“אפקט פילן” הינו אפקט שגילה ג’יימס ר’ פילן אשר מראה על התקדמות תמידית של מנת המשכל מידי שנה. העלייה הינה כלל-עולמית וקבועה- כ-0.3
נקודות מנת מישכל בשנה- כך שבסוף המאה צאצאינו יהיו בעלי מנת מישכל של כ-30 נקודות יותר מאיתנו.
התברר שהעלייה ברמת האינטליגנציה נובעת אך ורק משיפור בשני מבחנים אשר מתמקדים בחשיבה מופשטת, שדוגמה לשאלה מתוכם היא היכולת למצוא קשר מופשט בין שני חפצים.
מחקר מאוניברסיטת פלורידה טוען שהסיבה לכך היא הדרך המופשטת שאנחנו תופסים עצמים כיום כמו למשל מושגים מופשטים בעולם הממוחשב של המחשבים ומשחקי המחשב.
העלייה באינטליגנציה אמורה להימשך מאחר שקיים משוב חיובי בין העולם הטכנולוגי ההולך ומתפתח, לבין מקצועות כמו מהנדסים ומעצבים אשר זקוקים לשימוש ביכולות מופשטות ולבין האוכלוסייה אשר נזקקת ליכולת מופשטת על מנת להבין את הטכנולוגיה ולהשתמש בה.
מחבר: עופר בן חורין
התגלה מנגנון חדש של המערכת החיסונית כנגד תאים סרטניים
בתקופה האחרונה ישנם מחקרים רבים החוקרים את תפקודה של מערכת החיסון כנגד תאים סרטניים. מחקר אחרון שנעשה בשיתוף אוניברסיטת תל-אביב והמרכז הרפואי שיבא גילה מנגנון נוסף המתקשר לנושא זה.
חלבון RAS הינו חלבון אשר מעביר אותות בתוך פנים התא מקולטני גדילה הנמצאים בחלק הפנימי של קרומית התא לכיוון גרעין התא. חלבון ה-RAS נחשב לחלבון “אונקופרוטאני”, משמע חלבון שהגן המקודד אותו יכול לעבור מוטציה ואז ליצור חלבון פעיל ללא הפסקה.
מחקרים קודמים הראו שחלבון ה-RAS יכול לעבור בקלות בין לימפוציטים (תאי דם לבנים) שונים, כמו למשל לעבור מלימפוציט B אל לימפוציט T בעת מגע ביניהם ואז לגרום ללימפוציט T להפוך לתא לוחם.
במחקר הנוכחי, בהובלתה של הדוקטורנטית חלי ורניצקי, הדגימו החוקרים שכאשר לימפוציטים מסוג T באים במגע עם תאים סרטניים של מלנומה, עוברות אליהם מוליקולות חלבון ה-RAS, אשר מפעילות אותם כנגד התאים הסרטניים.
בצורה כזו מערכת החיסון משמידה בעצמה את התאים הסרטניים עוד לפני שהם מתפתחים לגידול וטיפולים אשר יכולים להתבסס על מחקר הזה יכולים למצוא את הדרך להגביר את מנגנון התגובה החיסונית שתואר במחקר.
מבוסס על ידיעתם של מיכל אלכסנדר וד”ר איתמר גולדשטיין, עיתון גלילאו מס’ 173, ע”מ 44-45.
מעטפת המיאלין, לאקטאט ומחלת ה-ALS
תאי העצב בגופנו בנויים מתא ומשלוחה ארוכה שנקראת אקסון. האקסון מעביר זרם חשמלי של יונים שגורם בקצה האקסון לשחרור כימיקלים המפעילים תא מטרה, למשל תא שריר. שכבת המיאלין שעל גבי האקסון, שהיא סוג של תאי גליה שנקרא אוליגודנדרו-גליה, נועדה לבודד את הזרם החשמלי על מנת שהיונים לא יזלגו מהאקסון ושהעברת האינפורמציה תהייה מספיק מהירה.
בעבר היה ידוע שתא העצב עצמו אמור לספק אנרגיה לשלוחותיו וכאשר האקסון ארוך, אז תאי גליה בשם אסטרוציטים, הם אלו האמורים לספק את האנרגיה לאקסון.
לאחרונה מדענים מאוניברסיטת ג’ונס הופקינס ממרילנד גילו שהמיאלין, מעבר לתפקיד הבידוד, הוא זה שמספק אנרגיה לאקסוני תאי העצב בעזרת מוליקולות לקטאט ובמחלת ניוון השרירים (ALS או מחלת לו גריג) מנגנון זה נפגע.
