כרוז שהופץ בזמן מגפת השפעת הספרדית- לקוח מאתר historymuseum
כרוז שהופץ בזמן מגפת השפעת הספרדית- לקוח מאתר historymuseum

שפעת נחשבת כיום כמחלה לא קשה במיוחד, למרות שיש לה סיבוכים לא פשוטים, בעיקר כתלות בגיל ומצב בריאותי. מאידך, בשנת 1918 קטל וירוס אחר, מוירוסי השפעת הקיימים כיום, בתוך כשנה בין 50 ל-100 מיליון נפש בני אדם, רובם בשנות ה-40-20 לחייהם. המחלה כונתה אז גם “קדחת שלושת הימים” (Three Day Fever) בגלל המהירות שבה נפטרו האנשים שלקו בה.
שיתוף פעולה בינלאומי, בראשותו של וירולוג בשם יושיהירו קוואוקה (Kawaoka) מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון בארצות הברית, הצליח לאחרונה לשחזר 97% מ-RNA הנגיף המקורי אשר גרם לשפעת הספרדית, וזאת מנגיפי שפעת עופות שונים. החוקרים השתמשו בטכניקה אשר נקראת “גנטיקה הפוכה” (Reverse Genetics), שיטה אשר מנסה לאתר איזה פנוטיפ (הביטוי החיצוני של הגן) נוצר כתוצאה מביטוי של רצפים גנטיים ספיצפיים (במקום לאתר את הבסיס הגנטי של הפנוטיפ כמו שמתרחש בגנטיקה הקלאסית).
מטרת המחקר היא להדגיש את הסכנה ביכולת ההיווצרות של נגיף שפעת מסוכן בשלבים וזאת כתוצאה מהימצאות נגיפים שונים באותם מאכסנים (כגון עופות או חזירים). מטרה אחרת היא למצוא לאותו נגיף חיסון יעיל.

 

קישור לכתבה- בלוג חיידקים, נגיפים ושאר “ירקות” של ד”ר דרור בר-ניר

קישור לתקציר המאמר המקורי

קצת על מגפת השפעת הספרדית

פירות וירקותפירות וירקות, אשר מגיעים אלינו טריים, לעיתים מכילים על גביהם שכבת הצטברות חיידקים אשר נקראת ביופילם (Biofilm). חיידקים אלו מתקשרים אחד עם השני באמצעות הפרשות, ואז מתרבים מאוד, פוגעים בפרי או בירק ואז נהיים פתוגניים (מחוללי מחלות).
סטודנט תואר שני בביו-רפואה בשם מיכאל ברנדויין מהאוניברסיטה העברית פיתח פולימר חדשני בשם Quorum quenching polymer (פולימר הוא מולקולת ענק המורכבת ממספר בלתי-מוגבל של יחידות במתכונת החוזרת על עצמה-ע.ב.ח) אשר מסוגל לכלוא מולקולה בשם TZD-6 המשבשת את התקשורת בין החיידקים וכך פוגעת בהיווצרותם.
פיתוח זה, אשר זכה בפרס קיי של האוניברסיטה העברית, יכול לשמש כציפוי לקרטונים בהם נשלחים הפירות והירקות וגם באריזות מזון קפוא, בשר ועוד, ואז לאפשר חיי מדף יותר ארוכים והפחתת הסכנה הבריאותית כתוצאה מאכילת פרי נגוע. כמו כן הוא יכול לשמש בתחום הרפואה למניעת זיהומים, למשל בקטטרים ובשתלים ובמניעת הצטברות חיידקים בצינורות המים.

מבוסס על ידיעתו של טל בן עזרא, גיליון גלילאו מ”ס 191, ע”מ 40-41.

 

