אסלת שירותיםהשתן נראה כנוזל פשוט, אלא שמסתבר שלא ממש כך הדבר והוא מכיל הרבה מאוד תרכובות וחומרים אשר יכולים לספר עלינו דברים רבים- בין השאר לאבחן מחלות, לדעת מה אכלנו, מה התרופות שלקחנו ועוד.
לאחרונה הצליחו חוקרים מאוניברסיטת אלברטה שבקנדה, במחקר שערך למעלה משבע שנים, לאתר את כל מרכיבי השתן האנושי אשר ניתנים לאיתור כיום תוך שימוש בשיטות סריקה שונות, ביניהם NMR, כרומטוגרפיה של גזים ועוד. כל המידע הזה אוחסן בבסיס מידע חופשי אשר נקרא (UMDB- Urine Metabolome Database).
בעזרת הידע הרב שנוסף אפשר יהיה לייצר דור חדש של בדיקות שתן אשר יוכלו לאתר סרטן המעי הגס והערמונית, דלקות בגוף, מחלת הצליאק ולספר ,רק בעזרת דגימת שתן, הרבה יותר ממה שאנחנו יודעים היום על חילוף החומרים הספציפי לאותו אדם.

 

קישור לידיעה- אתר sciencedaily

איך לפענח את בדיקת השתן בעצמכם?- אתר YNET

התמונה לקוחה מאתר: http://austintanney.com/
התמונה לקוחה מאתר:
http://austintanney.com/

נגיף ה-VSV או ה-Vesicular stomatitis Indiana virus) VSIV) הוא נגיף נוח למחקר ולטיפול בחולים בזכות הצלחתו לחדור בקלות לתאי בני אדם בלי להזיק להם. תכונה זו מניעה את הרופאים להשתמש בו לצורכי החדרת גנים לתוך תאים, בין השאר בתהליך אשר נקרא “תרפיה גנטית”. למרות שסגולותיו של נגיף זה ידועות מעל ל-30 שנה, לא היה ברור עד היום מנגנון הכניסה שלו לתוך התאים.

צוות מדענים ממכון ויצמן, בראשותו של פרופ’ מנחם רובינשטיין ובהשתתפות ד”ר אריאל ורמן, ד”ר דניאלה נוביק, דנית פינקלשטיין ושרה ברק, גילה שמעבר למה שהיה כבר ידוע- שהנגיף חודר אל תוך התאים דרך הקולטן ל-LDL (“הכולסטרול הרע”)- הוא מצליח לחדור גם דרך קולטנים נוספים דומים אשר שייכים למשפחת קולטני ה-LDL.
מחקר זה יכול להביא לפיתוח שיטות השמדת תאים סרטניים אשר מתבססות על חדירת וירוס ה-VSV לתוכם, כמו למשל לתוך תאי סרטן המעי הגס אשר עשירים בקולטני LDL על פני שטחם.

 

קישור לידיעה-מכון וייצמן

קצת על נגיף ה-VSV

עכברמחקרים קודמים לגבי מחלת האלצהיימר הראו שככל שהאדם חי בסביבה מגרה יותר אינטלקטואלית ופיזית, כך הוא מקטין את הסיכוי שלו ללקות באלצהיימר. מחקר חדש מגלה איך ממש מתרחש הדבר.
המחקר, פרויקט משותף של חוקרים מאונ’ תל-אביב, ביניהם פרופ’ אורי אשרי, ד”ר נועם שמרון, פרופ’ דניאל מיכאלסון וד”ר איתן אוקון מאונ’ בר-אילן, השווה את כמות המיקרו-רנ”א (microRNA) בעכברים בריאים, עכברים חולים באלצהיימר בסביבות רגילות ובסביבות עשירות ומצא שביטויים של מספר רצפי מיקרו-רנ”א, אשר משפיעים על התקשורת בין תאי העצב, עלה בעקבות מחלת האלצהיימר וירד כתוצאה מחשיפה אל סביבה רבת גירויים.
רצפים אלו, אשר נתגלו בפעם הראשונה, יוכלו לעזור בעתיד לאיבחון מחלת האלצהיימר בבדיקת דם פשוטה, להתאמת טיפול נקודתי בהתאם למצב המחלה אצל כל חולה ובמציאת תרופה מכוונת מטרה כלפי אותם רצפי מיקרו-רנ”א על מנת למנוע את התפתחות המחלה.

