רעידת אדמהישראל ממוקמת על השבר הסורי-אפריקאי, משמע על מפגש בין שני לוחות טקטוניים ולכן התרחשו וכנראה גם יתרחשו בה רעידות אדמה רבות.

להלן רעידות האדמה החזקות אשר פקדו את ארצנו בעבר:

• המאה ה-8 לפנה”ס- רעידת אדמה בממלכת יהודה אשר גרמה למלך עוזיה לשפץ את בית המקדש בעקבות הנזקים שנגרמו. רעידה זו מוזכרת בתנ”ך בספר “עמוס” בפרק א’.
• 31 לפנה”ס- רעידת אדמה באיזור יריחו, בעיצומו של קרב אקטיום (קרב ימי אחרון של האימפריה הרומית בישראל ). הנזקים היו נרחבים, מעל 30,000 הרוגים (לפי יוסף בן מתתיהו).
• שנת 363 לספירה- רעידת אדמה חזקה מאוד שגבתה הרוגים רבים בכל המדינה. היא היתה זו אשר הפסיקה את עבודות בניית בית המקדש השלישי.
• שנת 551 לספירה- רעש אדמה גדול אשר מחריב את ירושלים ופטרה. אלפי הרוגים.
• שנת 749 לספירה- רעש אדמה חזק מאוד, אשר נקרא גם “רעש שביעית” מכיוון שהתרחש בשנת שמיטה (השנה השביעית). הרס איזורים נרחבים בארץ, כולל ירושלים. כ-20,000 הרוגים.
• שנת 1068 לספירה- רעש אדמה חזק אשר הורס את העיר רמלה לגמרי.
• שנת 1456  לספירה- רעש אדמה חזק אשר הרג אלפים והרס את כנסיית הקבר ומסגד עומריה.
• שנת 1546 לספירה- רעש אדמה חזק בשבר הירדן. צונמי קשה בים המלח. נזקים גדולים בירושלים, חברון, שכם, רמלה, עזה ודמשק.
• שנת 1837 לספירה- רעידת אדמה בעוצמה של עד 6.75, צפת וטבריה נהרסות וישנם גלים גדולים בכנרת. אלפי הרוגים.
• שנת 1927 לספירה- רעידת אדמה בעוצמה של 6.25. 500 הרוגים וכ-700 פצועים. נזקים קשים בישראל והסביבה.
• שנת 1956 לספירה- רעידת אדמה בעוצמה של 5.5 כאשר המוקד הוא הרי השוף בלבנון. הרס רב ומאות הרוגים.

 

קישור למכון הגיאופיזי לישראל

רעידות אדמה היסטוריות במדינת ישראל

קצת על רעידת אדמה

file0001750023438האור הוא הדבר המהיר בתבל והשגת הקפאתו יכולה להביא את המדענים לאחסן בו מידע ולאחזר אותו, מה שיכול להביא לפיתוח זיכרון קוונטי מבוסס על אור.
לאחרונה חוקרים גרמניים הצליחו ללכוד את האור לתוך גביש למשך דקה שלמה. הם הצליחו לעשות זאת בעזרת תהליך שנקרא EIT (שקיפות מושרית אלקטרומגנטית-Electromagnetically Induced Transparency) שקלטה את אלומות האור אל תוך גביש וכך הפכו קוהרנטיות אופטית לקוהרנטיות אטומית (קוהרנטיות היא מצב שבו מופעי הגלים או הפרשיהם נשארים קבועים, בין השאר כך יכולה להיגרם התאבכות בונה ולא הורסת של סיגנל).
תגלית זו פותחת את הדרך אל אחסון זיכרון קוונטי בעזרת גלי אור, אבל עדיין יש צורך להגביר את הקפאת האור לזמן ממושך יותר.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לידיעה המקורית

מהי קוהרנטיות של גלים?

זבובהמוח שלנו מנסה לאתר מיקום קול בעזרת מדידת ההבדל בזמן שלוקח לקול להגיע לכל אחת מהאוזניים ועל-ידי השוואת עוצמתו בכל אוזן. חוקרים הצליחו לאחרונה ליצור התקן שמיעה משופר, אשר פועל בדומה לדרך שבה שומעת נקבת זבוב ה-Ormia. נקבת זבוב ה-Ormia מטילה את ביציה על צרצר (כשבהמשך הרימות מתחפרות לתוך גופו ומחסלות את המארח)- כאשר לצורך כך היא זקוקה לאתר את מיקום הצרצרים במדויק. מכיוון שאוזני הזבובה קרובות מאוד, היא היתה חייבת לייצר טכניקה של הגברה מכאנית וביולוגית אשר בעזרתה היא מזהה הבדלי זמן בין האוזניים פי אלף מהאוזן האנושית.
המיקרופונים שאותם ייצרו המדענים על בסיס טכניקה זו יכול להוביל ליצירת מכשיר שמיעת-על אשר יישומיו רבים.

