מסת החיים שעל פני כדור הארץ הינה דבר אשר משתנה כל הזמן, בין השאר גם בגלל פעילותו של האדם. היא משפיעה על תופעות עולמיות רבות כמו מחזור הפחמן בטבע, כמות המזון בעולם ועוד.

מפקד ביומסה עולמי, אשר בוצע על-ידי ינון בר-און בהנחייתו של פרופ' רון מילוא מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן ושל פרופ' רוב פיליפס מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה, הצליח להשוות לראשונה בין הביומסה של חיידקים, אצות, טרמיטים, עצים, בעלי חיים ובני-אדם. המחקר, אשר הצריך סקירת מחקרים רבים, התייעצות עם מומחים שונים והכרת שיטות מדידה בתחום, גילה למשל שהביומסה של הצומח היא הגדולה ביותר בכדור הארץ- 80% מהמסה של החיים על פני כדור הארץ עם כ-450 ג'יגה-טון פחמן (כן, גם יותר מהחיידקים שהם רק כ-13% מהביומסה של כדור הארץ עם 70 ג'יגה-טון פחמן). כמו כן, על אף שהאוקיינוסים מכסים שטח גדול יותר על פני כדור הארץ, הביומסה של אורגניזמים יבשתיים גדולה פי עד 100 מאשר זו של היצורים הימיים. ברמת בעלי החיים, פרוקי הרגלים (קבוצה הכוללת סרטנים, עכבישים וחרקים) הם הקבוצה הגדולה ביותר ברמת הביומסה (שימו לב שביומסה איננה כמובן מספר הפרטים אלא המסה שלהם), אחרי קבוצה זו נמצא קבוצת הדגים. בני האדם הם בעלי אותה ביומסה כמו הטרמיטים, 0.06 ג'יגה-טון פחמן.

המחקר הוא כמובן אומדן, כי למשל קשה ממש לדעת מהי בדיוק הביומסה של החיידקים (בעוד שלמשל את הביומסה של העצים קל יותר לאתר כי קיים מעקב תמידי על כך באמצעות לווין). למרות זאת, מעקב אחרי הביומסה תאפשר, בין השאר, לדעת כמה בני האנוש משפיעים עליה ומה ההשלכות של השפעות אלו על העתיד.

 

קישור לכתבה על המחקר- אתר מכון ויצמן

קצת על ביומסה

אוקיינוסמקורות המים, אשר עומדים לרשות האוכלוסייה האנושית, מדלדלים והולכים וכבר כיום כ-40% מאוכלוסיית העולם חיה בתנאים של חוסר מים. מחסור זה ילך ויגבר בגלל הצורך בניצול המים כיום ובעתיד לצורכי השקיה של שדות חקלאיים וגידול חיות משק.
לאחרונה גילו חוקרים אוסטרליים מאגר מים עצום מתחת לקרקעית האוקיינוס. מאגר זה, אשר מכיל בתוכו מים מתוקים, אך גם מים מעט מלוחים בנפח של כ-500,000 קילומטרים מעוקבים של מים, יכול להיות הפתרון למחסור המים.
לטענת החוקרים, האקוות הללו ("אקווה" בלטינית פירושה מים) הצטברו במשך מאות אלפי שנים בתקופה שבה פני הים היו נמוכים יותר, לפני הפשרות מי הקטבים ונשארו מוגנות בזכות היותן כלואות מתחת לשכבות חרסיות ומשקעים אחרים. אקוות אלו, אם אכן יישאבו נכון, יכולות להעניק לאנושות מים לשנים רבות.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על אקוויפר- מאגר מים תת-קרקעי על פני היבשה

התמונה לקוחה מאתר BBC
התמונה לקוחה מאתר BBC

צוות חוקרים אמריקאים, בראשותו של פרופ' ויליאם סייגר מאוניברסיטת יוסטון, גילו מתחת לפני האוקיינוס השקט, כ-1,500 קילומטרים מזרחית ליפן, את הר הגעש הגדול ביותר שהתגלה עד כה על פני כדור הארץ.
שמו של ההר הוא "טאמו מאסיף", גובהו כ-4 ק"מ מעל קרקעית הים, פסגתו כ-2 קילומטרים מתחת לפני האוקיינוס השקט וגודלו כגודל בריטניה. גודל זה לא רק מעמיד אותו כהר הגעש הגדול בעולם, אלא גם כאחד הגדולים במערכת השמש שלנו.
הר הגעש שהתגלה הוא חלק מרכס ההרים שצקי (Shatsky Rise) וגילו מוערך בכ-145 מיליון שנה. הוא הפך ללא פעיל מספר מיליונים אחרי שנוצר. הוא אינו גבוה אבל שטחו הגדול, 310 אלף קמ"ר, הופכים אותו להר הגדול בעולם.

 

קישור לידיעה- אתר sciencedaily

מהם הרי הגעש של העשור?