התחממות כדור הארץ הינה עובדה קיימת והשפעותיה הן, בין השאר, עליית גובה פני הים, שינויים בכמויות המשקעים ואופן פיזורם. שינויים אלו עלולים גם להגדיל את התדירות ואת העוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים, כמו שיטפונות, בצורות, גלי חום והוריקנים, לגרום למדבור, להקטין את כמות המים הזורמים בנחלים בקיץ, או לתרום להכחדת מינים ביולוגיים. לאחרונה צפו המדענים בגוש קרח ענקי, חלק ממדף הקרח בראנט (Brunt), אשר מתחיל להתנתק מיבשת אנטרקטיקה. גודל גוש הקרח גדול יותר מכל שטח גוש דן כולו.

יבשת אנטרקטיקה הינה יבשת המכוסה שלג וקרח, מה שמעניק לה מראה מדהים של שמיכה לבנה המתפשטת לכל מרחביה. מדפי קרח הן שלוחות עצומות של קרח שצפות על פני המים, ובאופן טבעי הם לפעמים מתנתקים מהיבשת בתהליך טבעי שמכונה “calving”, אלא שבשנים האחרונות, התדירות והמהירות שבה אירועים כאלה מתרחשים עלתה באופן קיצוני בשל התחממות כדור הארץ היוצרת סדקים בתוך המדף. השבירה של הלוח צפויה כאשר שני סדקים שחוצים את מדף הקרח יצטלבו. הסדק הראשון, The Halloween crack (סדק ליל כל הקדושים), התחיל באוקטובר 2016, והוא מתפשט בהתמדה בכיוון מזרחה לכיוון הסדק השני, Chasm 1 (“תהום 1”), הותיק הרבה יותר. נאס”א טוענים שאירוע כזה עלול להגביר יותר את חוסר היציבות של מדף הקרח בראנט, וכך להגדיל את הסיכון שחלקים נוספים ממנו יישברו בהמשך.

עצם ההתנתקות של השבר לא אמורה לגרום לעליית פני הים, מאחר שהוא נמצא כבר בתוך הים, הבעיה היא שאותם מדפי קרח בולמים מעבר של קרח מהיבשת אל הים, קרח שיכול להיות מומס ואז להעלות את גובה פני הים. מפלס פני הים העולמי עלה כבר בקרוב ל-25 סנטימטר ב-150 השנה האחרונות (מתוכם תשעה סנטימטרים ב-25 השנה האחרונות בלבד) והוא צפוי לעלות עד לסוף המאה הנוכחית ב-30-74 סנטימטר. עליית מפלס המים גורמת להצפות, מצמצמת שטחי חופים ואף מוחקת איים. גם מפלס הים התיכון צפוי לעלות גם הוא במטר עד מטר וחצי עד סוף המאה הנוכחית (מאחר שהים התיכון מחובר לאוקיינוס האטלנטי, לים השחור ולים סוף), דבר שיקדם את חופי הים לכיוון ערי החוף של ישראל.

 

קישור לידיעה- אתר זווית למדע וסביבה

קצת על יבשת אנטרקטיקה

הוריקן פלורנס שהיכה בחוף המזרחי של ארצות הברית בספטמבר 2018 הביא לפינוים של כ-4 מיליון אמריקאים, לפגיעות בנפש ולנזק כלכלי עצום. באותו החודש הכתה סופת הטייפון מנגוט באיזור הפיליפינים ובסין והביאה להרס עצום ולנפגעים רבים בנפש. בישראל, בימים האחרונים ישנו מזג אוויר גשום וסוער, זה אמנם לא מספיק להוריקן, אבל גם הים התיכון בהחלט יכול לייצר הוריקן משלו.

מדיקיין (Medicane), משחק מילים של מדיטראניאן (הים התיכון) והוריקן, היא סופה דמוית הוריקן, המופיעה בים התיכון בערך פעם בשנה. למרות שהיא חלשה יותר מהוריקנים וטייפונים, היא עדיין יכולה לגרום נזק רב ואף לנפגעים בנפש. עד היום סופה כזו לא פגעה בחופי ישראל, אך בעקבות שינוי האקלים הצפוי, בהחלט אפשרי שהדבר יקרה בשנים הקרובות. לסופת המדיקיין, בדומה להוריקן, יש מבנה של ספירלת עננים ו”עין סערה” במרכז. בקרבת הקרקע המדיקיין יכול לייצר משבי רוח במהירות של עד 100 קמ”ש ויותר, וגשמים רבים. צורת היווצרותה דומה לצורת היווצרות הוריקן- אוויר קר מהאטמוספרה מעודד אי-יציבות ועלייה של אוויר, טמפרטורה גבוהה יחסית של פני הים מאיצה את העלייה הזו ומאפשרת לים התיכון להפוך למקור של לחות ואנרגיה לסופה. כמובן שעוצמתה של הסופה בים התיכון נמוכה עשרות מונים מהוריקן, מהסיבה שהטמפרטורות בו נמוכות יותר ומהסיבה שהוא ים קטן יחסית המוקף יבשה מכל צדדיו. למרות זאת סופת המדיקיין יכולה לייצר שיטפונות והצפות, ולגרום נזק משמעותי מאוד לערים שלאורך חוף הים התיכון.