 

קישור לידיעה

על מחלת האלצהיימר ומחקרים אחרונים בתחום- פורטל ה-fMRI

המוחמוחנו לפעמים פועל בצורה סימטרית ולפעמים בצורה א-סימטרית מבחינת שני חצאיו.
מחקרים קודמים קישרו פעולה א-סימטרית של המוח (בעקבות ביטוי א-סימטרי של גנים) של חצאי המוח עם “תפקודים גבוהים”, לדוגמא פעולות הקשורות בשפה. מאידך מחקר חדש, אשר נעשה באוניברסיטת חיפה בראשותו של פרופ’ קובי רוזנבלום, מצא שקיימת א-סימטריה בפעילות בין חצאי המוח גם כאשר מדובר ב”תפקודים נמוכים” כמו למידת טעם חדש.
בניסוי שבוצע בדקו החוקרים את ריכוז חלבון ה-ARC, חלבון אשר קשור לגיבוש של זיכרונות ופעילות תאי עצב, כאשר נתנו לעכברים לטעום טעם חדש שלא נחשפו אליו בעבר. התברר שבעת יצירת הזיכרון החושי החדש, ביטוי החלבון היה א-סימטרי באופן אקראי בין שני חצאי המוח. מאידך כאשר הטעם היה מוכר, פעלו חצאי המוח באורח סימטרי.
פגיעה בתהליכי עיבוד אינפורמציה חושית אופיינית למחלות התפתחותיות וניווניות כמו אוטיזם ואלצהיימר. כעת, כאשר המחקר מצא קשר גם בין עיבוד חושי ופעילות א-סימטרית של המוח, נפתח פתח מחקרי חדש להבנת תפקוד המוח במחלות אלו.

 

קישור לידיעה

קישור למאמר המקורי

קצת על “מוח ימני” ו”מוח שמאלי”

IMG_2527סכנות העישון ברורות לכולם וחוקרים רבים אינם מבינים מדוע ישנם אנשים שממשיכים לעשן בכל זאת.
מחקר אחרון, אשר נעשה בשיתוף פעולה של ד”ר אייל ארט מהאוניברסיטה העברית ופרופ’ אלדד יחיעם מהטכניון, מצא שהסיבה לכך שמעשנים ממשיכים לעשן היא לאו דווקא בגלל נטייה לקחת סיכונים, כפי שנמצא במחקרים אחרים, אלא בגלל חוסר יכולת לדחות סיפוקים או לעמוד בפיתוי של רווח מידי.
במחקר ערכו החוקרים ניסוי, שבו הראו שהמעשנים נטו להעדיף פעולה מתגמלת מידית אשר תגרום להם נזק בטווח הארוך על פני פעולה פחות מפתה אשר תשתלם להם בעתיד.
המחקר בעצם מבדיל את המעשנים מהלא מעשנים בכך שיש למעשנים נטייה מוגברת להתמקד ברווח מיידי ולא באהבת הסיכון, בניגוד למה שהראו חלק מהמחקרים הקודמים בתחום.

 

קישור לידיעה

קצת על השפעות בריאותיות של עישון סיגריות

file5971336405847רבים מהאנשים אשר עוברים התקף לב וחווים מוות קליני (כאשר הלב מפסיק לפעום והמוח מפסיק לקבל חמצן), מספרים על חווית סף מוות אשר כוללת ראיית אור בוהק, מנהרה וכיוצא בזה. תיאורים אלו אינם מתאימים למוח אשר איננו מקבל חמצן.
מחקר אחרון שנעשה בראשות פרופ’ גימו בורגיגין (Jimo Borjigin) מאוניברסיטת מישיגן, אשר מגלה שהמוח פעיל ואף פעיל בצורה יתרה לאחר מוות קליני אצל חולדות, אולי יכול להסביר חזיונות אלו.
במהלך מחקר זה נסקרו גלי המוח של החולדות בעזרת EEG שהורדמו לאחר שעברו התקף לב. התברר שבחצי הדקה הראשונה לאחר התקף הלב, כאשר הופסקה זרימת הדם למוח, גילה מוחם של החולדות פעילות גבוהה אשר אופיינית למוח עירני ומאורגן.
מחקר זה יכול אולי להסביר את חוויות סף המוות של אנשים אשר מתו מוות קליני ומהווה מסגרת מדעית ראשונה להבנת תופעה זו.

 

קישור לידיעה

קצת על חווית סף מוות

קישור לסקירת הספר-הוכחה לגן עדן

עורמלנומה היא סרטן יחסית קטלני בעור, אשר תוקף את תאי המלנוציטים, תאי עור אשר מייצרים את הצבען “מלנין” המעניק לעור את צבעו. זיהוי מוקדם של הגידול יכול להציל חיים ולכן ישנה חשיבות רבה לאיבחון מוקדם.
עד היום שיטת הזיהוי היתה בעזרת יכולת הרופא לאבחן בראייה ובמגע את הנגע, מה שהיה תלוי במיומנויות של הרופא. מאידך מחקר חדש אשר בפילדלפיה שבארצות הברית מגלה שתאי מלנומה מפיקים תרכובות אורגניות נדיפות שונות מהתרכובות שמפיקים תאי עור בריאים ויותר מכך- שתאים בשלבים שונים של המחלה מפיקים ריחות שניתן להבדיל ביניהם.

