הצלבת נתונים של רכב המאדים ספיריט לבין בדיקת הרכב מטאוריטים שהגיעו לארץ ממאדים מעידה על כך שלמאדים היתה אטמוספירה עשירה בחמצן לפני 4 מיליארד שנים- לפני כדור הארץ, אשר האטמוספירה שלו התחמצנה לפני כ-2.5 מיליארד שנים. זה מסביר גם את צבעו האדום של המאדים, תוצאה של החמצן אשר יצר חלודה על פני הכוכב.
גילוי זה הוא של חוקרים מאוקספורד, בראשם פרופ’ ווד, אשר ראו שהסלעים על פני הקרקע במאדים עשירים יותר בניקל מאשר המטאוריטים שהיו יחסית צעירים, בני עד 1.4 מיליארד שנה.
הסיבה לכך לדעתם היא שאותם סלעים התחמצנו כשלמאדים היתה אטמוספירה חמצנית ואז בעקבות “הפחתה”- משמע כניסה של לוח טקטוני מתחת ללוח טקטוני אחר- הם ירדו אל פנים הכוכב ופרצו שוב במהלך התפרצויות החוצה.
חלל ומדעי כדור הארץ
אירופה וצפון אמריקה יהפכו ליבשת אחת בעוד 220 מיליון שנה
היבשות בכדור הארץ נמצאות כל הזמן בתזוזה. לפני 200 מיליון שנה, היתה בכדור הארץ יבשה אחת, אשר נקראה פנגיאה וממנה התפצלו היבשות הקיימות כיום. תהליך היצמדות והיפרדות היבשות, אשר נקרא “מחזור וילסון”, קרה לפחות שלוש פעמים בארבע וחצי מיליארד שנות קיומו של כדור הארץ.
לאחרונה חוקרים מאוניברסיטת מונאש ובראשם ד”ר ז’ואאודוארטה גילו שנוצר איזור הפחתה חדש (Subduction), משמע איזור שבו לוח טקטוני עולה על לוח אחר, מול חופי פורטוגל. הדבר גם מסביר את רעידות האדמה אשר מתרחשות בליסבון, בירת פורטוגל, במאות השנים האחרונות.
התהליך של הפיכת השוליים מפאסיביים לאקטיביים ייקח כ-20 מיליון שנה ולאחר מכן, תוך כ-200 מיליון שנה סוברים החוקרים שיבשות אירופה וצפון אמריקה יתחברו ביניהם.
מטאוריטים הביאו את הזרחן לכדור הארץ
המדענים מחפשים תשובה לשאלה מדוע לפני מיליארדי שנים היו בכדור הארץ תנאים נוחים להיווצרות של חיים ואילו כיום הם אינם.
מחקר אמריקאי חדש אשר בוצע באוניברסיטת דרום פלורידה בראשותו של פרופ’ מתיו פאסק, ביצע תיעוד של קיום הזרחן באבנים מעידן האדן ומעידן הארכאיקון, לפני כ-3.5 מיליארד שנים, והראה שהזרחן היה נפוץ מאוד בתקופה הזו. המדענים סבורים שאותו זרחן הגיע לכדור הארץ בתוך בעזרת מטאוריטים, כשהוא עטוף במינרליים.
זרחן זה יכול היה להיכנס כמרכיב לתרכובות אורגניות ולספק האנרגיה הדרושה לשם יצירת מוליקולות שיצרו את החיים על פני כדור הארץ.
הוכחה חדשה לתיאוריית פנספרמיה- החיים ממקור חוצני
תחילת חייו של כדור הארץ לוותה בהפצצות רבות מהחלל, בין השאר בכמויות גדולות של שביטים ואסטרואידים, אשר הביאו אליו חומר אורגני רב.
בתוך השביטים ישנם חומרים כגון מים, מתנול, פחמן דו-חמצני ואמוניה. בצירוף פגיעה בקרקע, אשר מספקת אנרגיה רבה, יכולות להתרחש תגובות כימיות.
מדענים מהמעבדה הלאומית ע”ש לורנס ליברמור ומאוניברסיטת אונטריו הצליחו לדמות במודלים ממוחשבים אירועי פגיעה כאלו ולהראות כיצד נוצרו תוצרים כימיים פחמניים אשר יכלו להביא להתפתחות חיים על פני כדור הארץ.
עצם עוצמת השביטים בכדור הארץ מנעה את הצורך בזרזים או בתנאים מיוחדים על מנת שייווצרו תרכובות אורגניות שכאלו.
תוצאת מחקר זו תומכת בהשערת הפנספרמיה אשר טוענת שמוצא החיים הוא מחומרים אשר היו בחלל והגיעו לכדור הארץ.
סופו של טלסקופ קפלר?
טלסקופ קפלר שוגר במרס 2009 אל מסלול סביב השמש המרוחק כ-96 מיליון ק”מ מכדור הארץ במטרה למפות כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש.
לאחרונה הודיעה סוכנות החלל האמריקאית על תקלה חמורה בטלסקופ אשר יכולה להשבית אותו. התקלה גרמה לשתי גלגלות ייצוב מתוך ארבע הקיימות לצאת מכלל פעולה- מה שהכניס את הטלסקופ ל”מצב בטוח” ולחוסר פעילות.
תיקון התקלה בידי אסטרונאוטים אינו אפשרי בשל הריחוק הרב של הטלסקופ, אם כי עדיין קיימת האפשרות שאחת הגלגלות תחזור לפעול בזכות נוזל הסיכוך שהתפשט בה.