מאמר שהתפרסם על-ידי קבוצת חוקרים מיוון סקר 63 מדיקיינים שהתרחשו בין 1969 ל-2014. אזורים כמו דרום איטליה, צפון תוניסיה, סיציליה, סרדיניה, והאיים הבלאריים אשר שייכים לספרד מצויים בסיכון הגבוה ביותר, בשל הימצאותם בקרבת מוקדי היווצרות סופות בצדו המערבי של הים. המדיקיין הקטלני ביותר שתועד התרחש ב-2001, והביא למותם של למעלה מ-600 בני אדם באלג’יריה ולנזקים בשווי 250 מיליון דולרים. במזרח הים התיכון, לעומת זאת, תועדו בעשורים האחרונים רק שלוש סופות מדיקיין (ביוון ובקפריסין) שהובילו למקרי מוות.

למרות העבר, חוקרים סבורים שבעתיד עוצמת המדיקיינים תגדל, הסופות עלולות להפוך לאנרגטיות ולאלימות יותר וצפויה סופה קיצונית אחת לשלושים שנה- לכך יש לדעת להיערך נכון גם בערי החוף של ישראל.

 

כתבה על המחקר- אתר זווית

קישור למחקר היווני

 

סופת אבקכדור הארץ הינו שדה חשמלי. פני הכדור מצד אחד והיונוספירה מצד שני הן שתי פלטות טעונות במטענים שונים וכך אנחנו נמצאים באופן תמידי באיזור שכולו שדה חשמלי. השדה החשמלי בגובה פני הים במצב רגיל הוא בין 120 ל-130 וולט למטר ולערכים כאלו רגיל המוח שלנו והגוף כולו.
בשנים האחרונות מתרחשות ברחבי הארץ סופות אבק כבדות יותר ממה שהיה בעבר. הסופות האלו נושאות בחובן סכנה בריאותיות לאוכלוסיות בסיכון ולסובלים מאסתמה, ברונכיט ואלרגיה לאבק. לאחרונה מחקר חדש, שבראשו עמד פרופ’ יואב יאיר, דיקן הפקולטה לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה, ואשר פורסם בכתב העת Atmospheric Research, מגלה שסופות האבק גם נושאות מטען חשמלי גבוה שעלול לגרום לכאבי ראש ובעיות בריאותיות אחרות. כמו כן אותו מטען חשמלי מוגבר יכול לסכן חיים בגלל פגיעה במערכות תקשורת, כמו תקשורת בין הקרקע למטוסים ותקשורת סלולרית.
במחקר בדקו החוקרים נתונים של סופת אבק במצפה הכוכבים על שם וייז הסמוך למצפה רמון, ומצאו שהחלקיקים הללו נושאים עמם מטען חשמלי ושדות חשמליים חזקים מאוד שמגיעים לרמה של עד פי עשרה מהרגיל. לעיתים אף הגיע השדה החשמלי במהלך הסופה לערכים של כ-8,000 וולט למטר. הסיבה לערכים הללו היא כנראה התנודות שמבצעים חלקיקי האבק ואשר מייצרות הפרש משמעותי בין ההרכב של החלקיקים שהגיעו עם הרוח לאלה שעולים מן הקרקע.
מדידות כאלו אמנם נמדדו בעבר ברחבי העולם, אך זו הפעם הראשונה שהן נמדדות במדינת ישראל ולכן יש לנקוט אמצעי זהירות כאשר סופות כאלו מתרחשות.

 

קישור לידיעה-אתר “זווית” לידיעות מדע וסביבה

על סופות האבק הכבדות בשנת 2015- אתר המשרד להגנת הסביבה

דו”ח שפורסם לאחרונה בכתב העת PNAS מוכיח שגלי החום של שקיצים האחרונים נגרמו כתוצאה מהתחממות כדור הארץ.

החוקרים ביצעו סקירה היסטורית אמפירית של טמפרטורות הקרקע, על סמך נתונים מחודשי הקיץ (יוני, יולי ואוגוסט) מהשנים 1952 ועד 1980 בהשוואה לקיצים של השנים האחרונות, וגילו שמידות החום בשנים האחרונות גבוהות יותר בשלוש סטיות תקן ושגלי החום התרחשו לעיתים תכופות יותר בשנים האחרונות והשפיעו על איזור נרחב יותר של כדור הארץ.
תוצאות אלו נגזרות ישירות מהתחממות כדור הארץ והמשך שלהם יוביל בעתיד ליותר בצורות ויותר ושיטפונות.

