גורד שחקים עם חלונותבעיית האנרגיה היא אחת מהבעיות העתידניות המטרידות ביותר של האנושות. נפט וגז הינם מקורות מתכלים, אשר שימוש בהם פוגע קשות באיכות הסביבה, ולכן בשנים האחרונות מתקיים מחקר רב בתחום אנרגיות תחליפיות כדוגמת אנרגיה סולארית; אנרגיה השואבת כוחה מהשמש. אחת המטרות הינה לאפשר לכל בניין לייצר את האנרגיה שלו בעזרת קולטני שמש על גגו, אלא שכאשר מדובר בגורדי שחקים, שטח הגגות שלהם קטן מאוד יחסית לגודל הבניין.
חברה אמריקאית בשם SolarWindow החלה לפתח מה שנקרא “חלון סולארי”. חלון זה מסוגל, לטענת מנכ”ל החברה ג’ון קונקלין (Conklin), לייצר פי 50 חשמל יותר מהפאנלים הקיימים כיום והוא יכול לשמש כחלון לכל דבר בבניין כגון גורד שחקים. כך שטח הפנים של ייצור החשמל גודל בהרבה ממה שקיים כיום. החלון מורכב מזכוכית המצופה מעטפת פוטו-וולטאית (Photo-Voltaic; מעטפת המורכבת מתאים פוטו-וולטאים להפקה ישירה של אנרגיה חשמלית על ידי קליטת אור השמש- ע.ב.ח.).
המצאה זו, אשר יכולה להיות מוגדרת כפריצת הדרך הגדולה ביותר בייצור חשמל סולארי מזה זמן רב יכולה להקל רבות על מקורות האנרגיה של עולם העתיד.

מבוסס על כתבתו של גיא לוי, כתב טכנולוגיה ומחשבים

 

קישור לאתר חברת SolarWindow

קצת על אנרגיה סולארית

על תא פוטו-וולטאי

אשה ישנה במיטהבחודשים האחרונים עלה לכותרות עניין זיהום האוויר באיזור חיפה והמפרץ. אין ספק שהדבר מטריד, אך מסתבר שלעיתים זיהום האוויר בתוך הבית, הנשאף אל תוך ריאותינו בזמן שאנחנו ישנים, גם הוא אינו דבר בריא במיוחד. בשל כך פרסם לאחרונה המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ולמניעתן (CDC) מסקנה שסיכונים בריאותיים כמו אסתמה ובעיות כרוניות בלב גבוהים יותר כשאנו חשופים לזיהום האוויר שבתוך הבית יותר מאשר לזיהום שבחוץ (המסקנה הזו כמובן מושפעת מכמות זיהום האוויר שמחוץ לבית- ע.ב.ח.).

מחקר יחסית חדש, אשר נעשה על-ידי ברנדון בור (Boor), דוקטורנט באוניברסיטת טקסס באוסטין, עסק בזיהום האוויר אשר נמצא במיקרו-סביבה של השינה. כמעט שליש מזמן חיינו אנחנו ישנים. במיטה שאינה מאווררת נמצאים מיקרואורגניזמים שונים, נבגי פטריות ותאי עור מתים המהווים מצע להתפתחות חיידקים. בזמן השינה אנחנו מתגלגלים ואז מקפיצים את הדברים הללו באוויר וכך שואפים אותם לתוך ריאותנו במשך כשמונה שעות ביממה (בתהליך מכונה resuspension). מחקרים נוספים של עמיתיו של בור גילו למשל שכיסוי הראש בשמיכה מגדיל את שאיפת המזהמים באוויר פי 20 וששינה על הבטן גורמת לשאיפת יותר מזהמים משינה על הגב. מחקר נוסף של בור גם גילה שדווקא המזרונים החדשים, העשויים קצץ וסיבים, פולטים יותר תרכובות אורגניות נדיפות לעומת מזרונים ישנים.

המחקר בתחום נמשך, אך בינתיים הדרך להקל על שאיפת מזהמים אלו היא הקפדה על אוורור טוב של המצעים וכביסה שלהם מידי שבוע.