טלסקופ קפלר הצליח לאתר, במהלך ארבע שנות פעילותו, כ-132 כוכבי לכת וכ-2,740 מערכות שמש חדשות בגלקסיה שלנו- הישג חסר תקדים. בשנת 2017 ישוגרו לחלל שני טלסקופים חדישים- TESS של נאס”א ו-Cheops של סוכנות החלל האירופאית, אשר ימשיכו את עבודתו של קפלר באיתור כוכבים ומערכות שמש נוספות.
מבוסס על ידיעתו של עידו גנוט, עיתון גלילאו מ”ס 179, ע”מ 17-18.
גלקסיות האפונים הירוקות ותרומתן האפשרית לאסטרונומיה
בשנת 2007 התגלו בידי אסטרונומים חובבים גלקסיות אשר נראות כאפונים ירוקות. גלקסיות אלו הן גלקסיות אשר דומות לגלקסיות שהיו ביקום הראשוני מאחר שהן מאופיינות בקצב גבוה של יצירת כוכבים.
מחקר אחרון של חוקרות מאוניברסיטת מישיגן מגלה שגלקסיות אלו פולטות קרינה מייננת ולכן יכולות לתת לאסטרונומים מידע על שלב הרה-יוניזציה של התפתחות היקום המוקדם- שלב שבו החלל בין הגלקסיות השתנה בעקבות אור אולטרה סגול לפלזמה, גז טעון חשמלי.
המחקר התמקד בשש גלקסיות כאלו, המרוחקות 1-5 מיליארדי שנות אור. בעזרת חקירת הספקטרום של הקרינה יוכלו החוקרים לקבל מידע רב על הקשר בין האור שהגלקסיה בולעת לסביבתה.
רובוטי רוח על פני המאדים
כוכב המאדים הוא כוכב בעל פני שטח סלעיים. כמו כן נפוצות במאדים רוחות עזות שיכולות להגיע למהירויות של כ-160 קמ”ש, למרות שבשל האטמוספרה הדלילה יותר שם, הרוח מורגשת שם באופן פחות משמעותי מכדור הארץ.
נאס”א צירפה נותנים אלו והציעה לבנות רובוט חדש עגול אשר ינוע בעזרת הרוח על פני המאדים. הכדור יהיה בקוטר של כ-6 מטרים, כך שיוכל לעבור מכשולים ולנוע במהירות.
רובוטים כדוריים אלו, לאחר שיבנו ויבחנו, יוכלו להשלים משימות שרובוטים גלגליים לא הצליחו לבצע.
מבוסס על ידיעתו של עידו גנוט, עיתון גלילאו מ”ס 177, ע”מ 17.
לפוצץ אסטרואידים בקרבת כדור הארץ בעזרת לייזר
קבוצת מדענים מקליפורניה הציגה רעיון לבניית מערכת DE-STAR, מערכת אשר תמיר את אנרגיית השמש לקרני לייזר ממוקדות ותוכל לאייד אסטרואידים קרובים לכדור הארץ- אסטרואידים אשר עלולים לסכן אותו.
לטענת המדענים, הטכנולוגיה והרכיבים לשם ביצוע תוכנית זו כבר קיימים, ופשוט צריך להגדיל את קנה המידה שלהם. מערכת בגודל של 100 מטרים תוכל להסיט את הסלע ממסלולו. אם המערכת תהייה בגודל של 10 קילומטרים, היא אף תוכל לפרק את סלע בקוטר 500 מטרים לגמרי.
תפקיד אחר שיכולה למלא מערכת זו היא בדחיפת חלליות שיטוסו אל החלל העמוק עד לכמעט מהירות האור.
התפוצצויות משנה טרום סופרנובה של כוכבים
שילוב פעולה של מדענים מישראל (בראשות ד”ר ערן אופק ממכון ויצמן למדע), מבריטניה ומארצות הברית הביא לתצפית ישירה על התפוצצות משנה של כוכב לפני התפוצצותו הגדולה בדמות סופרנובה.
סופרנובה נגרמת כתוצאה של ייצור ממושך של יסודות כבדים, אשר גורמים לליבת הכוכב להיות ברובה מברזל ואז לקרוס במהירת לתוך עצמו ולגרום לפיצוץ הסופרנובה.
התפוצצות המשנה התרחשה כחודש בלבד לפני הסופרנובה והיא נצפתה בכוכב אשר כבד פי שמונה לפחות מהשמש שלנו. לפי ההשערה, התפוצצות המשנה נגרמה בשל תהליכים שהתרחשו בליבת הכוכב, כאשר האנרגיה שלהם הועברה החוצה בעזרת גלים אקוסטיים (גלים הדומים לגלי קול).
האטמוספירה- התפרצויות של קרני גמא, רנטגן ואפילו אנטי-חומר
מצפים מן החלל גילו לאחרונה שענני סערה באטמוספירה פולטים הבזקי קרני גמא אשר יוצרות אלומות אלקטרונים ואף אנטי-חומר אשר יכולים לנוע לאורך מחצית היקפו של כדור הארץ.
הבזקי הקרינה הללו נוצרים גם מסערות ברום יחסית נמוך וסיבתם עדיין איננה ידועה. משימות נוספות ומטוס מחקר מיוחד יכולים לנסות לאתר נתונים על התופעה ולהסבירה.
הסכנה הגדולה היא במקרה של מטוס נוסעים אשר יקלע לתוך סופה שכזו ואז נוסעיו יכולים בשבריר שנייה לספוג כמות קרינה עצומה. מאידך, טייסים מתרחקים מטיסה בתוך איזורים עם סופות רעמים בשל סכנות אחרות, מוחשיות יותר, כך שאין יותר מידי מקום לדאגה.
הידיעה מבוססת על מאמר של ג’וזף ר’ דוויר ודייוויד מ’ סמית אשר פורסמה באתר סיינטיפיק אמריקן ישראל