החוקרים גם עשו שימוש בננו-חיישן, אשר הורכב מננו-שפורפרות פחמן בעלי ציפוי גדילי DNA, והראו שהוא יכול לבצע את ההבדלה בסוגי הריח של התאים.
המטרה לעתיד היא לעשות שימוש בחיישן נייד וקטן שכזה ואז להביא לזיהוי מוקדם הרבה יותר של סרטן המלנומה בעור.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על מלנומה וסימניה

IMG_20110817_221559חוקרים מאוניברסיטת דיוק, בשיתוף פעולה עם חוקרים אחרים, הצליחו לגלות מדוע אנחנו סובלים מכאבים כאשר אנחנו נכווים מהשמש.
כוויות השמש נגרמות כתוצאה מחשיפה לאור אולטרה סגול מסוג UVB -B. קרינה זו אמנם עוזרת לנו לייצר את ויטמין ה-D החשוב כל כך לגופנו, אך בחשיפת יתר היא עלולה לפגוע ב-DNA ולגרום לתהליכים סרטניים. כוויית שמש נועדה להזהיר אותנו ולמנוע נזק נוסף.
החוקרים גילו שהכאב מכוויה זו נגרם בעקבות מולקולה בשם TRPV4 אשר מכניסה יונים טעונים חיובית של סידן ונתרן אל התא. דבר זה גורם להפעלת מולקולה נוספת בשם אנדותלין, אשר גורמת למולקולת ה-TRPV4 לשגר עוד יותר סידן אל התאים. האנדותלין הינה מולקולה אשר ידוע שהיא גורמת לכאב וגירוד אצל בני אדם.
מחקר זה יכול להביא למציאת דרכים למנוע את הכאב על-ידי חסימה של מולקולת ה-TRPV4 ואז גם את הפעלת האנדותלין.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לידיעה המקורית- Sciencedaily

מהי כווית שמש?

mri-scanroomסורקי MRI מאפשרים לרופאים לאבחן בצורה טובה ויחסית בטוחה, מאידך אחד מהחסרונות העיקריים שלהם, מעבר לתחושת הקלסטרופוביות, הוא הרעש החזק בתוכם אשר יכול להגיע למעל 110 דציבלים- כמו הרעש בקונצרט רוק רעשני.
החטיבה הרפואית של ג’נרל אלקטריק (GE Healthcare) מצאה לאחרונה דרך חדשה להפחית את הרעש בסורק. לצורך כך, מדעני חטיבת המחקר של ג’נרל אלקטריק שינו באופן חדשני את הדרך שבה בונים את תמונת ה-MRI מהנתונים הגולמיים.
הפרוטוקול החדש נקרא Silenz ואותו משלבים ג’נרל אלקטריק עם מערכת גרדיאנטים משופרת ועם מערכת RF חדשנית. השינוי מתבטא בתוכנת הפרוטוקול אשר מביאה לבניית התמונה עם רעש מופחת עשרות מונים מהרעש הרגיל ב-MRI.
הטכניקה החדשה מצליחה להוריד את עוצמת הרעש לרמת רעש נורמלית, כך שניתן לנהל שיחה עם האדם שמבצע את הבדיקה. הטכניקה כבר זמינה בסורקי ה-1.5 וה-3 טסלה של החברה.

 

קישור לידיעה המקורית- GEnewscenter

קישור לידיעה- אתר Medgadget

פורטל ה-MRI הישראלי

12_chromosome
תמונת כרומוזום- התמונה נלקחה מאתר hofesh

הלוקים בתסמונת דאון (trisomy 21 בשמה הרפואי) הם בעלי שלושה עותקים של כרומוזום 21, במקום שניים- לכן יש להם 47 כרומוזומים בכל תא במקום 46. עודף כרומוזום זה מביא לשלל בעיות כמו בעיות קוגניטיביות, פגמים בלב, התפתחות אלצהיימר בגיל צעיר ועוד. השתקת הכרומוזום המיותר היא דבר שיכול לפתור את המחלה.
מחקרים אחרונים הצליחו להראות אפשרות השתקה של גן בעייתי בגוף, אך מדענים מאוניברסיטת מסצ’וסטס הגדילו לעשות והצליחו להשתיק בתרבית כרומוזום 21 שלם בעזרת הגן XIST , הגן שבו הגוף משתיק באופן טבעי את כרומוזום ה-X המיותר אצל נקבות בתחילת התפתחותו-מה שמונע ביטוי של מרבית הגנים עליו.
בניסוי החדירו החוקרים את גן XIST לכרומוזום 21 והוא הצליח “להשתיק” אותו, משמע לגרום לגנים לא להיות מבוטאים בו. גילוי  זה פותח פתח למחקר נוסף לגבי התהליכים המתרחשים בתמונת דאון ולהתגברות על המחלה.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור להודעת החוקרים- sciencedaily

השתקה של כרומוזום X