 

קישור לתקציר המאמר המקורי- אתר sciencedirect

קישור לכתבה- אתר סיינטיפיק אמריקן ישראל

סקייטבורד מרחף- Hendo Hoverboard
סקייטבורד מרחף- Hendo Hoverboard

האם בשנים הקרובות נוכל לרחף בעזרת סקייטבורד (גַּלְגֶּשֶׁת בעברית), מכוניות וכלי רכבת אחרים על פני מדרכות בדומה לרכבת ה-(MGLEV (derived from magnetic levitation  הפועלות בסין ויפן והמרחפות על פני מסילות?
חברה מקליפורניה בשם Arx Pax עשתה לאחרונה צעד חשוב לכיוון זה כאשר פיתחה את ה-Hendo Hover, הסקייטבורד המרחף הראשון, אשר מגייס בימים אלו כספים בפרוייקט קיקסטרטר. הסקייטבורד מסוגל להניע אדם בוגר קדימה ואחורה כאשר הוא יציב על פני הקרקע בגובה של עד 5 ס”מ. עיקרון הפעולה דומה לעיקרון הפעולה של רכבת ה-MGLEV, אך הוא כולל דרך זולה ופשוטה יותר לשם השגת אותו ריחוף- ארבעה מנועים היוצרים שדות מגנטיים ואשר מסוגלים לרחף על פני משטח מיוחד אשר עשוי אלומיניום ונחושת.
קידום רעיון זה יכול לאפשר בעתיד ריחוף על פני משטחים מתאימים ברחובות, ואף נסיעה בכלי רכב מתאימים. אפשרויות אחרות הם הרמת מסעות כבדים בקלות ואף הרמת בניינים כך שירחפו בזמן רעידת אדמה.

 

קישור לידיעה-אתר Timeout

קישור לפרויקט באתר קיקסטרטר וסרטון הדגמה

רכבת MGLEV- אתר youtube

ביקורת לגבי חדשנות המיזם- אתר youtube

file0001581942922שיתוף פעולה של קבוצת חוקרים מאוניברסיטת אוסטין בטקסס ומאוניברסיטת איובה בראשותם של ג’פרי בריק (Barrick) ומני סוברמנין (Subramanian) הצליחו, בעזרת שינויים גנטיים, ליצור חיידק א. קולי אשר מכור לקפאין.
הקפאין הינו חומר ממריץ (מגביר נשימה וקצב לב), משכך כאבים וגם חומר אשר שומר על הצמח מחרקים. מאידך, כמות גבוהה שלו עשויה להיות רעילה לאדם ולסביבה ולגרום נזקים.
חיידק בשם Pseudomonas putidaBB5 מסוגל באופן טבעי לפרק קפאין לחומר בשם קסנתין, אך לא פשוט לעבוד איתו תעשייתית ולכן החוקרים שינו את האופרון שלו (יחידה גנטית תפעולית) והשתילו לחיידק א. קולי אשר הרבה יותר נוח לעבוד איתו.
בעזרת שינוי זה ושינויים גנטיים נוספים, הפך חיידק הא-קולי לצרכן קפאין וכך יכולים החוקרים לפזר את החיידק המהונדס במקומות שבהם ישנו זיהום גבוה של קפאין ואף לנתר את כמות הזיהום לפי כמותם של החיידקים הללו.

 

קישור לכתבה- גלילאו (ד”ר דרור בר-ניר)

קצת על הקפאין

OLYMPUS DIGITAL CAMERAצמח הז’טרופה הוא צמח אשר מסוגל לגדול באיזורים חמים ויבשים, איזורים אשר לא תפוסים על-ידי גידולים חקלאיים. בעזרת צמח זה ניתן להפיק דלק שיכול להחליף דלקי מאובנים.
לאחרונה גילו חוקרים גרמניים שניתן להשתמש בשיח הז’טרופה גם על מנת לספוח פחמן דו-חמצני. לטענתם כל 10 דונם של ז’טרופה יספחו כל שנה 25 טון פחמן דו-חמצני. שתילת השיח במיליוני קמ”ר אשר מוגדרים כאזורים צחיחים, יכולה לספוג חלק גדול מהפחמן הדו-חמצני אשר לו חלק נכבד בהיווצרות “אפקט החממה”.
הרעיון הזה אינו חף מפגמים מאחר שאת אותם המטעים יצטרכו להשקות והובלת מים לאיזורים צחיחים אינם דבר פשוט. מאידך התגברות על בעיה זו יכולה לעזור באופן משמעותי להפחתת אפקט החממה.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

מהו אפקט החממה?

