חשיבה חיובית היא שיטה שבה האדם מדמיין את עצמו כמצליח במה שהוא שואף להציג.
מחקרים רבים מראים ששיטה זו עוזרת, אך מתברר במחקר אמריקאי-יווני שכאשר המחשבות ורודות מידי, מעיין אידיאליזציה של המציאות- אז האנרגיה והמוטיבציה להתגבר על מכשולים על מנת להשיג את המטרה יורדת.
הסיבה לכך היא שהמוח מקבל חוויה שנחווית בדמיון כמעט כאילו נחוותה במציאות ולכן הוא יכול לחשוב שהוא כבר השיג את המטרה ואז לא להכין את עצמו ואת הגוף להשגת המטרה.
הדרך הנכונה יותר היא לדמיין את המשימה לפרטי פרטיה, צעד אחר צעד ואז החשיבה החיובית משלבת גם הוראות ביצוע.
פסיכולוגיה
הגיימרים כמודלי מחקר בפסיכולוגיה קוגניטיבית
מוחנו טוב כאשר הוא מתמקד במשימה אחת, אך מתבלבל ועושה טעויות כאשר אנחנו עושים מספר משימות במקביל.
בעבר מוחם של שחקני שחמט נחקר על מנת ללמוד מה עושה אותם טובים כל כך, אך לאחרונה מחקר ברשות מארק בלייר, מדען קוגניציה מקנדה, לומד על ריבוי משימות ויכולות המוח משחקני StarCraft 2.
משחק מחשב מפורסם זה מצריך יכולת ביצוע משימות רבות בזמן קצר- משימות המערבות זיכרון עבודה, קבלת החלטות מהירה ומיומנויות מוטוריות מדויקות. בלייר מזהה דמיון בין היכולות שדורש משחק מחשב זה לבין התנהלות במצב חירום אשר דורשת קור רוח והתמודדות עם מספר בעיות בבת אחת. לכן השוואה בין גיימרים ברמה גבוהה לכאלו ברמה נמוכה תלמד את החוקרים מה כיצד נרכשו המיומנויות ולהשתמש בכך על מנת לשפר יכולות כאלו אצל אנשים אחרים במצבי חירום.
היפוקמפוס מוחי קטן ב- MRI כתוצאה מהתעללות
מחקר חדש אשר נערך באוניברסיטת הרווארד מגלה על-ידי בדיקת MRI שגודל ההיפוקמפוס של ילדים שחוו התעללות בילדותם קטן יותר.
ההיפוקמפוס הינו איזור במוח אשר חושב לתהליכי זיכרון ולמידה ובעיקר לתהליכי בקרה רגשית. לכן אנשים בעלי היפוקמפוס לקוי סובלים מהפרעות פסיכיאטריות.
המחקר גילה כי שלושה איזורים של ההיפוקמפוס (CA3, dentate ו- subiculum) הם קטנים ב-6%-7% אצל מבוגרים שהעידו שעברו התעללות מאשר אצל מבוגרים שלא העידו שעברו התעללות.
החוקרים סוברים שגילאי 3 ל-5 שנים הם השנים הקריטיות. התעללות (פיזית או מילולית) מביאה להפרשת הורמוני עקה וכך גורמת להקטנת ההיפוקמפוס
ואז לבעיות פסיכיאטריות בבגרות.
החוקרים מסייגים את הממצאים בכך שלא תמיד כך הדבר ושההיפוקמפוס הינו איבר פלסטי אשר ניתן להשפיע עליו בגיל מאוחר יותר על ידי טיפול נפשי ופעילות גופנית.
מנהלים חושבים שהם יותר גבוהים…
מחקר חדש אשר התפרסם בכתב העת Psychological Science מגלה שאנשים אשר חשים תחושת כוח מפריזים בהערכת גובהם הפיזי.
המחקר, אשר נעשה על-ידי מישל דוגיד וג’ק גונקאלו, בדק נושא זה בעזרת שלושה ניסויים שונים אשר שילבו את ממד הכוח והשליטה ואת הערכת הגובה של האדם.
