במהלך חיינו אנחנו חווים חוויות רבות. את חלקן אנחנו חווים לבד ואת חלקן האחר ביחד עם אנשים אחרים. מחקר, אשר נעשה לאחרונה, בדק באיזה מצב החוויה שנחוש תהיה עוצמתית יותר?
במחקר, אשר נעשה על-ידי אריקה בות’בית מרגרט קלארק וג’ון בארג’ (Boothby, Clark & Bargh) מאוניברסיטת ייל בארצות הברית, חולקו נבדקים לשני קבוצות. בקבוצה הראשונה הם חוו חוויה משותפת, למשל טעימת שוקולד טעים ובקבוצה השנייה חוויה מובדלת. מתוצאות המחקר התברר שכאשר החוויה היתה משותפת, הנבדקים חשו אותה בעוצמה מוגברת ביחס לחוויה שאותה חוו לבד. כמו כן הנבדקים תיארו תחושת “שידור על אותו גל” עם האדם שאיתו חוו את החוויה. תוצאות דומות התקבלו גם כאשר החוויה היתה שלילית, משמע כאשר הנבדקים חוו חוויה שלילת עם אדם אחר, כמו לאכול שוקולד לא טעים, הם חוו אותה בצורה לא נעימה מוגברת מאשר כאשר עשו זאת לבד.
מחקר זה מלמד אותנו על התפקיד של החברה בתגבור עוצמת החוויות שאנו חווים וגם על תחושת חיבור בין אנשים אשר חווים חוויות משותפות. מחקרים נוספים אמורים להתחקות אחר הגורמים לתופעה זו.

מבוסס על כתבתה של ד”ר מרים דישון-ברקוביץ, גלילאו מ”ס 195 , ע”מ 46-47.

 
קישור לתקציר המאמר המקורי

המירוץ למיליון התחיל לא מזמן והחווים אותו מספקים לעצמם חוויות שאינם שגרתיות, אולם האם שיתוף חוויות אלו יעזור להם בעתיד להיות מקובלים יותר חברתית?
במהלך מחקר חדש, אשר נערך על-ידי דניאל גליברט, טימותי ווילסון וגאס קוני (Daniel, Timothy & Cooney) מאוניברסיטת הרווארד ואשר פורסם בכתב העת Psychological Science, בוצעו מספר ניסויים שבדקו זאת. בסדרת הניסויים, חלק מהנחקרים חוו חוויה מיוחדת יחסית כמו צפייה בסרטון מעניין וחלק אחר צפה בסרטים שדורגו כפחות מעניינים. אז נפגשו כל הנחקרים לפגישה חברתית ודיברו על החוויה שחוו. לאחר מכן התבקשו הנחקרים לדרג את תחושתם לגבי כמה דחויים וכמה מקובלים חשו במהלך הפגישה ומה מצב רוחם. מתוצאות הניסוי התברר שנחקרים, אשר שיתפו חוויה מיוחדת, חשו דחויים יותר וכתוצאה מכך מצב רוחם היה ירוד יותר. ניסוי שני בסדרת הניסויים גילה שהנחקרים אף לא צופים את המחיר החברתי ביגרם בעקבות שיתוף צפוי של חוויה מיוחדת.
שכלול התוצאות של סדרת הניסויים כולה הראתה ששיתוף אחרים בחוויה מיוחדת עלולה לקלקל את האינטרקציה איתם, אולי כתוצאה מחוסר מכנה משותף או קנאה, אם כי ברור שלא כך הדבר בכל סיטואציה ולכן נדרשים גם מחקרי המשך לתמוך במסקנה זו.

מבוסס על כתבתה של מרים דישון-ברקוביץ, גלילאו מ”ס 194, ע”מ 46-47

קישור למאמר המקורי

קישור לכתבה- אתר Timeout

מנהיגים פוליטים מובילים מדיניות של ממשלות ואירגונים בעולם, ביניהם גם של אירגוני טרור. הם אלו המחליטים החלטות בעלות חשיבות להמוני בני אדם. מסיבה זו חוקרים בתחומים שונים מנסים לאתר שיטות ללמוד עליהם ככל האפשר ואז להגדיר את הפרופיל הפסיכולוגי שלהם (למשל, אם נאתר שלמנהיג יש נטייה לראות את עצמו ככל-יכול, נפיק מכך שהוא תופס את העולם במונחי צייד-ניצוד ולכן לא תהיה לו בעיה לפגוע בחפים מפשע).
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, בראשותו של פרופ’ יאיר נוימן, פיתחו שיטה חדשה לבניית פרופיל פסיכולוגי של מנהיג וזאת על סמך ניתוח טקסטים שהוא כתב. בשיטה זו מנתחים החוקרים את המילים בהם משתמש המנהיג בכתביו בסמיכות למילים אחרות, יוצרים ווקטורים מתאימים בהתאם לכך ואז בודקים זאת מול מסד נתונים של טיפוסי אישיות.
שיטה זו יכולה להתוות מדיניות פעולה מסוימת כלפי מנהיג על מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר הנדרשות לשם ביטחון המדינה.

