך המחקר לקחו החוקרים כוכבי ים ללא עיניים וכוכבי ים עם עיניים בזרועותיהם והראו שכוכבי הים עם העיניים ידעו לנווט אל עבר השונית בניגוד לכוכבי הים ללא העיניים.
עיני כוכבי הים הם עיניים מורכבות פרימיטיביות אשר נמצאות בין שתי קבוצות גדולות ידועות של קולטני אור ותומכות בתיאוריה האבולוציונית של התפתחות העין אשר טוענת שיצירת תמונה מעורפלת על-ידי העין קדמה לרישות העצבי ולחידוד הראייה.

 

קישור לידיעה-Sciencedaily

קצת על כוכבי ים

file000241538450כיום אנחנו נזקקים לסלולרי שלנו כאשר אנחנו רוצים להתעדכן בתנועה, במיקום ובדברים שונים אחרים בזמן נסיעה. בשנים האחרונות עובדות חברות הטכנולוגיה הגדולות וחברות סטרטאפ על מה שנקרא “המכונית המחוברת”
(Connected Car). למכונית הזו תהיה יכולת להתחבר לאינטרנט, לאפליקציות ולשירותים רבים אחרים.
בעזרת מכונית שכזו, האפשרויות הם בלתי מוגבלות- מניווט, מוסיקה, וידאו מוזרם למסכים ברכב, שירותי מיקום של גוגל ואפליקציות מותאמות ועד הפיכת הרכב, בזכות האנטנה הגדולה שלו, לאמצעי חיבור wifi מהיר ליושבים בתוך הרכב. בנוסף, יוכלו המכוניות לתקשר אחת עם השנייה, עם רמזורים ומערכות תנועה מבוססות מחשבים ואז אפשר יהיה למנוע עומסי תנועה ותנועות דרכים. אוטומטיזציה של הרכב, למשל רכב שיחנה בעצמו או נהג אוטומטי גם הן אפשרויות שמפותחות כיום.
החברות המובילות כיום בתחום, מעבר לחברות הרכב והטכנולוגיה, הם למשל אפל, אשר מפתחת מערכת הפעלה לרכב (iOS in the car) ונוקיה, אשר השיקה באוגוסט האחרון מערכת למכונית המחוברת בשם Here auto.

*הידיעה באדיבות שגיא כהן, כתב מחשבים

 

מאמר מקיף אשר מסכם את התחום

להלן החלק השני של ספרי עיון מומלצים לטעמי לשנת 2013 (קישור לחלק א’). הספרים הם מתחומי עיון שונים וכל אחד מהם הם סוג של חווית קריאה שונה.

למה האבולוציה נכונה?- ג’רי א. קווין (הוצאת ספרי עליית הגג ומישכל)

למה האבולוציה נכונה

לפני שאסקור את הספר, אני חייב לציין שקראתי הרבה מאוד ספרים על אבולוציה, ביניהם את ספריו המצוינים של ריצ’רד דוקינס (הגן האנוכי, השען העיוור, הטיפוס על ההר הבלתי סביר, הצגה הגדולה בתבל ועוד) וספרים נוספים כמו “הדג שבתוכנו” ועוד.

מהסיבה הזו, לפני שהתחלתי לקרוא את הספר “למה האבולוציה נכונה?” לא חשבתי שהוא יחדש לי הרבה. כמובן שטעיתי.

מטרת הספר היא בעצם להפריך את טענות הבריאתנים, תומכי התיאוריה של התכנון התבוני. אותי לא ממש צריך לשכנע בעניין, אבל עדיין נהנתי מספר שוטף אשר משובצים בו סיפורים רבים מעולם הטבע והאבולוציה.

לדעתי, כוחו של הספר הוא ביכולת התיאורית המובנת לספק דרך קוהרנטית להבנת האבולוציה וזה מה שמביא אותו לספק חווית קריאה ייחודית.

ציון הספר- 8.4

אצבע גלילאו- פיטר אטקינס (הוצאת ספרים ע”ש י”ל מאגנס)

 

אצבע גלילאו

בניגוד לספר שמעליו, “אצבע גלילאו” של פיטר אטקינס הוא בהחלט לא ספר קל לקריאה. הקריאה בו לא שוטפת ומצריכה ריכוז. מאידך הוא מכיל פרטים רבים ומנסה לתת תמונת מצב עדכנית ומקיפה על תחומים מעולם המדע כמו אבולוציה, אטומים, סימטריה, קוסמולוגיה, מרחב זמן ועוד.

