מידי פעם מתקיימות רעידות אדמה חזקות ומהירות על פני כדור הארץ אשר נובעות מהחלקה של שני לוחות טקטוניים המרכיבים את קרום כדור הארץ.
סוג אחר של רעידות אדמה הוא רעידת אדמה איטית שבה הרעידות, למרות שאינם מורגשות, נמשכות במשך שעות וימים.
מחקר חדש של ד”ר בוכבינדר ממכון ויצמן מגלה שלמרות ששני סוגי רעידות האדמה מתאפיינות במשטחי מגע מתחככים, המנגנון הפיזיקלי שעומד מאחורי הרעידות האיטיות שונה מעט.
כאשר מתקיימת רעידת אדמה, פועלים שני כוחות מנוגדים- כוחות חיכוך, שמנסים למנוע את תנועת הגופים הנוגעים זה בזה וכוחות גזירה, אשר דוחפים את שני הגופים להחליק זה על פני זה (משמע לנוע). כאשר כוחות הגזירה גוברים על כוחות החיכוך, מתרחשת החלקה ונגרמת רעידת אדמה שבה נוצרים שברים לאורך המשטח.
ברעידה המהירה קצב התקדמות השברים מהיר הרבה יותר, עד לגבול מהירות הקול, כיוון שהאנרגיה של כוחות הגזירה גבוהה יותר, מאידך ברעידה האיטית, יש מצב שבו כוחות החיכוך מאזנים את כוחות הגזירה ואז הרעידה נחשבת לאיטית.

מבוסס על כתבתה של גליה אריאל, עיתון גלילאו מס’ 170, ע”מ 48-49.

קישור לידיעה-מכון ויצמן

הסבר על כיצד נוצרות רעידות אדמה?

גלקסית שביל החלב היא חלק מקבוצת גלקסיות אשר נקראת “הקבוצה המקומית”. מקיפים אותה שני גלקסיות ננסיות, אשר נקראות “ענני מגלן” (ענן המגלן הגדול וענן המגלן הקטן) אשר גם שייכות לקבוצה המקומית.
לאחרונה התגלה שקיימות גלקסיות נוספות אשר מאוד דומות בסביבתן לגלקסיית שביל החלב, דבר שנחשב עד היום לנדיר מאוד.
במהלך סקירת סביבתן של גלקסיות רבות, התגלה ש-3% מהגלקסיות, אשר דומות לשביל החלב, מוקפות גם הם על ידי גלקסיות קטנות כמו ענני מגלן, כשמתוך אלו שתי גלקסיות תאמו באופן כמעט מוחלט לגלקסיית שביל החלב.

קישור לידיעה- sciencedaily

גלקסיית שביל החלב

קצת על ענני מגלן

דו”ח שפורסם לאחרונה בכתב העת PNAS מוכיח שגלי החום של שקיצים האחרונים נגרמו כתוצאה מהתחממות כדור הארץ.

החוקרים ביצעו סקירה היסטורית אמפירית של טמפרטורות הקרקע, על סמך נתונים מחודשי הקיץ (יוני, יולי ואוגוסט) מהשנים 1952 ועד 1980 בהשוואה לקיצים של השנים האחרונות, וגילו שמידות החום בשנים האחרונות גבוהות יותר בשלוש סטיות תקן ושגלי החום התרחשו לעיתים תכופות יותר בשנים האחרונות והשפיעו על איזור נרחב יותר של כדור הארץ.
תוצאות אלו נגזרות ישירות מהתחממות כדור הארץ והמשך שלהם יוביל בעתיד ליותר בצורות ויותר ושיטפונות.

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לידיעה-אתר נאס”א

קצת על ההתחממות הגלובלית

צוות חוקרים בריטי בשילוב חוקרים מדנמרק גילה לאחרונה מכתש חדש שגילו מוערך ב-3 מיליארד שנה ליד איזור מניטסוק במערב גרינלנד והוא הינו המכתש העתיק ביותר שהתגלה עד היום.
מכתשים נוצרים בעקבות פגיעות של אסטרואידים גדולים או כוכבי שביט בכדור הארץ. כשאנחנו מסתכלים על הירח, אנחנו יכולים לראות את המכתשים הרבים שעליו. כדור הארץ, בשל היותו גדול יותר ולכן גם בעל כוח משיכה חזק יותר מהירח, משך בעברו מספר רב יותר של אסטרואידים לכיוונו. מכתשים אלו, בגלל השפעת האטמוספירה ונדידת היבשות, היטשטשו ולכן החוקרים מכירים כיום כ-180 מכתשי פגיעה. הגדול ביניהם ומה שסברו שהוא העתיק ביותר היה מכתש בגודל 300 ק”מ בדרום אפריקה שגילו כ-2 מיליארד שנה.
גודל המכתש החדש הוא 100 ק”מ ועומקו היה כ-25 קילומטרים. במכתשים כאלו יש סיכוי רב למצוא משאבי טבע נחוצים.

