פרקינסון היא מחלה שבה נוצר חוסר במוליך העצבי דופמין על רקע התנוונות קבוצת תאי החומר השחור במוח.
עד היום הדרך לאבחן פרקינסון היתה על סמך תסמיניו של החולה או על ידי בדיקת Spect (בדיקה שעושה שימוש בחומרים רדיואקטיביים לדימות המוח), אך לאחרונה מחקר חדש המשותף לאוניברסיטת חיפה ולבית חולים רמב”ם, בראשותם של פרופ’ שרה רוזנבלום וד”ר אילנה שלזינגר, מצא שניתן לאבחן פרקינסון גם על-ידי כתיבה.
חולי הפרקינסון מדווחים שהם חשו קודם כל בדעיכה ביכולות הקוגניטיביות שלהם לפני הדעיכה ביכולות המוטוריות שלהם ובמחקר הספציפי הזה, בו נעשה שימוש בלוח אלקטרוני וכלי כתיבה בעל עט עם חיישנים, ניסו החוקרות להראות הבדלים מובהקים באופן וצורת הכתיבה אצל חולי פרקינסון יחסית לאנשים בריאים.
ממצאי המחקר הראו שחולי פרקינסון, ביחס לקבוצת ביקורת בריאה, כתבו באותיות קטנות יותר, הפעילו פחות לחץ על משטח הכתיבה ובעיקר השהו את העט יותר זמן באוויר במהלך הכתיבה (מה שמעיד על ירידה ביכולת הקוגניטיבית כיוון שבזמן זה המוח מתכנן את הפעולה הבאה)
מחקר זה בעצם מאפשר אמצעי איבחון נוסף לחולי פרקינסון עוד טרם פריצת הסימפטומים הגופניים אצלם ויכול כך להוריד את העומס על המערכת הרפואית בעזרת איבחון על-ידי אדם שאינו רופא.

מבוסס על ידיעתו של אילן יבלברג, עיתון גלילאו מ”ס 182, ע”מ 44-45.

קישור לידיעה-אוניברסיטת חיפה

מהו פרקינסון ומחקרים אחרונים בתחום-פורטל MRI והדימות המוחי

מחלת הפרקינסון היא מחלה שבה מתים תאי מוח אשר מייצרים דופמין לאחר שנוצרים בהם גושי חלבון. מחלה זו, שבה חולים למעלה מ-20,000 ישראלים בשנה, מתחילה ברעד וקושי לנוע ומסתיימת בדמנציה.
חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב, בראשות פרופ’ אהוד גזית, פרופ’ דני סגל וצוותם, גילו לאחרונה שממתיק מלאכותי בשם מניטול, אשר גם מצוי באופן טבעי בירקות כגון בצל, דלעת, אצות ים, פטריות ועוד, יכול לשפר בצורה ניכרת את מצבם המוטורי של זבובוני דרוזופילה וגם של עכברים, אשר בהם הושתל הגן הגורם למחלת הפרקינסון אצל בני האדם.
המניטול, המסוגל לעבור גם את מחסום דם-מוח, משמש כיום למגוון טיפולים, בין השאר לטיפול בבצקות קשות. הוא יכול להוות בעתיד בסיס לתרופות יעילות אשר ישפרו את מצבם של חולי הפרקינסון ואולי אף יבריאו אותם לגמרי.

קישור לידיעה-אתר רשת ב’ (איתי נבו)

מהו המניטול?

על מחלת הפרקינסון- פורטל MRI והדימות המוחי

קפאין הוא מוצר די נפוץ, אשר מעבר להימצאותו בקפה, הוא נמצא בשלל משקאות אחרים עתירי אנרגיה. בין השאר צורכים אותו מתבגרים, אשר מוחם נמצא בתהליך של התפתחות, בעיקר בזמן שינה עמוקה.
מחקר חדש, אשר נערך בעיר ציריך אשר בשוויץ,  בדק את השפעתו של הקפאין על חולדות צעירות, וגילה שצריכה של קפאין ברמה הנמצאת בשלוש או ארבע כוסות קפה ליום, גרמה למחסור בשינה עמוקה אצל החולדות ואז לעיכוב התפתחותו של מוחם- עיכוב אשר התבטא בפגיעה בסקרנותם של החולדות צורכות הקפאין יחסית לחולדות שלא צרכו אותו.
החוקרים טוענים שמתבגרים, אשר הסינפסות במוחם עוברות שינוי במהלך זמן השינה העמוקה, יכולים להיות מושפעים לרעה מצריכת קפאין מוגזמת בתקופה שהיא כל כך קריטית להתפתחות המוח.

קישור לידיעה-אתר הידען

מהו סם הקפאין?

כתבה על הצד האפל של הקפאין