הייתי מגדיר את הספר הזה, בגלל מורכבות החומר שבו, על התפר בין ספר מדע פופולרי לבין ספר לימוד. לדעתי הוא סוג של ספר למתקדמים, לאנשים שכבר מכירים את התיאוריות הגדולות ורוצים לשקוע תוך חוויה עמוקה ומפורטת יותר. אני חושב שהיתרון הגדול של הספר הזה הוא הדרך שבה הוא מעורר לחשוב על  תחומי המדע ועל התגליות שבהם.

אטקינס מטפל באופן יסודי ובעיקר שיטתי בכל תחום מדע עיקרי שקיים כיום – מעניין מאוד, מקסים אבל בהחלט לא קל.

ציון הספר- 7.8

מדוע טייסי קמיקאזה חובשים קסדות?- יעקוב בורק (הוצאת עם עובד)

 

מדוע טייסי קמיקזה חובשים קסדות

ספר זה, אם אני לא טועה, הוא ספרו השלישי של יעקוב בורק, סופר ואיש עסקים ישראלי. כל פרק בספר מציג תוצאות מחקר בנושא מסוים במדעי החברה ובמיוחד בכלכלה.

יש בספר עיסוק במוסר, באלטרואיזם, בקנאה ושמחה לאיד, דחיינות, חרטה, הצלחה ועוד. אפשר בהחלט ללמוד מהספר, להחכים ולנסות ליישם. כמו כן יש חשיפה מעניינת לצורת עשייה של מחקר, להיגיון שעומד מאחורי שאלת המחקר ולהסקת המסקנות.

ספר בהחלט טוב, אך לדעתי פחות טוב מספרו הראשון “האם שימפנזים חושבים על פרישה?”, גם בגלל שספרים אשר עוסקים בכלכלה ומדעי החברה הגיעו לטעמי לסוג של ריוויון מסוים.

ציון הספר- 7.9

הקנון המדעי- נטלי אנג’יר (הוצאת אחוזת בית)

 

 הקנון-המדעי

הקנון המדעי, אותו כתבה נטלי אנג’יר, סופרת ועיתונאית מדע הוא ספר מצויין בזכות הבהירות שלו. אם נשווה אותו לספר “אצבע גלילאו”, השני בסקירה הזו, אז אפשר להגיד שהמטרה של שני הספרים היתה די זהה, להציג את התיאוריות העכשוויות בתחומי המדע, רק ש”הקנון המדעי” עושה זאת בצורה הרבה יותר פשוטה וברורה, בעוד “אצבע גלילאו” מעמיק ומסבך. אולי ההבדלים נובעים מכך שהראשון נכתב על-ידי עיתונאית והשני על ידי מדען.

הספר “הקנון המדעי” מציג בפרקיו הראשונים את סגנון החשיבה המדעית, תורת ההסתברות וקנה המידה. בהמשך הוא מתעסק בפיזיקה, כימיה, ביולוגיה אבולוציונית ומולקולרית ובסיומו בהצגת תיאוריות מדעיות מתחומי הגיאולוגיה והאסטרונומיה.

לסיכום, קחו לכם כמה ימים ותחוו ספר מדע פופולרי מצויין ומומלץ, אשר זכה גם בפרס פוליצר ולתפוצה בינלאומית נרחבת.

ציון הספר- 8.6

ג’ינגיס ח’אן- ג’ק ותרפורד (הוצאת דביר)

גיגניס חאן

הזמן שבו אנחנו חיים, לפחות בימינו אנו, מתוחם בתוך תקופה קצרה מאוד של ההיסטוריה. ישנם ספרים אשר יכולים לקחת אותך הרחק לעתיד ומאידך ישנם ספרים שיכולים לקחת אותך הרחק אל העבר- כזה הוא הספר “ג’ינגיס חאן” של ג’ק ותרפורד.

הספר לוקח אותנו קצת פחות מאלף שנה אחורה, אל יום הולדתו של ג’ינגיס חאן בשנת 1162 ומגולל את הקמתה של האימפריה המונגולית, האימפריה השנייה בגדולה בעולם והראשונה בעלת השטח הרציף.

הספר מתאר את המניעים של ג’ינגיס חאן בהקמת האימפריה, בין השאר רצונו

להחזיר את אשתו שנחטפה. הוא מתאר את האימפריה המונגולית, אימפריה אשר התבססה על צבא ממושמע ומאורגן מאוד בעל שיטת לחימה מהירה וטכנולוגית ועל מערכת חוקים הוגנת שגם ג’ינגיס חאן היה כפוף אליה.

