איזורים המכילים אבק כוכבים נמצאים במקומות שונים בחלל- כמו למשל בחגורת האסטרואידים בין מאדים לצדק. איזורים אלו בחלל הם המקומות שבהם נוצרים מערכות שמש צעירות ופלנטות.
בשנת 2010 נעלמה כמות אבק, בגודל מערכת השמש הפנימית שלנו, מסביב לכוכב אשר נמצא במרחק של כ-450 שנות אור מכדור הארץ, באיזור קונסטלציית קנטאורוס (קבוצת כוכבים דרומית גדולה הכוללת את הכוכב הקרוב ביותר אל מערכת השמש שלנו, פרוקסימה קנטאורי). היעלמות שכזו לא נצפתה אף פעם לפני כן.
מדובר בדיסקת אבק סמיכה יותר מהטבעות של שבתאי, והחוקרים, מזה שנתיים וחצי, לא מצליחים למצוא מודל שמסוגל להסביר לאן נעלם אבק זה.
את המחקר בנושא מוביל פרופ’ בנג’מין צוקרמן מאוניברסיטת קליפורניה ולדבריו הדבר יכול לשנות את מה שהאסטרונומים חושבים על צורת היווצרות מערכות שמש.
מחבר: עופר בן חורין
רשת כלי דם תלת-ממדית לתמיכה באיי לבלב
חוקרים מהטכניון הצליחו לבנות רשת תלת ממדית של כלי דם מהונדסים אשר נותנים תמיכה לאיי לבלב (איי לנגרהנס- תאים אשר מייצרים אינסולין בלבלב).
עד היום השתלות של איי לבלב בגוף נחלו כישלון והסברה היתה שהדבר קורה בגלל בעיה איסכמית, משמע בעיה באספקת הדם לתאים אלו.
המחקר, בראשותה של פרופסור שולמית לבנברג ותלמידתה קרן פרנסיס, הראה שיצירת רשת תלת-מימדית שכזו שיפרה אצל עכבר את הישרדותם של התאים ואז שיפרה את יכולת הגוף להפריש אינסולין ולהתמודד עם מחלת הסכרת.
חלקיקי ניטירינו וגלים גרביטציוניים בסופרנובות
סופרנובה היא תופעה שבה כוכב מאסיבי, בגודל של כ-10 מסות שמש ומעלה, מתפוצץ. בגלקסיית שביל החלב מתפוצצים כשני כוכבים כל מאה שנה.
הפיצוץ מביא לזהירת הכוכב ולפליטה של חלקיקי נייטרינו, חלקיקים ניטרליים ממשפחת הלפטונים אשר נוצרים מהתמזגות של פרוטון ואלקטרון.
הנייטרינו יוצרים כפלים במרחב-זמן אשר נקראים גלים גרביטציוניים (גלי כבידה).
צוות בראשות פרופ’ כריסטיאן אוט, מהמכון הטכנולוגי בקליפורניה, הריצו סימולציות והגיעו למסקנה שתדירות האוסילציה של חלקיקי הנייטרינו והגלים הגרביטציוניים הנפלטת בסופרנובה של כוכב זהה למהירות סיבובו (במידה ואכן ליבתו מסתובבת מהר לפני שהוא מתפוצץ).
הגילוי הזה יכול לתרום להבנת הסיבה לסופרנובה, שהיא עדיין איננה ברורה ולקשר לסיבוב המהיר של הכוכב לפני התפוצצותו.
התגלתה קבוצת גנים חדשה המשפיעה על האינטליגנציה
גנטיקה משפיעה על האינטליגנציה, זה די ברור לחוקרים, אלא שעד היום הגנים הצליחו להסביר רק כ-20% מהשונות הגנטית.
מחקר אמריקאי חדש של ד”ר פול תומפסון מאוניברסיטת קליפורניה זיהה 24 וריאנטים בשישה גנים אשר משפיעים על בנייה ובידוד הקשרים במוח וכך מביאים לשיפור במבחני ה-IQ.