מבוסס על כתבתו של אמיר רוזנבליט, גלילאו מ”ס 193, ע”מ 34-35

קישור לידיעה-אתר אוניברסיטת בן-גוריון

שיפוט מוסרי מוגדר כהערכת אופיו או התנהגותו של אדם, הנעשיית על רקע מערכת ערכים ומידות בהם מחזיקה תרבות או קבוצה מסוימות. מחקרים רבים, גם כאלו אשר מתעסקים בניהול קונפליקטים, מנסים להבין מה משפיע על השיפוט שלנו ולאחרונה, מחקר שנעשה על-ידי שני חוקרים אירופיים (Pitesa&Thau), מגלה שלכמות המשאבים החומריים שיש לנו, יש קשר לאופן שבו אנחנו שופטים מצבים מוסריים.
המחקר, אשר נעשה על אוכלוסיה בינלאומית גדולה של כ-85,000 אנשים, בדק את הקשר בין שני המשתנים שהוזכרו תוך התייחסות גם לגובה האינפלציה במדינת המשתתף והתברר שמשתתפים שהכנסותיהם היו נמוכות יותר, נקטו שיפוטים מוסריים או שפטו בצורה מחמירה יותר סיטואציות מוסריות שונות מאנשים עם הכנסות גבוהות יותר. לאינפלציה גבוהה גם היה קשר לאותה החמרה בשיפוט המוסרי. מחקר המשך, אשר הפעם נעשה במעבדה וכלל 199 נבדקים שלל מצב שבו אנשים עם הכנסה נמוכה שפטו בחומרה כל התנהגות, גם כזו שלא מזיקה לאנשים אחרים.
החוקרים טוענים שהסיבה לשיפוט מחמיר זה היא עצם העובדה שלאנשים מיעוטי יכולת כלכלית, במיוחד במדינה עם אינפלציה גבוהה, יש פחות יכולות וחופש פעולה להתמודד עם התנהגות לא מוסרית.

מבוסס על כתבתה של מרים דישון-ברקוביץ, עיתון “גלילאו” גליון מ”ס 189, ע”מ 52-53

קישור למאמר המקורי- קובץ PDF

קצת על התפתחות מוסרית (פיאז’ה, קולברג ועוד)

מחקרים אשר בדקו השפעת טראומה על תוחלת החיים גילו שטראומה יכולה לקצר את החיים. מאידך מחקר ישראלי-הולנדי, בהשתתפותו של פרופ’ שי לין מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה הראה שגברים אשר עברו את השואה בפולין, חיים יותר מגברים שלא חוו טראומה בתקופת מלחמת העולם השנייה.
אוכלוסיית המחקר כללה מעל 55 אלף יהודים, חלקם היו בפולין בזמן השואה ואילו חלקם האחר עלהשואהה לארץ לפני תחילת המלחמה. הממצאים הראו שתוחלת החיים של הגברים ניצולי השואה היתה גדולה ב-14 חודשים מאשר תוחלת החיים של גברים שלא עברו את השואה. אצל הנשים לא נמצאו הבדלים מובהקים.
החוקרים מסבירים את התוצאות המפתיעות בכך שהסבל הרב שעברו הגברים בשואה גרם להם לפתח מיומנויות, תובנות ומשמעות עמוקה יותר לחיים, מה שנקרא בספרות המקצועית “תופעת הצמיחה הפוסט-טראומטית”. אלו עזרו להם להאריך את תוחלת חייהם.

קישור לידיעה על המחקר

קישור למחקר המלא

קצת על תופעת הצמיחה הפוסט-טראומטית

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת כל חמש שנים צפי לגבי מה יהיה בעתיד מבחינת האוכלוסייה של מדינת ישראל. בעדכון האחרון, אשר הוצע לשנים 2010- 2035 , הועלו מספר נקודות עיקריות לגבי העתיד:
•באופן כללי אוכלוסיית ישראל בשנת 2035 תמנה כ-11.4 מיליון נפש, מאידך האוכלוסייה תהייה זקנה יותר כך שבני 65 ומעלה יהיו 1.7 מיליון מכלל האוכלוסייה וקצב הריבוי יואט.
•77% מכלל האוכלוסייה יהיו יהודים, בעוד האוכלוסייה הערבית תהייה 23% מכלל האוכלוסייה.
•שיעור הפריון של נשים בישראל, שכיום הוא עומד על 2.94, ירד ל-2.75 בשנת 2035 , נתון שהוא עדיין מאוד גבוה יחסית לשאר המדינות המפותחות.
•תוחלת החיים של גברים יהודים תעלה מ-79.7 שנים עד ל-84.8 ואילו תוחלת החיים של הנשים תעלה מ-83.3 שנים ל-89.5. הגיל החציוני יעלה אצל גברים מ-28.3 ל-30.1 ואילו אצל נשים מ-30.5 ועוד 32.4.

קישור לידיעה על עיקרי הדו”ח-חדשות 2

קישור לנתונים ולדו”ח המלא בלשכה המרכזית לסטטי…