הוא מתמודד עם המוטיבים הפחות חיוביים שבהם הואשמו המונגולים ומדגיש את הצלחתו של ג’ינגיס חאן לכונן שלטון אשר הצליח לאחד את כל סין ועמים כבושים אחרים, תוך דגילה בחופש דת מוחלט.

לסיכום, ספר מצויין זה ייתן לכם הצצה נרחבת אל תקופה ואימפריה מופלאה בהיסטוריה האנושית, אימפריה שצאצאיה האחרונים עוד שלטו בעיר “בוכרה” עד לשנת 1920.

ציון הספר- 9.1

כותב הפוסט- עופר בן חורין,  [email protected]

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק א’

file0001581942922שיתוף פעולה של קבוצת חוקרים מאוניברסיטת אוסטין בטקסס ומאוניברסיטת איובה בראשותם של ג’פרי בריק (Barrick) ומני סוברמנין (Subramanian) הצליחו, בעזרת שינויים גנטיים, ליצור חיידק א. קולי אשר מכור לקפאין.
הקפאין הינו חומר ממריץ (מגביר נשימה וקצב לב), משכך כאבים וגם חומר אשר שומר על הצמח מחרקים. מאידך, כמות גבוהה שלו עשויה להיות רעילה לאדם ולסביבה ולגרום נזקים.
חיידק בשם Pseudomonas putidaBB5 מסוגל באופן טבעי לפרק קפאין לחומר בשם קסנתין, אך לא פשוט לעבוד איתו תעשייתית ולכן החוקרים שינו את האופרון שלו (יחידה גנטית תפעולית) והשתילו לחיידק א. קולי אשר הרבה יותר נוח לעבוד איתו.
בעזרת שינוי זה ושינויים גנטיים נוספים, הפך חיידק הא-קולי לצרכן קפאין וכך יכולים החוקרים לפזר את החיידק המהונדס במקומות שבהם ישנו זיהום גבוה של קפאין ואף לנתר את כמות הזיהום לפי כמותם של החיידקים הללו.

 

קישור לכתבה- גלילאו (ד”ר דרור בר-ניר)

קצת על הקפאין

מקור התמונה- אתר flickr

הצרעה הגדולה ביותר בעולם היא הצרעה האסייתית הענקית (Asian giant hornet , Vespa mandarinia). היא שכיחה בעיקר ביפן וסין, וגודלה כגודל אבן גדולה. גופה באורך של כחמישה סנטימטרים, ומוטת כנפיה בגודל של שבעה וחצי סנטימטרים.
היא די מפחידה למראה- היא מעוטרת בפסים כתומים ושחורים, מציגה לסתות ענקיות, עוקץ באורך חצי סנטימטר ומהירות תעופה של מעל ארבעים קילומטרים בשעה (פי כמה וכמה ממהירות הריצה שלנו). עוצמת הרעל שהיא מחדירה הורגת מספר עשרות של יפנים וסינים מידי שנה.
זחליה של הצרעה האסיאתית הענקית צורכים בשר רב ולכן הצרעות מחפשות מושבות דבורים ומשמידות אותן במהירות מעוררת אימה.
האבולוציה, אשר לא “נשארת אדישה” לדברים שכאלו, יצרה אצל דבורי הדבש היפניות יכולות התמודדות מאוד מעניינות כנגד הצרעה הזו. למשל, כאשר צרעה כזו מתקרבת לכוורת על מנת לסמן אותה בפרומון, בשביל שחברותיה יזהו את הכוורת, מושכות אותה דבורי הדבש פנימה, מקיפות אותה ככדור ואז מרעידות את בטנן. בעקבות כך הטמפרטורה בתוך הכדור עולה למעל 45 מעלות צלזיוס וגורמת לצרעה להתבשל למוות.
דרך דומה להתנהגות שבטית שכזו נמצאה גם אצל דבורי דבש מקפריסין אשר מתרכזים ככדור סביב הצרעה ומונעים ממנה להזיז את בטנה ולנשום- כך הצרעה פשוט נחנקת למוות.

 

* ביבליוגרפיה- “למה האבולוציה נכונה”, ג’רי א. קוין, הוצאת ספרי עליית הגג ומישכל, 2013

 