 

קישור לידיעה- אירגון הביומימיקרי הישראלי

איך עובדת השמיעה שלנו?

חללתיאוריית המפץ הגדול (The Big Bang) היא תיאוריה מובילה בתחום מדעי החלל אשר טוענת שהיקום התחיל כנקודה בודדת, שמה “סינגולריות כבידתית”, אשר התפשטה והתרחבה תוך יצירת היקום, מימד הזמן, מימדי המרחב והגדלים האחרים אשר ידועים לנו- כל זה קרה לפני כ-13.8 מיליארד שנה.

אחת ההשגות על התיאוריה הזו היא בעיית האופק.

היקום שלנו אחיד בצורה יוצאת דופן. הטמפ’ שבו שווה כמעט בדיוק בכל מקום אליו נסתכל (כ-2.7 מעלות). על מנת להגיע לאחידות כזו, יש צורך בקשר בין כל אזור ואזור, כיוון שרק כך חומר יכול להשוות טמפרטורות.

בעיית האופק מתייחסת לכך שאם לפני 13.8 מיליארד שנה היה המפץ הגדול ומאז היקום מתפשט, אז המרחק בין נקודה א’ בקצה אחד של היקום לנקודה ב’ בקצה האחר הוא 27.6 מיליארד שנה ולא ברור איך שתי הנקודות הללו מעבירות ביניהן מידע כאשר המהירות המקסימלית היא מהירות האור.

אחת ההצעות המובילות להתמודדות עם בעיית האופק היא מודל האינפלציה (או מודל התפיחה) אשר טוען שהיקום התפשט במהירות גדולה הרבה יותר ממהירות האור, כך שכל פרק זמן הוא הכפיל את עצמו. כך שתי נקודות שכעת הן מאוד רחוקות, יכלו בעבר לתקשר אחת עם השנייה ולהחליף ביניהן מידע.

בעיית האופק היא אחת מתוך חמש ההשגות לגבי תיאורית המפץ הגדול שהן מקור ההתפשטות, בעיית האופק, בעיית השטיחות, בעיית המונופול הנעדר וקיומו של מבנה בקנה המידה הגדול.

 

הבעיות הקיימות בתיאוריית המפץ הגדול- אסטרופדיה

על בעיית האופק (horizon problem)

על תיאוריית המפץ הגדול

file5971336405847רבים מהאנשים אשר עוברים התקף לב וחווים מוות קליני (כאשר הלב מפסיק לפעום והמוח מפסיק לקבל חמצן), מספרים על חווית סף מוות אשר כוללת ראיית אור בוהק, מנהרה וכיוצא בזה. תיאורים אלו אינם מתאימים למוח אשר איננו מקבל חמצן.
מחקר אחרון שנעשה בראשות פרופ’ גימו בורגיגין (Jimo Borjigin) מאוניברסיטת מישיגן, אשר מגלה שהמוח פעיל ואף פעיל בצורה יתרה לאחר מוות קליני אצל חולדות, אולי יכול להסביר חזיונות אלו.
במהלך מחקר זה נסקרו גלי המוח של החולדות בעזרת EEG שהורדמו לאחר שעברו התקף לב. התברר שבחצי הדקה הראשונה לאחר התקף הלב, כאשר הופסקה זרימת הדם למוח, גילה מוחם של החולדות פעילות גבוהה אשר אופיינית למוח עירני ומאורגן.
מחקר זה יכול אולי להסביר את חוויות סף המוות של אנשים אשר מתו מוות קליני ומהווה מסגרת מדעית ראשונה להבנת תופעה זו.

 

קישור לידיעה

קצת על חווית סף מוות

קישור לסקירת הספר-הוכחה לגן עדן

file0001872264517כאשר דבורה עפה, היא מייצרת חלל אישי אובלי בעזרת העין המורכבת שלה, אשר יכולה לראות לטווח סיבובי של עד 300 מעלות. בתוך טווח זה נעה הדבורה וכך נמנעת מהתנגשויות.
רובוט המכונית RB23C הינו מערכת חדשנית למניעת תאונות דרכים, פרי פיתוחם של חברת ניסאן (חברה ליצור רכבים) ואוניברסיטת טוקיו.
מערכת זו כוללת את מה שנקרא (LRF-Laser Range Finder), אשר בעצם מחקה את החלל האובלי שיוצרת הדבורה. ה-LRF מזהה עצמים במרחק של עד שני מטרים וברגע שהוא קולט עצם, הוא מיד משנה את כיוון הנסיעה על מנת למנוע התנגשות.
היתרון הגדול של רובוט זה הוא במהירות שהוא מבצע את התהליך הזה, תוך שהוא נעזר במיקרופרוססור פשוט מאוד שלא דורש חישובים מסובכים שהיו יכולים לעכב את זמן התגובה.