אצותבמסגרת הניסיונות לעבור לשימוש באנרגיה מתחדשת ולא באנרגיה מתכלה, נבנה לאחרונה בעיר המבורג שבגרמניה, בניין שבחלונותיו נמצאות אצות.
צדדיו של הבניין פונים אל השמש כשבהם ממוקמים מיכלים מלאי אצות. האצות מקבלות פחמן דו-חמצני ומים באופן קבוע ומספקות לבניין ביו-דלק אשר מוזרם לגנרטור ומספק אנרגיה לבניין.
בניין זה, אשר מכיל 15 דירות, נבנה במשך כשלוש שנים והוא הינו הראשון מסוגו בעולם. בעתיד בניית בנינים נוספים שכאלו יכולה להוריד עומס ניכר ממערכת החשמל ומהשימוש במקורות מתכלים ומזהמים כמו פחם ונפט.

מבוסס על ידיעתו של ליאור שמיר, עיתון גלילאו מ”ס 178, ע”מ 11.

קישור לידיעה

מהי אנרגיה מתחדשת?

treeרעיון השימוש באנרגיה מתחדשת ולא באנרגיה מתכלה לובש לעיתים צורות משונות. לאחרונה, קבוצה קטנה של חובבי מדע וביוטכנולוגיה מארצות הברית, התחילה לנסות לפתח עצים זוהרים בחושך, אשר יחליפו את פנסי הרחוב וכך יחסכו בחשמל.
השיטה שבה משתמשת קבוצה זו קרויה “ביולוגיה סינתטית”, סוג של הנדסה גנטית, שבה “שותלים” גנים של אורגניזמים מאירים בתוך זרעי העצים ואז מנביטים עץ בעל תכונות זוהרות.
פרויקט זה, אשר מצד אחד יכול להוות פריצת דרך מרעננת לרחובותינו, מעורר מחלוקות רבות מצד אירגונים סביבתיים בשל יצירת חיים חדשים אשר יכולים להזיק לבתי גידול אחרים בטבע.

מבוסס על ידיעתה של מיכל ברונר, עיתון גלילאו מ”ס 178, ע”מ 15.

קישור לידיעה-עיתון גלילאו

הצמחים ובתוכם העצים הם בעלי חשיבות גדולה מאוד לאיכות האוויר שאנחנו נושמים ולהפחתת אפקט החממה- זאת בזכות יכולתם לספוח פחמן דו-חמצני.
כל עוד העץ גדל, הוא קולט יותר פחמן דו-חמצני מאשר הוא פולט, אך כאשר הוא מגיע לבגרות, הקליטה משתווה לפליטה ואז נפסקת תרומתו להפחתת אפקט החממה.
מחקרים אחרונים מגלים שלא רק שעצים מבוגרים לא תורמים להפחתת אפקט החממה, הם גם פולטים מתאן, גז הביצות אשר תורם באופן משמעותי לאפקט החממה. את המתאן מייצרים ארכאונים (נקראו בעבר “חיידקים קדומים”- הם חסרי גרעין ומסוגלים לחיות בסביבות קיצוניות) החיים בתוך גזע העץ.
הארכאונים מצליחים לחיות בתוך גזע העץ בזכות שיתוף פעולה עם פטריות אשר מוציאות את החמצן מתוך חללים בעץ והפרשותיהן מספקות מזון לארכאונים אשר בתמורה מספקים להם תרכובות חנקן.

מבוסס על כתבתו של דרור בר-ניר, עיתון גלילאו מס’ 171, ע”מ 15.

קישור לידיעה באנגלית

מהם הארכאונים?