הצרעה האסייתית הענקית- קישור לויקיפדיה באנגלית

הצרעה מחסלת עשרות בני אדם בסין

file000985321178בעקבות חפירות של רשות העתיקות באיזור בשם מוריסתאן ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים, לפני הקמת מסעדה באיזור, התגלה מבנה מהתקופה הצלבנית (1099-1291 לספירה הנוצרית) אשר שימש אז כבית חולים.
המבנה, אשר נראה כאולם ענק המשופע באולמות וחדרים, הוקם על-ידי מסדר דתי-צבאי נוצרי בשם “מסדר יוחנן הקדוש של בית החולים בירושלים” (הוספיטלרים בלטינית). הוא מסוגל היה לקלוט עד 2,000 חולים וחלקו שימש גם כבית יתומים.
התברואה באותו בית החולים ורמת הרפואה היתה ירודה, בהתאם לאותה התקופה. כמו כן אחת התעודות שהתגלו שם מגלה על המשמעת הקשה אשר שרתה על אנשי הצוות שם, כאשר תיארה עונש של איש צוות אשר סרח בתפקידו ואולץ ללכת כשמאחוריו הולכים שאר אנשי הצוות ותוך כדי כך מצליפים בו ללא רחם לעיני כל החולים.
המבנה התמוטט ברעידת האדמה שהייתה בארץ ישראל בשנת 1456, רעידת אדמה שגרמה לנזק כבד לאיזור חברון וירושלים, ושרידיו שימשו בימי הביניים כאורוות.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על התקופה הצלבנית בארץ ישראל

IMG_2527סכנות העישון ברורות לכולם וחוקרים רבים אינם מבינים מדוע ישנם אנשים שממשיכים לעשן בכל זאת.
מחקר אחרון, אשר נעשה בשיתוף פעולה של ד”ר אייל ארט מהאוניברסיטה העברית ופרופ’ אלדד יחיעם מהטכניון, מצא שהסיבה לכך שמעשנים ממשיכים לעשן היא לאו דווקא בגלל נטייה לקחת סיכונים, כפי שנמצא במחקרים אחרים, אלא בגלל חוסר יכולת לדחות סיפוקים או לעמוד בפיתוי של רווח מידי.
במחקר ערכו החוקרים ניסוי, שבו הראו שהמעשנים נטו להעדיף פעולה מתגמלת מידית אשר תגרום להם נזק בטווח הארוך על פני פעולה פחות מפתה אשר תשתלם להם בעתיד.
המחקר בעצם מבדיל את המעשנים מהלא מעשנים בכך שיש למעשנים נטייה מוגברת להתמקד ברווח מיידי ולא באהבת הסיכון, בניגוד למה שהראו חלק מהמחקרים הקודמים בתחום.

 

קישור לידיעה

קצת על השפעות בריאותיות של עישון סיגריות

file000590857181הורמון האוקסיטוצין (Oxytocin), או בשמו האחר “הורמון האהבה”, הוא הורמון אשר מופרש בזמן הלידה על מנת להמריץ את האם לטפל בתינוקה, וגם בזמני אורגזמה והתאהבות. מחקרים אחרונים גילו ששאיפת ההורמון בצורת תרסיס מגדילה את אמון האדם בסביבתו, בעצם עושה אותו תמים יותר.
מחקר אחרון, אשר נעשה באוניברסיטה העברית בראשותו של פרופ’ אייל וינטר, מצא שתרסיס אוקסיטוצין גם גרם לאנשים לאבד מיכולתם לזהות שקרים והונאות.
במחקר היו שתי קבוצות, אחת רוססה בהורמון ואחת לא. התברר שהקבוצה שרוססה הצליחו פחות מהקבוצה שלא רוססה, באיתור אדם משקר על סמך הבעות פניו ושפת גופו.
מסקנת מחקר זו היא שמעבר לתכונות הקודמות שגילו על האוקסיטוצין, הוא גם מקשה על איתור אדם שמשקר ולכן לעיתים קל יותר לאדם שבו התאהבו לנצל את המתאהב.

 

קישור לידיעה- אתר האוניברסיטה העברית

מה קורה לנו כאשר אנחנו מתאהבים?

לוויןבספטמבר 2013  שיגרה סין טיל כשעליו שלושה לוויינים ללא דיווח בינלאומי. כאשר ארצות הברית זיהתה את השיגור, טענו הסינים שמטרתם של הלוויינים היא מחקר.
מאידך, מומחי חלל טוענים שהציוד על פני הלוויינים- זרוע רובוטית גדולה, מצלמת תלת-ממד משוכללת וכדומה, כנראה נועדו ללכידת לוויינים בחלל והשתלטות עליהם.
היכולת להיצמד ללוויין, להסיט אותו ממסלולו ובעצם לנטרל אותו יכולה להעניק לסין יכולות שליטה בחלל. מאידך יש גם יתרון להתפתחות טכנולוגיה שכזו, כמו היכולת לנקות את החלל מפסולת לוויינים ישנים, לחלץ אסטרונאוטים בשעת חירום ולשלוט על לוויינים במיקומים שונים בחלל.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על לוויינים