 

קישור לידיעה

כמה דברים שאולי לא ידעתם על דבורים

OLYMPUS DIGITAL CAMERAצמח הז’טרופה הוא צמח אשר מסוגל לגדול באיזורים חמים ויבשים, איזורים אשר לא תפוסים על-ידי גידולים חקלאיים. בעזרת צמח זה ניתן להפיק דלק שיכול להחליף דלקי מאובנים.
לאחרונה גילו חוקרים גרמניים שניתן להשתמש בשיח הז’טרופה גם על מנת לספוח פחמן דו-חמצני. לטענתם כל 10 דונם של ז’טרופה יספחו כל שנה 25 טון פחמן דו-חמצני. שתילת השיח במיליוני קמ”ר אשר מוגדרים כאזורים צחיחים, יכולה לספוג חלק גדול מהפחמן הדו-חמצני אשר לו חלק נכבד בהיווצרות “אפקט החממה”.
הרעיון הזה אינו חף מפגמים מאחר שאת אותם המטעים יצטרכו להשקות והובלת מים לאיזורים צחיחים אינם דבר פשוט. מאידך התגברות על בעיה זו יכולה לעזור באופן משמעותי להפחתת אפקט החממה.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

מהו אפקט החממה?

OLYMPUS DIGITAL CAMERAחוקרים מאוניברסיטת רדבוד ((Radboud מהולנד הצליחו לזהות בעזרת סריקת fMRI את האותיות עליהן מסתכלים נבדקים.
fMRI מציג, בעזרת ניטור דם מחומצן (שהוא בעל סיגנל שונה מדם לא מחומצן), אילו איזורים פועלים כאשר האדם חושב או עושה דברים מסוימים. במחקר זה החוקרים הציגו לנבדקים אותיות ובעזרת חישוב מתמטי של נתוני התבנית העצבית שנקלטה על-ידי הסורק, הם יצרו תמונה (מעורפלת, אך ניתנת לזיהוי) של האות עליה הסתכל הנבדק.
ניסוי זה מראה שאולי ניתן לדעת על מה הנבדק הסתכל, אך כמובן הדרך להצליח להפיק מידע על מחשבות האדם מנתוני הסורק עדיין רחוקה- בעיקר בגלל שפעילות מוגברת בתאים איננה מעידה בהכרח על ייצוג מידע במוח.
כמו כן פעילות מוחית מתרחשת במהירות גבוהה הרבה יותר מהמהירות שבה סורק ה-fMRI מסוגל לייצר תמונת הדמיה.

 

קישור לידיעה-אתר Ynet

קישור לידיעה המקורית

מהו fMRI?- פורטל ה-MRI והדימות המוחי

עורמלנומה היא סרטן יחסית קטלני בעור, אשר תוקף את תאי המלנוציטים, תאי עור אשר מייצרים את הצבען “מלנין” המעניק לעור את צבעו. זיהוי מוקדם של הגידול יכול להציל חיים ולכן ישנה חשיבות רבה לאיבחון מוקדם.
עד היום שיטת הזיהוי היתה בעזרת יכולת הרופא לאבחן בראייה ובמגע את הנגע, מה שהיה תלוי במיומנויות של הרופא. מאידך מחקר חדש אשר בפילדלפיה שבארצות הברית מגלה שתאי מלנומה מפיקים תרכובות אורגניות נדיפות שונות מהתרכובות שמפיקים תאי עור בריאים ויותר מכך- שתאים בשלבים שונים של המחלה מפיקים ריחות שניתן להבדיל ביניהם.

החוקרים גם עשו שימוש בננו-חיישן, אשר הורכב מננו-שפורפרות פחמן בעלי ציפוי גדילי DNA, והראו שהוא יכול לבצע את ההבדלה בסוגי הריח של התאים.
המטרה לעתיד היא לעשות שימוש בחיישן נייד וקטן שכזה ואז להביא לזיהוי מוקדם הרבה יותר של סרטן המלנומה בעור.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על מלנומה וסימניה

הוכחה-לגן-עדן-חזית4האם יש משהו שהוא מעבר למדע? מה קורה לאחר שאנחנו מתים? האם יש עולם הבא? אני חושב שהשאלות הללו מעסיקות רבים.