הקשר בין סמכות לגובה יכול לנבוע, לפי פסיכולוגים התפתחותיים, מהילדות שלנו, שבה האנשים הסמכותיים בסביבתנו גבוהים מאיתנו.
*הידיעה נלקחה מכתבה במגזין “גלילאו” של ד”ר מרים דישון-ברקוביץ (גליון 163, ע”מ 67).
קשה לך בחיים, תכתוב את זה בבלוג
מחקר שנעשה באוניברסיטת חיפה הגיע למסקנה שכתיבה של בני נוער בעלי בעיות רגשיות-חברתיות, עוזרת להם להתמודד עם אותן בעיות ומשפרת את הערכתם העצמית אף יותר מכתיבה פרטית לעיניהם בלבד.
מחקרים קודמים הוכיחו את יעילות כתיבת היומן האישי בחיזוק הדימוי העצמי כשהמחקר הנוכחי בדק האם יש השפעה של נושא הכתיבה, של כתיבה פומבית או אישית ושל נתינת אפשרות לתגובות אחרים.
התברר שבני נוער שכתבו בבלוג פומבי, כתבו על הקושי הרגשי-חברתי שלהם ואפשרו תגובות על מה שכתבו, הראו שיפור רב יותר בתחושתם, דימויים העצמי ומצבם החברתי, מבני נוער שכתבו לעצמם דברים כלליים ולא איפשרו תגובות.
הסיבה לכך, לדעת החוקרים, היא שכתיבת בלוג אישי מאפשרת אוורור רגשות, אירגון מחשבתי וממקמת את הנער בתוך מערכת שוויונית בעלת משוב, תמיכה והצעת עזרה.
אסטרוגן כמעלה מסת תאי המוח האפורים
בגיל המעבר חלה ירידה ביכולת הקוגניטיבית של הנשים אשר מתאפיינת בין השאר בחוסר יכולת לזכור.
הסברה היא שהסיבה לכך היא חוסר באסטרוגן, אחד מסממני גיל המעבר. מחקר חדש, אשר בו נתנו לנשים בגיל המעבר אסטרוגן לטווח קצר, אישר בבדיקת MRI שכמות החומר האפור, משמע תאי העצב, עלתה באיזור הקורטקסט (קליפת המוח), האיזור שאחראי על מיקוד, תשומת לב, קבלת החלטות וזיכרון.
מחקר זה מאשר את הצורך לספק אסטרוגן באופן חיצוני לנשים בגיל המעבר גם לשם שיפור היכולות הקוגניטיביות שלהן.
הסיבה לחרדה- חוסר רגישות ולא עודף רגישות
מחקר חדש באוניברסיטת תל-אביב מגלה שאנשים חרדים מגיבים בחרדה מאחר שתת-המודע שלהם לא קלט סימנים סביבתיים בזמן, מאפיין של חוסר רגישות ולא מכיוון שהם רגישים יותר מאחרים.
המחקר בדק קבוצה של אנשים חרדתיים ואנשים לא חרדתיים ברמת הגירוי וברמת ה-EEG, רישום אלקטרוני של גלי המוח. התברר שבתגובה לאדם שמגלה אט אט יותר בהלה, דווקא הלא חרדתיים קלטו זאת לפני החרדתיים בגלי המוח, בתת-המודע שלהם ואז יכול לווסת את תגובתם, להיות מוכנים יותר. אצל החרדתיים, הגירוי נקלט מאוחר מידי והופיע בעוצמה מוגברת יותר.
הם אמנם קלטו במודע את בהלת האדם מוקדם יותר מהאנשים הלא חרדתיים אך לא היו מוכנים לכך בתת-מודע. חוסר קליטה של הגירוי בתת-מודע וקליטה של שינויים קטנים ללא הכנה מוקדמת היא זו שגרמה לתגובת החרדה.