קישור לידיעה-אתר האוניברסיטה העברית

קצת על קרום הביופילם שיוצרים החיידקים

אנשים יושבים במשרדעודף משקל הינו בין חמשת גורמי התחלואה העיקריים בעולם ולרוב קושרים אותו עם תזונה עתירת קלוריות. לאחרונה, מחקר חדש מאוניברסיטת תל-אביב הצליח להדגים בפעם הראשונה קשר בין השמנה למצב סטטי כמו ישיבה או שכיבה ללא קשר לתזונה עצמה.
תא השומן מייצר טיפות שומן (Lipid Droplets) והתרחבות תאי שומן נגרמת בעקבות התאחדות הטיפות הקטנות לטיפה גדולה המרחיבה את התא. במחקר הנוכחי, אשר נערך על-ידי פרופ’ עמית גפן, ד”ר נתן שקד ותלמידת המחקר נעמה שוהם ובשיתוף פרופ’ דפנה בניהו, נמצא שלא רק גודל התא הספציפי משתנה אלא לחץ התא על תאים סמוכים גורם גם להם לייצר עוד טיפות שומן ולהתרחב (הוא מפעיל עליהם לחץ סטטי). ישיבה או שכיבה גם הן מפעילות לחץ סטטי שכזה ולכן נוצרת השמנה אשר איננה תלויה בתזונה. כך בעצם רקמת השומן צוברת מסה תחת תנאי לחץ מכני סטטי, בעוד רקמות עצם ושריר מתנוונות (יורדות במסתן) תחת עומס שכזה.
פיתוח מחקרי המשך לגילוי זה יוכלו בעתיד לעזור לבעלי עודף משקל ולאלו הסובלים מתת-תזונה, זאת ללא צורך במשטרי תזונה מעיקים.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על השמנה

סריקת MRI (סקן T2) אשר מדגימה שבץ הנגרם מקריש דם
סריקת MRI (סקן T2) אשר מדגימה שבץ הנגרם מקריש דם- התמונה מאתר אונ’ rochester

שבץ מוחי ( Cerebro Vascular Accident-CVA, Stroke ) הינו מצב חירום רפואי נפוץ יחסית, אשר ללא טיפול מתאים יכול להביא לנכות קשה או למות הלוקה בו. הוא יכול להיגרם כתוצאה משני מצבים- שבץ איסכמי שבו קרישי דם החוסמים מעבר דם ושבץ המורגי אשר נגרם כתוצאה מדימום. בשבץ איסכמי הטיפול הוא הזרקת חומר ממיס קרישים אלא שטיפול זה יכול להזיק ללוקי השבץ ההמורגי.
לאחרונה לקחו חוקרים בריטיים מהאימפריאל קולג’ בלונדון תוכנה אשר במקורה נועדה לזהות פני נוסעים בשדה התעופה והמירו אותה לתוכנה אשר מסוגלת לזהות דימום על סמך סימנים שונים. התוכנה החדשה הצליחה לחזות דימום בדיוק של 74% לעומת 63% בשיטות המקובלות.
התוכנה החדשה משפרת את הסיכויים למניעת גרימת נזק לאותם לוקי השבץ ההמורגי, אם כי דרוש עדיין מחקר מקיף על מנת להעריך טוב יותר את הפוטנציאל שלה.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לידיעה באנגלית- אתר אימפריאל קולג’

קצת על שבץ מוחי וההבדלים בין שני סוגיו

תמונת גןמחלת ה-PCCA2) Progressive Cerebello Cerebral Atrophy type 2) הינה מחלה גנטית אשר שכיחה בקרב יהודים יוצאי מרוקו. חלק מתסמיניה הם מוגבלות שכלית קשה, נוקשות שרירים ואפליפסיה אשר מתבטאים כבר בגיל שנה-שנתיים.
מחקר חדש אשר נעשה בידי הדוקטורנטית מיאורה פיינשטיין, בהנחיית פרופ’ אוהד בירק מאוניברסיטת בן-גוריון ובהשתתפות חוקרים נוספים בצוותו גילה שהמחלה נגרמת עקב שתי מוטציות בגן VPS53 אשר גורמות לליקוי בהובלת חומרים בתא ואז לאגירת חומרים מזיקים בתוך האנדוזומים בתא (אברון עטוף ממברנה אשר נע בתא ומשמש לשינוע חומרים וכך תורם לעיכול חומרים בתא).
המחלה היא מחלה רצסיבית, משמע יש צורך בשני גנים פגומים משני ההורים לצורך התפרצותה. גילוי זה יכול להוביל בעתיד לבדיקת סקר גנטית בקרב יוצאי מרוקו לאיתור נושאי הגנים הפגומים.

