מספר אבוגדרו (NA) הוא מספר חלקיקים (אטומים, מוליקולות) אשר נמצאים במול (יחידה למדידת כמות חומר) של חומר נתון. ערכו של מספר אבוגדרו הוא
כ- 6.022×1023. מול של חומר מכיל מספר אבוגדרו של חלקיקים.
מספר אבוגדרו (NA) הוא מספר חלקיקים (אטומים, מוליקולות) אשר נמצאים במול (יחידה למדידת כמות חומר) של חומר נתון. ערכו של מספר אבוגדרו הוא
כ- 6.022×1023. מול של חומר מכיל מספר אבוגדרו של חלקיקים.
זיהוי מוקדם של מחלה, כמו למשל כולסטרול גבוה במקרה של מחלות לב, מביא לירידה תלולה בתמותה ממנה. מאידך אין עדיין סמנים מוקדמים רבים בתחום מחלת הסרטן.
סרטן הריאות הוא סרטן יחסית נפוץ ומאוד קטלני, אשר אחראי לכ-30% ממקרי המוות בסרטן. עישון הוא גורם סיכון, אך רק 15% מהמעשנים מתפתחים אותו וגם 15% מאלו שאינם מעשנים.
פרופ’ צבי ליבנה וד”ר תמר פז-אליצור ממכון וייצמן זיהו במחקר קודם סמן ביולוגי, אנזים בשם OGG1, אשר תפקידו לאתר ולתקן נזקים ב-DNA התא.לטענתם, בנוסף לגורם סיכון כמו עישון, הבדלים קטנים בין בני אדם ביכולת התיקון של ה-DNA, כמו למשל ביכולת התפקוד של ה- OGG1 , הם אלו אשר משפיעים על הסיכון לפתח את המחלה.
לאחרונה הצליחו החוקרים לגלות אנזים תיקון נוסף בשם MPG, אשר דווקא נוכחות גבוהה שלו יכולה לרמז על הימצאות המחלה. הסיבה היא שבמהלך ניסיונות התיקון, הוא “נתקע” ב-DNA ומפריע למתקנים אחרים בפעולתם.
שילוב בין סמנים אלו יכול להעלות את הסיכויים לאבחן סרטן וגם לפתח תרופות אשר מתאימות לכך.
איזומרים הם תרכובות בעלות אותה נוסחה מוליקולרית, אך סדר האטומים או סידורם המרחבי שונה. הם שכיחים בעיקר בתרכובות אורגניות מאחר שיכולת הפחמן להיקשר לאטומי פחמן אחרים ולאטומים אחרים היא גבוהה מאוד.
פולימר (פולי-הרבה, מר-יחידה) הוא שרשרת ארוכה של יחידות החוזרות על עצמן כמו חלבונים, חומצות גרעין, עמילן ותאית. כל סוגי הפלסטיק מבוססים על פולימרים מלאכותיים. מונומר זו היחידה, אבן הבניין, שיוצרת את הפולימר.
לכל פולימר תכונות פיזיקליות שונות של קשיות, אלסטיות, נקודת רתיחה, התכה ועוד ולכן יש חשיבות לסוג הפולימר בהרכבת רכיב מסוים.
מחקר שנעשה על-ידי רוברט אקרמן וראנד קונגר (Ackerman&Conger) ואשר פורסם בכתב העת “”Psychological Science” בחן משפחות של נבדקים כאשר היו בגיל 12 בממוצע ולאחר מכן את התנהגותם במסגרת משפחה משלהם.
במחקר התברר שהנבדקים שהיו במשפחות שבהן היתה מידת “מעורבות חיובית” טובה (נכונות להקשיב לאחר, תקשורת אפקטיבית, חום, תמיכה ועוד)
התנהגו עם רמות מעורבות חיובית גם במשפחות שלהם ועם בני זוגם. כמו כן התברר שבני זוגם הפגינו כלפיהם פחות עויינות ורמת שביעות הרצון מחיי הנישואין היתה גבוהה יותר.
החוקרים הסבירו ממצאים אלו בכך שהצעירים למדו לחקות את התנהגות הוריהם וחיפשו בבגרותם בני-זוג שיעניקו למשפחתם חום ותמיכה.
מבוסס על ידיעתה של ד”ר מרים דישון-ברקוביץ, עיתון גלילאו מ”ס 178, ע”מ 66-67.
ברחבי אסיה ואירופה מדברים בשפות רבות ושונות. מאידך מחקר בריטי אשר פורסם ב”גארדיאן” מגלה שישנם מילים אשר בסיסן משותף בכל השפות.
החוקרים סבורים שמקור כל השפות הוא בשפה אחת אשר דוברה בדרום-אירופה בסוף תקופת עידן הקרח, לפני כ-15 אלף שנים לפחות. שפה זו התפלגה לשבע שפות, אשר התפלגו גם הן במהלך השנים, בהתאם לנדודי בני האדם אז, והתיישבותם באזורים נפרדים.
