תסמונת פוסט-טראומתית היא תסמונת שבה זיכרונות טראומטיים שבים ומטרידים את המוח גם שנים לאחר האירוע שחולל אותם.
מחקר חדש של ד”ר רוני פז ממכון וייצמן למדע עשו שימוש בעובדה שלמידה שמתוגמלת באופן חלקי ואקראי היא למידה שקשה יותר להכחיד אותה מאשר למידה שמתוגמלת באופן מלא לצורך מחקר הקשור בזיכרונות טראומטיים.
הם גילו, בעזרת ניטור איזורים במוח על-ידי אלקטרודות, שבעוד שבלמידה שמתוגמלת באופן מלא, רק האמיגדלה (איזור במוח שידוע שהוא מעורב בזיכרונות בעלי אופי רגשי) מופעלת – בלמידה שמתוגמלת באופן חלקי, מתקשר עם האמיגדלה גם איזור בקליפת המוח הקדמית שנקרא ACC (איזור שנמצא לא תקין אצל הסובלים מתסמונת פוסט-טראומתית).
רמת הפעילות של שני המרכזים היא זו שמנבאת את העמידות של הזיכרונות ואת התפתחות התסמונת הפוסט-טראומתית, כשהטיפול שהוצע על-ידי צוות המחקר היה טיפול בגירוי חשמלי תוך מוחי באמצעות אלקטרודה המכוונת אל איזור ה-ACC לצורך הכחדת הזיכרון.
מדעי המוח
מחקר חדש מגלה- בשביל ליצור, תן למחשבות לנדוד
מחקר חדש אשר נעשה בראשות בנג’מין ביירד ושותפיו טוען שיכולת היצירתיות שלנו עולה דווקא כאשר אנחנו עושים פעולות אשר מאפשרות לנו נדידת מחשבות.
בניסוי שבו נבחנה יכולת היצירתיות, נתנו לקבוצה הראשונה של המשתתפים בזמן ההשהייה של הניסוי מטלה קשה, לקבוצה שנייה נתנו מטלה קלה, לקבוצה השלישית נתנו לנוח ולקבוצה הרביעית לא נתנו זמן השהייה כלל. התברר שהמשתתפים אשר ביצעו את המטלה הקלה וכך הניחו למחשבותיהם לנדוד (מה שנקרא “התבדרות מחשבות”) הפגינו שיפור רב יותר במבחני יצירתיות מכל שאר הקבוצות (כולל מהקבוצה שנחה לגמרי בזמן ההשהייה). בשאר הקבוצות לא חל שינוי כלל ביכולת היצירתיות.
מסקנת הניסוי היא שכאשר רוצים להגיע לפתרונות יצירתיים לבעיה כדאי לעסוק במטלה קלה שלא קשורה למשימה המקורית- זאת על מנת לעודד נדידת מחשבות. אחד ההסברים לכך הוא שנדידת מחשבות מסייעת לעיבוד לא מודע של הבעיה המקורית.
לתקשר בעזרת fMRI
סקוט רטלי מקנדה שכב 12 שנה כצמח לאחר תאונת דרכים שעבר. חוקר קנדי בשם פרופ’ אדריאן אוון הצליח לתקשר עם סקוט בעזרת מכשיר ה-fMRI.
פעילויות קוגניטיביות שונות מזרימות דם לאיזורים אחרים במוח האדם- לדוגמה, חשיבה על ספורט מפעילה את החלק הקדמי, המוטורי של המוח.
מאידך ניסיון להיזכר מפעיל את מרכז המוח.
פרופ’ אוון וצוותו הכניסו את סקוט לתוך מכשיר ה-fMRI ושאלו אותו שאלות שהתשובה שלהם היא כן או לא, כאשר הורו לו לחשוב על ספורט אם התשובה שלילית ואילו אם התשובה חיובית להיזכר במשפחתו או בחפצים בביתו.
הניסוי הצליח והרופאים הצליחו לתקשר עם סקוט בפעם הראשונה מזה 12 שנה בעזרת ה-fMRI, מה שפותח פתח להצליח לתקשר עם אנשים שהפכו לצמח ושלא היתה עד כה דרך לתקשר איתם.