מבוסס על כתבתו של אמיר רוזנבליט, עיתון “גלילאו” גליון 190, ע”מ 43

 

קישור לתקציר המאמר- PubMed

קישור לידיעה באנגלית- אתר algemeiner 

קצת על המחלה ומחקר אחר שנעשה עליה

תאי עצב במוחמחלות מוח ניווניות, כדוגמת אלצהיימר, פרקינסון או מחלת הנטינגטון, מתאפיינות בהצטברות של חלבונים סביב חלבון מוטנטי (חלבון שנוצר בעקבות מוטציה ב-DNA), בפינות בתוך התא ואף מחוצה לו. עד היום הסברה היתה שאותה הצטברות הורגת את תאי המוח ובעצם גורמת למחלות הללו. מאידך מחקרים אחרונים מצאו את אותה הצטברות חלבונים גם אצל קשישים שנפטרו ממחלות אחרות.
מחקר חדש של פרופ’ חררדו לדרקרמר מאוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף ג’וליה לייטמן ופרופ’ אולריך הרטל ממכון מקס פלנק בגרמניה, טוען שאותה הצטברות של חלבונים היא תגובת הגנה של התא למצב עקה חמורה. המחקר בוצע על מופע מוטנטי של החלבון הנטינגטין, אשר מחולל את מחלת הנטינגטון (מחלה חשוכת מרפא שבה מתים תאי מוח וגורמים לירידה קוגנטיבית, להפרעות מוטריות ולמוות). במחקר התברר שתאים שנחשפו לעקה חמורה, יצרו גושי חלבונים, אשר התרכזו בפינה אחת של התא, והצילו את שאר התא באופן זמני ממוות.
מחקר זה מרמז על כך שיש לכוון את מחקרי ההמשך לכיוון של גילוי סיבת העקה אשר גורמת לתא לייצר גושי חלבונים ולאו דווקא לשתק פעולה זו.

מבוסס על ידיעתה של אורנה כהן, עיתון גלילאו מ”ס 189, ע”מ 42-43.

 

קישור לידיעה

שקיעת חלבונים במחלת האלצהיימר

קצת על מחלת ההנטינגטון

הטלאי הצהובמחקרים רבים אשר נערכים בעולם מתמקדים בחוויות שאנשים חווים, כמו למשל טראומות, לסיכויי תחלואה בהמשך החיים. מחקר כזה, אשר נערך באוניברסיטת חיפה בראשותה של ד”ר נעמי וין-רביב מבית הספר לבריאות הציבור בדק את הקשר בין פוסט טראומה אשר נגרמה בשל אירועי השואה לבין תחלואה בסרטן השד אצל ניצולות שואה.
מחקר קודם בעניין, אותו גם ערכה ד”ר וין-רביב, מצא ששיעור התחלואה בסרטן אצל ניצולי שואה הינו גבוה יותר באופן מובהק מכאלו שעלו ארצה מאירופה לפני מלחמת העולם השנייה. במחקר הנוכחי נבדקה בקרב קבוצת המחקר וקבוצת הביקורת האם לקו בפוסט טראומה בשל אירועי השואה (תוך שלילת פוסט טראומה מאירועים שקרו לאחר מלחמת העולם השנייה). כמו כן נבדקה רמת הרעב אותו חוו הניצולות, זאת על פי מספר מדדים- חלקן אוביקטיבים וחלקן סוביקטיבים.
תוצאות המחקר הראו שאכן קיים קשר בין הניצולות שחוו פוסט טראומה לבין התחלואה בסרטן, אך החשיפה לרעב הינו משתנה אשר משפיע על קשר זה (משתנה מתערב). במילים אחרות, תסמונת הפוסט טראומה מהווה גורם סיכון ללקות בסרטן השד רק כאשר קיים כבר גורם סיכון מוכר אחר כמו רעב.
מחקר זה פותח פתח למחקרים נוספים לשם הבנת הקשרים בין חוויות שעובר האדם- נפשיות וגופניות- לבין סיכויי התחלואה שלו בעתיד.

 

קישור לידיעה-אוניברסיטת חיפה

מהי הפרעת דְּחָק פוסט-טראומטית?

חיידק Yersinia pestis- התמונה תחת רישיון PD-USGOV-HHS-CDC
חיידק Yersinia pestis- התמונה תחת רישיון PD-USGOV-HHS-CDC