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לידיעה-אתר נאס”א

קצת על ההתחממות הגלובלית

מחקר משותף של מכון ויצמן ושל מעבדת NOAA לחקר כדור הארץ בקולורדו מצא שנוסחאות אשר משמשות בתיאוריות של יחסי טורף-נטרף בעולם החי מתאימות גם למעגלי ענן-גשם.
כמו שאוכלוסיות טורף-נטרף גדלות וקטנות זו על חשבון זו, כך גם הגשם מרוקן את העננים ואלה חוזרים ומתמלאים מאדי מים שבאוויר. כמו שזמינות העשב משפיעה על גודל העדר, כך האירוסלים (החלקיקים באוויר שסביבם מתעבות טיפות המים) משפיעים על צורת העננים.

*הידיעה נלקחה מכתבה במגזין “גלילאו” של גליה אריאל (גליון 162, ע”מ 54).

יחסי גומלין בין טורף-נטרף

זריעת עננים ואירוסלים

נאס”א, סוכנות החלל האמריקאית, פירסמה נתונים אשר מעידים ששנת 2011
היא השנה התשיעית בחומה מאז שנת 1880.
ממצא זה מצטרף לתצפיות אשר מעידות על כך שתשע מתוך עשר השנים החמות מאז שנת 1880 התרחשו במאה ה-21 (משמע משנת 2000 והילך) . השנה היחידה שנכנסה, בנוסף אליהן, לרשימת עשר השנים החמות ביותר היתה שנת 1998. שנת 2010 היתה השנה הכי חמה משנת 1880.
הנתונים תומכים בהנחה שאמנם לא ניתן לראות התחממות משנה לשנה בגלל כל מיני משתנים אקלימיים אבל בהחלט אפשר לאבחן מגמה שבה כדור הארץ מתחמם יותר ויותר מעשור לעשור, כשכנראה הסיבות להתחממות הן פליטת גזי החממה ורמת דו תחמוצת הפחמן באטמוספירה.

הידען-קישור לידיעה

יוניברס טודיי- קישור לידיעה

על התחממות גלובלית של כדור הארץ

מחקר משותף של אוניברסיטת מרילנד והאוניברסיטה העברית מאתר קשר בין זיהום אוויר לבין משקעי גשם.
השערת המחקר היתה שבמדינות יבשות וקרירות (כמו ישראל בזמן החורף), זיהום אוויר יפחית את כמות המשקעים בעוד באיזורים חמים ולחים, כמו מזרח ארה”ב בתקופת הקיץ, הוא יעלה את כמות המשקעים.
המחקר, שהתבסס על נתונים שנאספו במשך כעשר שנים, טוען שבאוויר קר ויבש, טיפות המים והקרח שמתגבשות סביב חלקיקי האוויר המזוהם הם קטנות ובגלל חוסר הלחות, רובן לא גדלות לממדים אשר מאפשרים ירידת גשם. מאידך באוויר חם ולח, הגשם נוצר רק בגובה רב ואז הוא קופא לאבני ברד. תהליך הקפיאה משחרר אנרגיה וגורם לעננים לגדול לגובה רב יותר וכך מוגדלת כמות המשקעים.

קישור לידיעה

איך נוצר הגשם?

עליית ריכוז דו-תחמוצת הפחמן גורמת להתחממות העולמית וגם לעליית החומציות של מימי האוקיינוסים. עליית החומציות מביאה לאיבוד גודלם של חיות וצמחים, כך מגלה מחקר מאוניברסיטת סינגפור.
המחקר מראה נתונים שבהם בתקופות גיאולוגיות שבהן עלו הטמפרטורות, קטנו היצורים ביבשה ובאוקיינוסים.
לא כל היצורים מתכווצים ולכן נוצר חוסר איזון אשר עלול לגרום להיכחדותם של מינים.

קישור לידיעה

קצת על ההתחממות העולמית

המיקום של החור באוזון היה ידוע עד לאחרונה מעל אנטרקטיקה באיזור הקוטב הדרומי, אך מתברר שקיים חור גם מעל חצי כדור הארץ הצפוני.
החורים באוזון נמצאים בסטרטוספרה ( השכבה האמצעית באטמוספירת כדור הארץ-בין הטרופוספרה והמזוספירה וגובהה בין 8 קילומטרים בקטבים ועד 50 ק”מ).
החוקרים סוברים שהסיבה לכך היא גל קור גדול באיזור הזה מעל חצי כדור הארץ הצפוני, אשר גורם לתגובות כימיות ההורסות את האוזון.

הידלדלות שכבת האוזון

לידיעה באתר נאס”א

 

 

בעקבות תופעה אקלימית שנקראת אל ניניו שהתרחשה בתחילת השנה (בה עולה טמפ’ האוקיינוסים וגורמת תמותה רבה בשל כך) ובעקבות סיבות אחרות, שנת 2010 מוגדרת כאחת משתי השנים החמות ביותר בהיסטוריה. כמו כן קרחונים המשיכו להינמס בשנה זו באיזורי הקוטב.
אל ניניו הפך ביולי 2010 ללה ניניה (התופעה ההפוכה שבה טמפ’ האוקיינוסים יורדת) ויצר תבניות מזג האוויר לא שגרתיות ברחבי העולם.

קישור לידיעה

אל ניניו

לה ניניה