איך לדבר בעזרת המוח?
כאשר אנחנו מדברים, המוח מקודד תאי עצב בהתאם להברות הדיבור. מחקר חדש שנעשה בטכניון הצליח לפענח את ההברות מתוך הפעילות העצבית החשמלית במוח וכך בעצם יכול לאפשר בעתיד למשותקים “לדבר”.
המחקר, אשר נעשה בהובלתו של פרופ’ שי שהם, הצליח לגלות שישנם איזורים ספציפיים במוח אשר נדלקים בהתאם להגיית הברות שונות. אוכלוסיית המחקר היתה קבוצת נבדקי אפילפסיה שהושתלו אצלם אלקטרודות בתוך המוח. כך הצליחו החוקרים לסדר באופן מתמטי את האופן שבו מיוצגות התנועות במוח.
האלגוריתם הזה יכול בעתיד להביא ליצירת ממשק מוח-מכונה ולהחזיר את הדיבור לאנשים משותקים (locked-in syndrome).
אופטוגנטיקה- השפעת אורות על הנוירונים במוח
אופטוגנטיקה היא שיטה חדשה אשר בה מופעלים נוירונים במוח בעזרת אור.
תאי הנוירונים שלנו מופעלים בעזרת שינויים אלקטרו-כימיים אשר פותחות תעלות יונים בקרום התא ויוצרות זרם חשמלי אשר מכונה פוטנציאל פעולה.
פוטנציאל פעולה זה נוצר, בדרך לא טבעית, על-ידי אלקטרודות וכיום גם על-ידי אור.
השפעת האור על התא מתאפשרת בעזרת חלבונים הנקראים אופסינים (opsins) אשר מופעלים בטבע על-ידי אור ומביאים לפעילות חשמלית נוירולוגית- כמו למשל בעין.
השתלת אופסינים אלו על-פני תאים אחרים, למשל בתוך המוח, ואז באמצעות תכנותם כך שצבעים שונים של אור יפעילו אותם או ימנעו את הפעלתם, יכולים החוקרים לגרום להפעלת תאים ספציפיים במוח וללמוד עליו ועל מחלות הקשורות בו.
התגלתה קבוצת גנים חדשה המשפיעה על האינטליגנציה
גנטיקה משפיעה על האינטליגנציה, זה די ברור לחוקרים, אלא שעד היום הגנים הצליחו להסביר רק כ-20% מהשונות הגנטית.
מחקר אמריקאי חדש של ד”ר פול תומפסון מאוניברסיטת קליפורניה זיהה 24 וריאנטים בשישה גנים אשר משפיעים על בנייה ובידוד הקשרים במוח וכך מביאים לשיפור במבחני ה-IQ.
המחקר ששילב הדמייה מוחית, בדיקה גנטית וביצועים במבחני IQ , גילה שככל שרבים הווריאנטים בגנים אצל האדם, כך עולה האינטליגנציה שלו בזכות בידוד טוב יותר של מסלולים עצביים, מה שמשפיע על מהירות הדחפים, ובזכות יצירת ממברנות תא וקשרים, מה שמאפשר איחסון מידע לטווח קצר תוך ביצוע משימות מנטליות.
מגבלות המחקר הינן יחסית גדולים, מאחר שמדובר בקבוצה קטנה שנבדקה.
תפעול רובוט בעזרת נבדק בתוך fMRI
מכשיר ה-fMRI הוא מכשיר, אשר מגלה אילו איזורים במוח מופעלים כאשר האדם מבצע פעולות או חושב על דברים מסוימים, על-ידי איתור כמות הדם המוזרמת אליהם. כאשר האדם חושב על הזזת רגליו, גם אם הוא לא מזיז אותם, מוזרם יותר דם אל האיזור במוח אשר אחראי על הזזת הרגליים.
את הרעיון הזה ניצל ד”ר דורון פרידמן, ראש המעבדה לחקר הווירטואליות במרכז הבינתחומי בהרצליה, בשיתוף פרופ’ רפאל מלאך ממכון וייצמן.