“המוות השחור” או המגפה השחורה הייתה מגפה שהכתה באסיה ובאירופה בעיקר בין השנים 1347-1351 בכמה גלים וקטלה, לפי הערכות שונות, כ-35 מיליון בני אדם בסין לבדה, ובין 20 ל-25 מיליון בני אדם באירופה, כחצי מאוכלוסיית היבשת (לאחר שנים אלו התפרצה המגפה שוב, אך בהיקפים קטנים יותר).
הסברה היא שמדובר במגפת דבר, אשר נקראה המגפה השחורה בגלל הכתמים השחורים שהופיעו על עורם ומתחת לעיניים של האנשים שלקו במחלה (בשל ההמוסידרין שבדם), אך יש חוקרים הטוענים שמדובר במחלה אחרת- למשל כזו שיכולה היתה להיגרם מנגיף האבולה או המרבונג (נגיף המחולל את קדחת מרבורג הדימומית הקשור לאבולה).
לאחרונה התגלו בחפירות רכבת תחתית בלונדון מעיין קבר אחים שעד עתה מקומו היה תעלומה. בשרידי השלדים התגלה DNA אשר שייך ל- Yersinia pestis (חיידק גראם שלילי אשר ידוע כמחולל מגפת הדבר) ולאחר ביצוע של תיארוך פחמן רדיואקטיבי התברר שהמתים נקברו בשני התפרצויות נפרדות של המחלה- בין השנים 1348-1350 ובסביבות שנת 1430.
חפירה זו, אשר עדיין ממשיכה לצורך גילוי קבר גדול יותר, פותרת תעלומה בת 660 שנה ומהווה צעד משמעותי לחקר המגפה הקשה ביותר שידעה אירופה בימי הביניים.

 
קישור לידיעה-אתר הידען

על מגפת “המוות השחור”

קצת על מחולל הדבר- החיידק Yersinia pestis

בקבוקי פלסטיקזיהומים פטרייתים ברמות חומרה שונות תוקפות מעל מיליארד אנשים בעולם בכל שנה, במיוחד את אלו בעלי מערכת חיסון חלשה. התרופות האנטי-פטריתיות יעילות במידה מוגבלת וגורמות לתופעות לוואי מאחר שהן מתקשות להבחין בין תאים בריאים לבין תאים הנגועים בפטריות.
מחקר חדש, אשר נערך בשיתוף IBM והמכון לביו-הנדסה וננוטכנולוגיה של סינגפור, הצליח למחזר פלסטיק רגיל המשמש בבקבוקי שתייה (PET) לחומרים אשר מסוגלים להילחם בזיהומים פטרייתים. החוקרים יצרו מהפלסטיק מולקולות חדשות לחלוטין אשר יצרו סיב ננומטרי בעל מטען חשמלי חיובי אשר פוגע רק בממברנות של פטריות בעלי מטען חשמלי שלילי.
מחקרי המשך הראו שאותם ננו-סיבים הצליחו לחסל 99.9% מזיהום פטרייתי בדם בשם C.albicans בתוך שעה ללא יכולת הפטריות לפתח כלפיו עמידות ואף זיהומים פטרייתים במקומות אחרים. המשך המחקר בתחום זה יכול להביא לגל של תרופות מהונדסות חדשות אשר יהפכו את הזיהום הפטרייתי לנחלת העבר.

 

קישור לידיעה-אתר IBM

ננוטכנולוגיה בשירות הרפואה- מכון דוידסון לחינוך מדעי

תמונת מוח של עובר בן 25 שבועות באולטראסאונד רפואי
תמונת מוח של עובר בן 25 שבועות באולטראסאונד רפואי

בשנים האחרונות הצליחו מדענים לגרות תאי עצב במוח בעזרת אלומות אולטרסאונד ממוקדות בעוצמה לא גבוהה. אפשרות זו פותחת פתח ליישומים אשר יכולים להתערב בפעילות המוח ולטפל בו באופן לא פולשני- מאידך לא הוצע עדיין הסבר מניח את הדעת לגבי התופעה.
מחקר חדש של פרופ’ איתן קימל ופרופ’ שי שהם, בעזרתו של הדוקטורנט מיכאל פלקסין, מציע הסבר לאותה התופעה. לטענתם, קרום התא צובר אנרגיה בעקבות רטט שתי שכבות המולקולות אשר מרכיבות אותו. בעקבות הרטט נוצר זרם חילופין אשר מוביל להצטברות מטען בקרום עד כדי יצירת פוטנציאל פעולה ועירור חשמלי של התא.
מידע חדש זה יכול להוביל ליישומים בתחום מחקר המוח, איבחון בעזרת אולטראסאונד מוח כמידע משלים לבדיקת ה-MRI, טיפול במחלת האפילפסיה ועוד.

 

קישור לידיעה-אתר הטכניון

קצת על האולטראסאונד-פורטל ה-fMRI והדימות המוחי