המחקר ששילב הדמייה מוחית, בדיקה גנטית וביצועים במבחני IQ , גילה שככל שרבים הווריאנטים בגנים אצל האדם, כך עולה האינטליגנציה שלו בזכות בידוד טוב יותר של מסלולים עצביים, מה שמשפיע על מהירות הדחפים, ובזכות יצירת ממברנות תא וקשרים, מה שמאפשר איחסון מידע לטווח קצר תוך ביצוע משימות מנטליות.
מגבלות המחקר הינן יחסית גדולים, מאחר שמדובר בקבוצה קטנה שנבדקה.
פיתוח קרמים אישיים לעור האדם
בעולם ישנה מגמה ליצור מוצרים אשר מתאימים ספציפית לאדם שצורך אותם.
חברת Eeshee cosmetics הישראלית לקחה את הרעיון צעד קדימה בכך שהיא רוקחת ללקוחותיה קרם אישי בהתאם לצרכי עורם.
התהליך מתבצע בעזרת איבחון עור פני הלקוח, אשר מתורגם בעזרת אלגוריתמים מתמטיים לרכיבים הספציפיים ולכמויות המתאימות לרקיחת הקרם האישי, מתוך מאגר של כ-125 חומרי גלם טבעיים.
בעזרת התוכנה אשר מבוססת על תורת המשחקים מסוגלת החברה לרקוח 157 מיליון סוגי קרמים שונים ספציפיים אשר מתאימים לכל סוג עור.
*מבוסס על כתבתה של סמדר סלטון, עיתון גלילאו מ”ס 167, ע”מ 64-65.
שעונים צירקדיים (ביולוגיים) בגוף האדם
הגוף שלנו מתנהל בצורה סינכרונית. בשעה 6 בבוקר עולה קצב חילוף החומרים ואז צריך לקום, בשמונה בבוקר הורמוני המין מתקרבים לרמת שיא ואז יש לאהוב. בשעה שתיים בצהריים הרגישות לכאב יורדת ואז אפשר ללכת לרופא שיניים ועוד.
בגוף האדם קיימים שעונים צירקדיים (צירקדי פירושו “בערך יום”) אשר מתזמנים את קצב הלב, לחץ הדם, תיפקוד הכליות וכל דבר אחר בגוף.
השעון הצירקדי הראשי נמצא במוח ומסנכרן את השעונים הרבים בגופנו, שעונים שנמצאים בכל תא מתאינו אשר משפיעים על 15% מכלל הגנים שלנו, למשל תאי כבד מפרישים חלבון DBP פי 100 מאשר אחרי הצהריים.
אנשים ששעונים אלו משובשים אצלם, כמו אצל אנשים שעובדים משמרות, יכולים להביא לסוכרת, השמנת יתר, סרטן והזדקנות מוגברת.
השעון המרכזי במוח מתכוון מידי יום באמצעות המחזור היומי של אותות חיצוניים כמו חושך ואור. באיברים אחרים השעונים רגישים לזמני אכילה ולכן נראה שהם מקבלים אותות בהתאם למצבו המטבולי של התא.
לאחרונה התגלה על-ידי ד”ר אשר גד ממכון וייצמן, כשערך מחקר במעבדתו של פרופ’ אולי שיברלר, שחלבון בשם SIRT1 (אשר מקודד על-ידי גן SIRT1), אשר ממלא תפקיד מפתח בחילוף החומרים בתא, שולט גם בפעילות השעונים הצירקדיים. מכאן יכול להגיע הקשר בין הפעילות המטבולית של התא לשעון הצירקדי שבו.
*מבוסס על כתבתה של גליה אריאל, עיתון גלילאו מ”ס 167, ע”מ 44-45.
התגלתה בשיני הסרטן שכבת אימייל הדומה לאימייל האדם
שיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון לחוקרים גרמניים גילה שכבה דמוית אימייל בשן הטוחנת אצל סרטן מים מתוקים אוסטרלי בשם Cherax quadricarinatus, אשר דומה באופן מפתיע לשכבת האמייל בשיניי חולייתנים, ביניהם האדם.
