חוקרים ביבמ הצליחו לפתח שבב קטן אשר מסוגל להעביר בעזרת שימוש באור טריליארד סיביות נתונים (טראביט אחד) בשנייה. במהירות כזו אפשר יהיה להעביר את כל תכולת ספריית הקונגרס האמריקאי תוך פחות משעה.
השבב נקרא Holey Optochip (שבב אופטי מחורר) בשל 48 חורים שנקדחו בגבו ואשר דרכם חודרים האותות האופטים. השבב עובד על אותות אור (רשת אופטית מקבילה) במקום באלקטרונים הנעים על גבי חוטים. יתרונותיו האחרים הם גודלו הקטן וצריכת הזרם הנמוכה שלו.
מיחשוב וטכנולוגיה
ללמוד אולטרה-סאונד מהדולפין והעטלף
הסונר והאולטרה-סאונד הם טכנולוגיות אשר משדרות וקולטות אותות קוליים ועל סמך ההד החוזר מייצרות תמונה.
בעלי חיים אשר מכונים “ביוסונריים” כדוגמת עטלפים, חולדות תת-קרקעיות ודולפינים, משתמשים במערכת כזו על מנת להתמצא בסביבתם ובצורה הרבה יותר יעילה מאשר הטכנולוגיות.
מחקר משותף של פרופ’ נתן אינטרטור מאוניברסיטת תל-אביב ושל פרופ’ ג’ים סימונס מאוניברסיטת בראון בארצות הברית מגלה שיעילות הביוסונריים נובעת מעיבוד נתונים מתוחכם בזמן אמיתי.
עיבוד שכזה, אשר נעשה תוך מיקרו שניות, מאפשר תמונה בעלת רזולוציה גבוהה ביותר של כמה עצמים בסביבה, תוך צריכת אנרגיה מזערית.
החוקרים בנו, על סמך ניסויים ותצפיות בבעלי החיים הביוסונריים, מודלים מתמטיים אשר יאפשרו פיענוח יעיל ומדוייק יותר של אותות הקול החוזרים.
בעזרת מידע זה מקווים החוקרים ליצור דור חדש ומדוייק יותר של מערכות אולטרה-סאונד, אשר מעבר להיותם זולות וניידות, יהוו אלטרנטיבה טובה למכשירי ה-CT וה-MRI המסורבלים, היקרים והגדולים.
מערכת בקרה חדשה למשחקי כדורגל
מדענים מגרמניה פיתחו מערכת אשר מוסרת מידע על נתונים רבים המתרחשים במהלך משחק כדורגל כמו מיקום הכדור, מהירות השחקן, מספר הצעדים שעשה, מסירות ועוד.
המערכת נקראת RedFIR , ומלבד הצורך בהטענת השבבים על השחקנים והכדור לפני המשחק, היא איננה פוגעת במהלך המשחק. בעזרת המערכת, ניתן לנתח משחק בכל זמן נתון וליישב מחלוקות
כיום המערכת החדשה מותקנת באצטדיון בגרמניה, לשם הדגמה ו-FIFA בוחן אפשרות עתידנית לשלב אותה במשחקי הכדורגל במסגרתו.
לחבר בין הפייסבוק לעולם האמיתי
חשבו על מצב שבו אתם הולכים למסיבה, נכנסים לבאר או סתם הולכים ברחוב ואז אתם רואים אדם שיכול להיות לכם מעניין לדעת עליו עוד. אתם מוציאים מכשיר אשר מזהה את האדם ונותן לכם מיד את המידע שהוא בחר לשתף ברשתות החברתיות.
מכשיר כזה, אשר נקרא Magnetu , הוא יוזמה של חברה ישראלית. המכשיר הוא מוצר שניתן ללבישה וקולט מכשירים זהים אליו ואז מחבר ביניהם ברשתות החברתיות באמצעות שליחת הודעה לסמרטפון. הוא יודע להבחין בין קשר עסקי, ידידותי וזוגי.
יישומים אחרים של המוצר יכולים להיות השקתו עם מוצר זהה במסעדה ואז קבלת הנחה או יכולת לעשות לייק מיידי למקומות שמגיעים אליהם ועוד.
זיכרון על 12 אטומים בלבד
מדענים מחברת IBM הצליחו ליצור סיבית זיכרון שגודלה רק 12 אטומים, כשכיום התקני האחסון צורכים כמיליון אטומים לאחסון כל סיבית בודדת של נתונים (סיבית אחת של נתונים, ביט, היא הפיסה הבסיסית של המידע שמסוגל המחשב להבין והיא יכולה להיות במצב 1 או 0, משמע יש חשמל או אין חשמל).