בניסוי שעשו, שכב סטודנט בשם אורי כהן במכשיר ה- fMRI והצליח להזיז רובוט בצרפת בעזרת חשיבה בלבד על פעולות שברצונו לעשות. המידע זרם דרך לווין מתוך מכשיר ה-fMRI אל מעבדת הרובוט בצרפת.
הרעיון הזה יכול להיות מיושם בתחומים שונים- כמו למשל אדם משותק אשר ירצה להניע את גפיו בעזרת תותבות או גיימרים שירצו לשחק בעזרת כוח המחשבה בלבד.
הבעיה היא שעדיין לא כל אחד יכול להצליח לעשות זאת מאחר שיש צורך בריכוז עצום בפעולות שרוצים לעשות וביכולות המוח הספציפי להפעיל ביעילות את אותם האיזורים, אך הניסוי בהחלט פותח פתח ליישומים עתידניים בתחום.
לזהות שינויים נוירו-קונטיביים בעזרת משחק מחשב
חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג’ פיתחו משחק מחשב משוכלל, אשר הוצב לאחרונה גם במכון האיידס (מכון “נווה אור”) של בית חולים קפלן ברחובות, אשר מאפשר לאתר ליקויים בתפקוד הנוירו-קוגניטיבי של מטופלים לאורך זמן.
לאחרונה הוכח שנשאות נגיף ה-HIV 1 קשורה לירידה ביכולות הנוירו-קוגניטיביות, כמו התפתחות שיטיון, יכולות מוטוריות, יכולות לתפקד באופן נורמלי במקום העבודה ועוד. כיום, כשהאיידס הפכה להיות מחלה כרונית, פגיעה שכזו משפיעה באופן משמעותי ולאורך זמן על הנשאים.
המחשב בודק רמת תפקוד מוטורי, זמן תגובה, יכולת זיכרון, תיאום קשר עין, ורמת קשב וריכוז וכך ניתן לעקוב לאורך זמן אחרי מצבם הנוירו-קוגניטיבי של הנשאים ולהעניק להם את הטיפול התרופתי המתאים.
פריצת דרך- חומרים כימים חדשים המאריכים חיים
צוות בראשותה של פרופ’ אסתר פריאל מאוניברסיטת בן-גוריון יצר חומרים כימים חדשים אשר יעילים במלחמה במחלות ניווניות של המוח ובמחלות אחרות הקשורות לזקנה.
חומרים אלו מעלים את ביטויו של אנזים הטלומראז אשר קשור להגנה מפני נזקים והארכת חיים.
החומר נוסה בהצלחה על עכברים והאט אצלם את התפתחות מחלת ה-ALS (מחלת ניוון עצבים ושרירים).
המשך המחקר לגבי חומרים אלו יכולים להביא לסדרת תרופות חדשה אשר מגנה מפני מחלות ניווניות ומאריכה חיים.
הגיימרים כמודלי מחקר בפסיכולוגיה קוגניטיבית
מוחנו טוב כאשר הוא מתמקד במשימה אחת, אך מתבלבל ועושה טעויות כאשר אנחנו עושים מספר משימות במקביל.
בעבר מוחם של שחקני שחמט נחקר על מנת ללמוד מה עושה אותם טובים כל כך, אך לאחרונה מחקר ברשות מארק בלייר, מדען קוגניציה מקנדה, לומד על ריבוי משימות ויכולות המוח משחקני StarCraft 2.
משחק מחשב מפורסם זה מצריך יכולת ביצוע משימות רבות בזמן קצר- משימות המערבות זיכרון עבודה, קבלת החלטות מהירה ומיומנויות מוטוריות מדויקות. בלייר מזהה דמיון בין היכולות שדורש משחק מחשב זה לבין התנהלות במצב חירום אשר דורשת קור רוח והתמודדות עם מספר בעיות בבת אחת. לכן השוואה בין גיימרים ברמה גבוהה לכאלו ברמה נמוכה תלמד את החוקרים מה כיצד נרכשו המיומנויות ולהשתמש בכך על מנת לשפר יכולות כאלו אצל אנשים אחרים במצבי חירום.