הספר “הוכחה לגן עדן” של ד”ר אבן אלכסנדר הוא ספר שאפשר להגיד עליו “קשה לעיכול”. הסיבה היא לא הפרטים הרבים שיש בו אלא סוג של ניגודיות אשר מתקיימת בין דפיו.

הניגודיות מתבטאת קודם כל בכותב הספר, רופא נוירוכירורג מעשי אשר צמח מעולם הרפואה והמחקר ובנושא הספר, חוויה חוץ-גופית רוחנית שעבר.

אקדים ואומר, לפני הסקירה, שאני עוסק בחקר הלמידה, הכתיבה ובדימות מוחי, אך אינני בקיא בתחומי ההכרה.

אתחיל בכך שהספר בהחלט מרתק לקריאה. את החוויה החוץ גופית (חווית סף מוות – NDA-Near Death Experience) , שעליה מספר ד”ר אלכסנדר, הוא חווה כתוצאה מדלקת קרום המוח חיידקית נדירה אשר נגרמה על-ידי חיידק אי-קולי עמיד (שבהתחלה סברו הרופאים שנדבק בו בישראל).

כתוצאה מחוויה זו שוהה ד”ר אלכסנדר בעולם מקביל, כאשר הוא משלב בספר בין חוויותיו בעולם זה לבין מה שקורה לגופו ולמשפחתו באותו זמן (מסיפורים ששמע).

העולם שאותו הוא מתאר הוא עולם שבו כל הזמן הוא מרגיש אהוב. בעולם הזה הכל מחובר, הזמן איננו לינארי והכל קורה בו-זמנית- מזכיר לי קצת את הארכיטיפים של העולם התת-מודע הקולקטיבי של קארל יונג בשילוב של אלמנטים מתורות רוחניות אחרות (קבלה, אהבה וחמלה).

בספר ד”ר אלכסנדר גם מקשר בין העולם שבו שהה כאשר היה מחוסר הכרה ללא ניאוקורטקס (קליפת המוח) משמעותי מתפקד לבין תופעות אחרות, כמו תופעה של צלילות חושית (המתרחשת כאשר המוח והגוף במצב מסוכן), צלילות סופנית (אשר חווים למשל חולי אלצהיימר ודמנציה לפני מותם) ותופעות תופעות מוחיות אחרות לא מוסברות ולא מקובלות מדעית (כמו טלקינזיס-היכולת להזיז דברים בעזרת המחשבה, טלפתיה, ראיית הנולד, תפיסה על-חושית ועוד).

מעבר לסיפור החוויה הרוחנית שעבר ותיאור לגבי מה שקרה לגופו באותו הזמן בבית החולים, מערב ד”ר אלכסנדר גם סיפורים לא פחות מרתקים מחייו, כמו עובדת היותו מאומץ, ניסיונותיו לאתר את הוריו, כניסתו לדיכאון בעקבות כך ובעיית השתייה שלו.

בהמשך הוא סורק הסברים מדעיים אפשריים לתופעה שאותה חווה ופוסל אותם אחד אחרי השני, ומסביר את מה שחווה בכך שהוא היה בעולם מקביל, עולם שאין למוחנו את התדר לקלוט אותו כיוון שהוא מסנן וממקד אותנו בעולם הגשמי שלנו.

הוא מתאר כיצד החוויה שלו דומה להרבה חוויות חוץ-גופניות אחרות של סף מוות שחוו אנשים אחרים ומגיע למסקנה שהתודעה והאישיות (נשמה/רוח) ממשיכות להתקיים מעבר לגוף.

לסיכום, אני בהחלט ממליץ על הספר, בזכות הניגוד שקיים בו ואולי בזכות התקווה שהוא נותן. קשה לשפוט ולחוות דעה על החוויה אותה עבר ד”ר אלכסנדר ועל מסקנותיו, בייחוד לאור ההשכלה אשר מלמדת אותנו לראות את המוח כיוצר האישיות וה”נשמה”. מאידך, בתוכי לפחות אני אכן רוצה להאמין שבסיום חיינו מצפה לנו העולם הזה, עולם שאולי מגשים את תיאוריית ה-M, שבה הכל מתחבר ואת גן-עדן. מאידך, עדיין לא היה אדם שמת לחלוטין והצליח לחזור כדי לספר לנו על כך- ואולי כן…

 

כותב הסקירה- עופר בן חורין, [email protected]