על מנת להגיע להישג זה עשתה IBM שימוש בטכנולוגיה אחרת לחלוטין במה שנהוג כיום בעולם אחסון הנתונים. הטכנולוגיה הזו משתמשת באנטיפרומגנטיות (antiferromagnetism), מגנטיות לא רגילה שבה טורי מוליקולות מגנטיות מסתדרים לסירוגין במערך קטבים בכיוונים מנוגדים.
חמשת ההתפתחויות הטכנולוגיות ב-5 השנים הבאות
חברת IBM פרסמה חמש תחזיות טכנולוגיות אשר לדעתה יתרחשו בחמשת השנים הבאות:
1. אספקת האנרגיה בבתים תעשה בעזרת ייצור אנרגיה באופן עצמאי על-ידי רתימת האנרגיה הקינטית הנוצרת למשל בהליכה, ריצה, החום הנפלט מהמחשב והמים הזורמים בצנרת הבית.
2. שיפור באבטחת מידע וזיהוי, למשל בעזרת רשתית העין, סריקת מבנה הפנים, זיהוי קול ועוד, מה שיגרום לסיסמאות להיות מיותרות.
3. קריאת מחשבות בעזרת טכנולוגיות אשר יקשרו בין המוח האנושי לבין מחשבים, סמרטפונים וכדומה. מחשבות, המתורגמות במוח לפעילות חשמלית, יזוהו על-ידי חיישנים חכמים בתוך קסדות וכך פעולות יוכלו להתבצע בעזרת המחשבה בלבד. הדבר יעזור גם לשימושים רפואיים רבים.
4. ההיעלמות הפער הדיגיטלי בין מקומות שונים בעולם בעזרת פרויקטים חובקי עולם, מה שישנה את עולם המחשבים, הכלכלה והמסחר בעולם.
5. שליחת דואר ואינפורמציה מדויקים המתאימים לצרכי משתמש הקצה, כך שדואר זבל לא יתקיים כלל וכל אינפורמציה תתאים למטרות המשתמש.
לייצר חשמל מנוזל השתן
פיתוח של חוקרים בריטיים מדגים יצירת חשמל על-ידי פירוק מוליקולות אורגניות אשר קיימות בשתן (כמו חומצה אורית, קריאטנין ופפטידים קטנים).
מוליקולות אלו מפורקות על-ידי חיידקים מתאימים אשר מעבירים אלקטרונים לאלקטרודה וכך יוצרים חשמל.
25 מיליליטר של שתן יכולים לספק 0.25 מיליאמפר לשלושה ימים, כך שכמות שתן רבה בהחלט יכולה לספק כמויות חשמל סבירות.
מחשב אשר מסוגל לתכנת את עצמו?
מדענים מאוניברסיטת נורת’ווסטרן הצליחו לפתח ננו-חומר חדש אשר מסוגל לשנות רכיבים במחשב בהתאם לצרכים שמוכתבים לו.
הננו-חומר הזה מנתב אלקטרונים ואז מסוגל ליצור רכיבים אלקטרונים שונים כמו נגד, מיישר זרם, דיודה וטרנזיסטור- הכל בהתאם למה שמוכתב לו.
בעזרת חומר זה חושבים המדענים להתגבר על מצב שבו רכיבים אלקטרוניים קטנים מאוד מאבדים את התכונות שלהם וליצור חומר גמיש אשר מסוגל לתכנת את עצמו.
להדפיס כלי דם מלאכותיים
רקמות מלאכותיות כבר יכולות להיות מסונתזות במעבדה (אם כי עדיין לא איברים גדולים) ולאחרונה הצליחו חוקרים גרמניים להכין כלי דם מלאכותיים על מנת שיוכלו לספק חומרי תזונה לאותן רקמות מלאכותיות ובעתיד גם לאיברים שלמים וכך להחליף את הצורך בהשתלות.
כלי הדם הללו מודפסים בעזרת מדפסת תלת-ממדית אשר מניחה שכבות אחת אחרי השנייה וקושרת אותם בעזרת קרינה על-סגולה.
לקדם את המדע בעזרת משחק מחשב
גיימרים אשר שיתפו פעולה במשחק אונליין הצליחו לפענח כיצד בנוי חלבון חשוב של וירוס הדומה לוירוס האיידס (HIV). אופן ההתקפלות של הוירוס, אשר העסיק מדענים זמן רב נפתר על-ידי הגיימרים רק לאחר שלושה שבועות.
המשחק נקרא Foldit (קפל אותו) ובמהלכו נדרשים השחקנים לקפל שרשרת חלבונית תוך שמירה על חוקים מסוימים. בעזרת תפיסה תלת-מימדית ואינטואיציה טובה, הגיימרים עשו זאת טוב יותר ממחשב החסר תכונות אלו, וכך עזרו לקדם מציאת תרופה אשר תפגע במבנה חלבון זה.