אם קלעת שלשה לסל- אל תזרוק שוב!
אם הצלחנו בפעם הראשונה בפעולה מסוימת וקיבלנו חיזוק חיובי, האינטואיציה שאומרת לנו שנצליח גם בפעם השנייה לפעמים יכולה להיות מוטעית.
מחקר חדש באוניברסיטה העברית מגלה שלמידה מחיזוקים עלולה לפגוע בתהליך קבלת ההחלטות העתידני שלנו ולגרום לנו לטעויות.
המחקר בדק כדורסלנים שקלעו בזריקה הראשונה לשלוש ומצא שיש להם נטייה לזרוק מהר מאוד שוב לשלשה. מאידך התברר שמי שקלע קליעה ראשונה מוצלחת לשלשה, סביר שיחטיא בזריקה הבאה והפוך- מי שהחטיא בזריקה הראשונה, סביר שיצליח לקלוע בזריקה הבאה (המחקר כמובן בדק שחקנים רבים והוציא את יכולתו של השחקן מתחום משתני המחקר).
מה שקורה הוא שבעקבות חיזוק חיובי שנגרם בשל פעולה מוצלחת, האדם נוטה להכללה גם לסיטואציות עתידניות, מה שמתברר כלא נכון ויכול להטעות.
כך מושפעת התנהגות של ברוקרים בבורסה בעקבות השקעה ראשונה מוצלחת, החלטות של מנהיגים בעקבות פעולות עבר מוצלחות ועוד.
לימוד מוזיקה כדוחה התפתחות שיטיון ואלצהיימר
מחקרים קודמים הראו שפעילות גופנית ועיסוק בפעילות קוגנטיבית ברמה גבוהה לאורך החיים עוזרים לדחות התפתחות שיטיון (כדוגמת מחלת אלצהיימר).
מחקר מקיף בדק האם נגינה על כלי נגינה יכולה לתרום לדחייה ונמצא שאפשר להצביע על קשר ישיר בין מספר שנות הנגינה על כלי נגינה לבין יכולות קוגניטיביות בגיל המבוגר.
למרות זאת, קיימות במחקר מספר בעיות מתולוגיות שמעמידות בספק את המסקנה ומצריכות מחקרים נוספים בתחום.
לקרוא חלומות בעזרת ה-fMRI
חוקרים גרמניים השיגו פריצת דרך בתחום יכולת מכשיר ה-fMRI (MRI פונקציונלי) לזהות אילו אזורים פועלים במוח בתגובה לתוכן חלום.
הם עשו זאת בעזרת אנשים אשר מיומנים בחלימת חלומות צלולים. חלום צלול הינו מצב שבו החולם מסוגל לשמור על מחשבה מודעת גם כשהוא חולם ואז לעצב את מרחב החלום כרצונו ולזכור אותו לאחר התעוררותו. אנשים המיומנים בחלימת סוג חלום שכזה נקראים “אונירונאוטים”.
במהלך המחקר התברר שכאשר החולמים חולמים על הפעלת איבר מסוים בגופם, למשל ידם הימנית, אז במוח מופעל האיזור שהיה מופעל אם יד ימין הייתה פועלת גם במציאות. משמע שהפעילות המוחית השולטת על התנועות בחלום תואמת לפעילות המוחית אשר שולטת על התנועות בעולם המציאות.
מחקר זה מראה שניתן לדעת אילו איזורים מופעלים כאשר אדם חולם ואז להסיק לגבי תוכן החלום.
כיום ישנם גם מחקרים אשר מצליחים להפיק מידע תמונתי מתוך מרכזי הראייה במוח- המידע שמופק עדיין מטושטש ובעל רזולוציה נמוכה בגלל מגבלות טכנולוגיות הקיימות עדיין בסריקת המוח, אך כשהטכנולוגיות ישתפרו, תשתפר גם איכות התמונה המופקת- כך נוכל להפיק סרטים של ממש אשר יעידו על תוכן החלום.