קישור לידיעה- sciencedaily

קצת על מכתשים בעולם- ויקיפדיה באנגלית

רשימת המכתשים שעל-פני כדור הארץ

מערכת כוכב כפול היא מערכת שבה שני כוכבים מקיפים זה את זה. על מנת ששני כוכבים אלו לא התמזגו לכוכב כפול חייב להיות מרחק מסוים ביניהם.
לאחרונה התברר שהמרחק הזה יכול להיות קטן יותר ממה שחשבו עד היום.
טלסקופ אינפרה-אדום הבריטי בהוואי הצליח לבצע את המדידה הראשונה של מערכת כוכב כפול של ננסים אדומים (ננס אדום הוא כוכב קטן וקר יחסית לשמש שלנו ולכן עוצמת אורם חלשה- זו הסיבה שקשה לאתר אותם).
במדידות נוספות של המרחק בין ננסים אדומים נמצא שיש כאלו שקרובים אחד לשני עד כדי זמן הקפה של פחות מ-5 שעות בין אחד לשני, מה שנחשב לבלתי אפשרי עד היום.

קישור לידיעה- universetoday

קצת על ננסים אדומים

מהי מערכת כוכב כפול?

איזורים המכילים אבק כוכבים נמצאים במקומות שונים בחלל- כמו למשל בחגורת האסטרואידים בין מאדים לצדק. איזורים אלו בחלל הם המקומות שבהם נוצרים מערכות שמש צעירות ופלנטות.
בשנת 2010 נעלמה כמות אבק, בגודל מערכת השמש הפנימית שלנו, מסביב לכוכב אשר נמצא במרחק של כ-450 שנות אור מכדור הארץ, באיזור קונסטלציית קנטאורוס (קבוצת כוכבים דרומית גדולה הכוללת את הכוכב הקרוב ביותר אל מערכת השמש שלנו, פרוקסימה קנטאורי). היעלמות שכזו לא נצפתה אף פעם לפני כן.
מדובר בדיסקת אבק סמיכה יותר מהטבעות של שבתאי, והחוקרים, מזה שנתיים וחצי, לא מצליחים למצוא מודל שמסוגל להסביר לאן נעלם אבק זה.
את המחקר בנושא מוביל פרופ’ בנג’מין צוקרמן מאוניברסיטת קליפורניה ולדבריו הדבר יכול לשנות את מה שהאסטרונומים חושבים על צורת היווצרות מערכות שמש.

קישור לידיעה- sciencedaily

קצת על אבק בין כוכבי

קבוצת הכוכבים קנטאורוס (קנטור)

סופרנובה היא תופעה שבה כוכב מאסיבי, בגודל של כ-10 מסות שמש ומעלה, מתפוצץ. בגלקסיית שביל החלב מתפוצצים כשני כוכבים כל מאה שנה.
הפיצוץ מביא לזהירת הכוכב ולפליטה של חלקיקי נייטרינו, חלקיקים ניטרליים ממשפחת הלפטונים אשר נוצרים מהתמזגות של פרוטון ואלקטרון.
הנייטרינו יוצרים כפלים במרחב-זמן אשר נקראים גלים גרביטציוניים (גלי כבידה).
צוות בראשות פרופ’ כריסטיאן אוט, מהמכון הטכנולוגי בקליפורניה, הריצו סימולציות והגיעו למסקנה שתדירות האוסילציה של חלקיקי הנייטרינו והגלים הגרביטציוניים הנפלטת בסופרנובה של כוכב זהה למהירות סיבובו (במידה ואכן ליבתו מסתובבת מהר לפני שהוא מתפוצץ).
הגילוי הזה יכול לתרום להבנת הסיבה לסופרנובה, שהיא עדיין איננה ברורה ולקשר לסיבוב המהיר של הכוכב לפני התפוצצותו.

קישור לידיעה- sciencedaily

מהי סופרנובה?

מהו חלקיק הניטרינו?