מעבר לכך הלקטאט, אשר נוצר בהתעמלות אנאירובית (בשל גרימת מחסור החמצן בתאים) נמצא כבעל פוטנציאל רפואי, טיפול שיעזור להוסיף אנרגיה ממקור חיצוני ויכול להקל על חולי מחלת ניוון השרירים.
זהירות – מגפת אבולה
אבולה (Ebola) היא מחלה מדבקת, קשה וקטלנית שאין לה חיסון או תרופה.
במחלה זו נגרמים דימומים באיברים הפנימיים בגוף, בעור ובפתחי הגוף.
אחוז התמותה מהמחלה, אשר נמצאת בעיקר באפריקה, אך גם בארצות הברית ובמדינות אחרות, נע בין 50 ל-90 אחוזים.
המחלה נגרמת על-ידי נגיף קטן (שמו וירוס ה-EBOV ) דמוי תולעת, אשר שייך למשפחת הנגיפים החוטיים (נגיפי פילו). הנגיף מתחיל עם תסמינים הגורמים לשפעת ונמשך בדימומים פנימיים ומכל פתח אחר בגוף בעקבות הרס תאי הדם ועד לקריסת מערכות פנימיות בשל הדימום ומוות.
עד היום סברו שהנגיף אינו מועבר באוויר ולכן אי-הדבקות פירושה פשוט אי מגע פיזי עם החולים, מה שמונע מגיפה של ממש.
מאידך, ניסוי שערכו באוניברסיטת מניטובה בקנדה שבו שהו גורי חזירים חולים בחלל משותף עם ארבעה קופי מקוק בריאים כשביניהם מחסום מונע מגע, הראה שהקופים כולם נדבקו גם הם במחלה.
המסקנה יכולה להיות שאכן נגיף האבולה מסוגל להדביק בתנאים מסוימים גם דרך האוויר, אך עלתה גם הסברה שטיפות מים נגועות שעברו מצד החזירים לצד הקופים הם אלו שהדביקו את הקופים.
מבוסס על ידיעתו של ליאור שמיר, עיתון גלילאו מס’ 173, ע”מ 13.
ארבעת המגמות שישפיעו על העולם בשנת 2030

מועצת המודיעין הלאומית של ארצות הברית פירסמה דו”ח אשר סוקר את ארבעת המגמות שישפיעו על העולם כפי שיראה בשנת 2030 , זאת במטרה להכין את ארצות הברית לשינויים אלו.
המגמה הראשונה מדברת על העצמה אישית- האינדיבידואל (גברים ונשים) בכל מדינות העולם, בעקבות חשיפה לאינטרנט דרך סמרטפונים, טאבלטים ומחשבים, יתחזק בזכות הנגישות למקורות ידע שיגבירו מודעות ויעצימו את הפרט.
המגמה השניה היא התחזקות הכלכלה באסיה, כך שסין תהפוך להיות המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם בעוד שכלכלות אירופה ויפן ידעכו.
בנוסף יתחזקו תאגידים וחברות כדוגמת גוגל ופייסבוק ויצברו כוח.
המגמה השלישית עוסקת בשינויים דמוגרפיים כמו הזדקנות גיל האוכלוסייה
(הגיל החציוני יעלה מ-38, כפי שהוא כיום לגיל 43), מה שיגרור הוצאות רפואיות כבדות. כמו כן תתרחש הגירה של עובדים זולים למדינות אחרות והמשך התחזקות תהליך העיור, היווצרות מגה-ערים עם מיליוני תושבים.
המגמה הרביעית מדברת על הזדקקות למזון, מים ואנרגיה בעקבות עליית האוכלוסייה מ-7.1 מיליארד כיום ל-8.3 מיליארד בשנת 2030.
מאגר בינלאומי של מינים ימיים
המרשם העולמי של מינים ימיים (WoRMS) הינו בסיס נתונים פתוח, פרי עבודתם של חוקרים רבים בעלם, המתאר את כל המינים הימיים שנסקרו עד כה.
למרות מאגר זה, החוקרים סוברים שישנם לפחות כמיליון מינים, כשמתוכם תוארו רק כ-226 אלף ועוד 65 אלף מינים ממתינים לתיאור באוספים שונים, כך שמינים רבים יישארו בלתי מוכרים למדע.
בסיס נתונים זה מהווה דוגמה למאמץ ולהסכמה בינלאומית על הגדרות ושמות בתחום הביולוגיה הימית.
להרגיש תחושות באצבעות בעזרת אלקטרוניקה
אלקטרוניקה גמישה ודקה היא אלקטרוניקה שאפשר לנצל אותה לשם יצירת אביזרים לבישים.