שכבת האימייל אצל החולייתנים מקבלת את חוזקה ממינרליים העשויים קלציום פוספט (סידן זרחתי) בניגוד למרבית חסרי החוליות אשר משתמשים בחומר הרך יותר בשם קלציום קרבונט (סידן פחמני).
החוקרים מצאו שלסרטן האוסטרלי ישנה שכבת מגן העשויה סידן זרחתי בדומה לחולייתנים. זו הפעם הראשונה שמתגלה שימוש בחומר זה בחסרי חוליות והחוקרים סבורים שפתרון זה להגנה על השיניים התפתח באופן בלתי תלוי.
פריצת דרך ביכולת רזולוציה מתחת לחצי אורך גל האור
שיתוף פעולה של הפקולטה לפיזיקה, להנדסת חשמל, למדעי המחשב ולהנדסה ביו-רפואית הצליחו להדגים שיטה חדשנית לשיפור הרזולוציה (יכולת ההפרדה בין פרטים) בפריטים מתחת לחצי אורך גל של האור.
עד היום צפייה בפריטים הקטנים מחצי אורך גל של האור יכולה היתה להיעשות במספר שיטות אשר משתמשות בסריקת נקודה-נקודה של האובייקט ולכן יכלה להדגים רק לאובייקטים סטטיים שלא משתנים במהלך הסריקה. השיטה החדשה שפותחה משלבת אלגוריתמים משופרים ואת תחום הדימות ללא עדשה והצליחה להדגים פרטים הקטנים לפחות פי חמישה מאורך הגל של האור.
שיטה זו יכולה להיות פריצת דרך אשר תשנה את עולם המיקרוסקופיה, מערכות הדימות הרפואי ומערכות מדידה אופטיות נוספות.
חיידק הזוהר בצבע אדום או ירוק כמתג ביולוגי
שלושה חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד (בראשות ג’רום בונה) הצליחו לשכתב מקטע דנ”א של חיידק E.coli באופן שמאפשר להם לקבוע, בעת הארת החיידק באור אולטרה-סגול, באיזה צבע (צבע אדום או צבע ירוק) יזהר חלק מהחיידק.
מקטע הדנ”א הוחדר לחיידקים בעזרת אנזימים של בקטריופאג’ים, שהם נגיפים הפוגעים בחיידקים, וכך שוכפל בתוך החיידק. בעזרת מקדם הגן (promotor) הצליחו החוקרים לשלוט בביטוי גן לייצור חלבון שזוהר באדום או לביטוי גם לייצור חלבון שזוהר בירוק על-ידי שינוי בתנאי הסביבה- הצפת סביבת החיידק באנטיביוטיקה או במוליקולות סוכר.
ניסוי זה מאפשר להשתמש בחיידק במעיין מתג ואז לאפשר שילובו בתוך מערכת ביולוגית לאחסון נתונים (תחום הביולוגיה הסינתטית) כמו למשל במחשב ביולוגי.
הקשר בין זיכרון טוב להפרעה פוסט-טראומטית
הגן rs4790904 הינו גן האחראי על תהליכי קידוד של זיכרונות רגשיים. לגן זה שלושה וריאנטים כשווריאנט AA אחראי לזיכרון משופר לתמונות בעלות אופי רגשי חיובי או שלילי.
מחקר שוויצרי אשר נערך בהובלתה של פרופ’ דומיניק דה קורוון ושנעשה על פליטים רואנדים שחוו טראומה הראה קשר בין מופע AA של הגן לבין תסמינים של תופעת דחק פוסט-טראומתית.
הדבר מצטרף לשורת מחקרים גנטיים אשר מגלים שלגנים יש גם צדדים חיוביים וגם צדדיים שליליים- כמו לדוגמה במחקר הנוכחי כאשר גן שמאפשר זיכרון טוב יותר גורם לסבירות גדולה יותר להפרעה פוסט-טראומתית או כמו גן שנמצא קשור לנטיית ילדים לחלוק ממתקים עם ילדים אחרים, אך בצידו השלילי הוא מביא בשלבי חיים מאוחרים יותר לסיכון מוגבר להתמכרות ולהפרעות קשב וריכוז.