השפה היא תלוית תרבות, כך שעצם מגוון השפות הביא למגוון התרבויות אשר אנחנו רואים כיום.
מבוסס על ידיעתה של מיכל ברונר, עיתון גלילאו מ”ס 178, ע”מ 14.
תורת האבולוציה טוענת, בין השאר, שניתן למצוא דמיון בתפקוד בין מינים שונים, אשר קרובים זה אל זה מבחינת העץ האבולוציוני. בהתאם לכך, תכונות רבות של בני האדם, אשר נראים כייחודים לנו, נמצאו גם אצל פרמיטים אחרים- כמו לדוגמה היכולת שלנו להזיז את אצבעותינו במהירות ובדייקנות וכמו השימוש בכלים. מאידך השפה, יכולת הדיבור והתחביר האנושי, היא דבר שלא ברור עדיין מה המקבילה החייתית שלו.
מחקר אחרון שנעשה על-ידי חוקר אמריקאי בשם ת’ור ברגמן (Bergman) אשר חקר קופי ג’לדה, הראה שכאשר קופים אלו ממצמצים בשפתיהם, הם משמיעים קול ברבור אשר יש לו דמיון גדול לדיבור האדם.
מחקר זה מצביע על האפשרות שהברבור הוא אולי הצעד הראשון בדרך להתפתחות השפה ומחזקים את סברת החוקרים שהשפה שלנו לא התפתחה מתקשורת קולית רגילה, אלא מהוספת קולות להבעות פנים נפוצות.
מבוסס על ידיעתם של יונת אשחר ונועם לויתן, עיתון גלילאו מ”ס 178, ע”מ 11.
במסגרת הניסיונות לעבור לשימוש באנרגיה מתחדשת ולא באנרגיה מתכלה, נבנה לאחרונה בעיר המבורג שבגרמניה, בניין שבחלונותיו נמצאות אצות.
צדדיו של הבניין פונים אל השמש כשבהם ממוקמים מיכלים מלאי אצות. האצות מקבלות פחמן דו-חמצני ומים באופן קבוע ומספקות לבניין ביו-דלק אשר מוזרם לגנרטור ומספק אנרגיה לבניין.
בניין זה, אשר מכיל 15 דירות, נבנה במשך כשלוש שנים והוא הינו הראשון מסוגו בעולם. בעתיד בניית בנינים נוספים שכאלו יכולה להוריד עומס ניכר ממערכת החשמל ומהשימוש במקורות מתכלים ומזהמים כמו פחם ונפט.
מבוסס על ידיעתו של ליאור שמיר, עיתון גלילאו מ”ס 178, ע”מ 11.
סוכרת נעורים (סוכרת מסוג 1) היא בעצם מחלה אוטואימונית אשר מתפרצת כאשר תאי מערכת החיסון הורסים את תאי הלבלב, תאים אשר תפקידם לשחרר אינסולין המווסת את כמות הסוכר בדם. במחלה זו חולים כחצי מיליון ילדים בעולם כשיותר ויותר חולים בה.
“השערת התברואה” (Hygiene Hypothesis) קובעת כי היתקלות המערכת החיסונית במהלך הילדות עם מיקרואורגניזמים כמו חיידקים וטפילים אחרים מלמדת את הגוף מה לתקוף ומגינה עליו מפני מחלות אוטואימוניות.
חוקרים מאוניברסיטת מלטה גילו מסקר מחקרים ונתונים שככל שבמדינה יש פחות תמותה ממחלות זיהומיות (בשל חוסר היחשפות), כך שיעורי התחלואה בסוכרת עולים. ממצא זה מאושש את תיאוריית השערת התברואה, אך לא מוכיח אותה, כיוון שיכולים להיות משתנים מתערבים אחרים אשר יכולים להביא לממצאים אלו.
רעיון השימוש באנרגיה מתחדשת ולא באנרגיה מתכלה לובש לעיתים צורות משונות. לאחרונה, קבוצה קטנה של חובבי מדע וביוטכנולוגיה מארצות הברית, התחילה לנסות לפתח עצים זוהרים בחושך, אשר יחליפו את פנסי הרחוב וכך יחסכו בחשמל.
השיטה שבה משתמשת קבוצה זו קרויה “ביולוגיה סינתטית”, סוג של הנדסה גנטית, שבה “שותלים” גנים של אורגניזמים מאירים בתוך זרעי העצים ואז מנביטים עץ בעל תכונות זוהרות.
פרויקט זה, אשר מצד אחד יכול להוות פריצת דרך מרעננת לרחובותינו, מעורר מחלוקות רבות מצד אירגונים סביבתיים בשל יצירת חיים חדשים אשר יכולים להזיק לבתי גידול אחרים בטבע.
מבוסס על ידיעתה של מיכל ברונר, עיתון גלילאו מ”ס 178, ע”מ 15.