צוות חוקרים מאוניברסיטת אלינוי באורבנה, ארצות הברית, בראשותו של פרופ’ ג’ון רוג’רס (Rogers) פיתחו חיישנים שאותם אפשר להלביש על האצבעות ומעבר לקליטת תחושות כמו חום, קור ולחץ, החיישנים יכולים לשדר באופן מלאכותי תחושות באמצעות זרמים חשמליים.
השימושים העתידניים של חיישנים מולבשים אלו יכולים לשמש לתרגול של מנתחים, כפפת מציאות מדומה שתאפשר שליטה על עצמים שונים.
האלקטרוניקה הגמישה והקלה, אשר גם מסוגלת להתכלות בעצמה, יכולה לשמש לשלל יישומים אחרים כמו שתלים אלקטרוניים שמוחדרים לתוך גוף האדם לצורכי ניתור או לצרכים תרופתיים ואז מתכלים, חיישנים סביבתיים לניטור מפגעים סביבתיים ועוד.
מבוסס על ידיעתו של ליאור שמיר, עיתון גלילאו מס’ 172, ע”מ 19.
הרבה פחות חמצן בכדור הארץ לפני 2.7 מיליארדי שנה
מחקר קנדי ואמריקאי גילה שרמות החמצן על-פני כדור הארץ לפני 2.7 מיליארד שנה היו נמוכות באופן קיצוני יחסית לרמות כיום.
הם גילו זאת על-ידי מדידת ריכוז הסולפאט, מלח של חומצה גופרתית, במכרות עם ריכוזי המתכת הגדולים בעולם. הסולפט, היון השני בתפוצתו באוקיינוסים כיום, נוצר בעקבות התחמצנות של סלעים על-ידי חמצן אטמוספרי אשר מתרכב עם פיריט (אשר נקרא גם “זהב השוטים” בשל צבעו).
המדידה נעשתה על-ידי מכשיר בשם ספקטרומטר מסות והיא גילתה כמות סולפאט קטנה פי 350 מאשר הכמות שקיימת כיום של סולפט באוקיינוסים.
גילוי זה מאפשר לחוקרים לאתר את אופי הסביבה שבה חיו חיידקים אשר השתמשו בסולפאט, למרות ריכוזו הנמוך, לשם הפקת אנרגיה מתוך פחמן אורגני.
מדעני מכון וייצמן הצליחו ליצור ריח לבן
צבע לבן ורעש לבן מיוצרים בעקבות גירויים הנובעים מתערובת של דגימות מכל הספקטרום (ספקטרום הצבעים על מנת ליצור צבע לבן וספקטרום הקולות על מנת ליצור רעש לבן), כאשר כל הדגימות זהות בגודלן או בעוצמתן.
מדענים ממכון וייצמן למדע, ביניהם תלמידת המחקר טלי וייס ופרופ’ נועם סובל הצליחו ליצור ריח לבן על ידי בחירת 86 חומרי ריח המשתרעים על פני כל טווח הריחות, כשכל חומר ריח מורכב ממולקולה אחת.
כאשר שולבו 30 חומרי ריח או יותר, מתנדבים שהריחו את התערובות, הגדירו את הריח כנייטרלי (לא ריח נעים ולא ריח לא נעים). תרכובות אלו נקראו בשם החוקרים “לורקס”, משמע תערובת הריח הלבן.
ניסוי זה פותח אפשרויות חקירה חדשות באשר למנגנון ההרחה שעד היום סברו שהוא מתקיים בזכות הפעלת קומבינציות שונות של קולטנים (השיטה הקומבינטורית) ולא כזיהוי ריח בכללותו.
הפיכת תאים בלב לתאים קוצבי לב
באופן טבעי הלב מתכווץ בעזרת תאים שנקראים “תאים קוצבי לב”. אותם תאים מתזמנים את התכווצותם של שאר תאי השריר. במקרה שאותה רקמה של תאים נפגמת, יש צורך בתחליף כמו השתלת קוצב לב מלאכותי- דבר הכרוך בניתוח ובבעיות נוספות.
לאחרונה קבוצת חוקרים ממכון הלב של קידר-סיני פיתחה וירוס אשר נושא גן
בשם Tbx18 . וירוס זה מוחדר לתוך תאי הלב ובעזרת גן יחיד זה אשר משתלב ב-DNA התא משנים התאים את חיצוניותם, הופכים להיות צרים ודקים, ומשנים תפקודם, הופכים לתאים קוצבי לב.
הוירוס נוסה בינתיים על חזירי בר כשלבם של חמישה מתוך שבע החזירים חזרו להיות מתוזמנים כהלכה ונחסך להם הצורך בהשתלת קוצב לב מלאכותי.
מחקרים נוספים בתחום יכולים להביא ליכולת לפתור את החולים בקלות מהצורך בהשתלת קוצב לב.