מחקר חדש אשר נערך באוניברסיטת תל-אביב בהובלת פרופ’ אורי אשרי וד”ר בועז ברק משער שעלייה בחלבון הטומוזין (Tomosyn) בהיפוקמפוס יכולה להיות קשורה למחלות ניווניות כמו אלצהיימר ופרקינסון.
תפקידו של חלבון הטומוזין הוא לסייע בוויסות קצב העברת המוליכים העצביים בכך שהוא מעכב שחרור שלפוחיות שבתוכן נוירוטרנסמיטורים, מוליכים עצביים, אשר עוברות מסינפסות מתא עצב אחד לתא עצב שני.
בניסוי הזריקו החוקרים לעכברים אל ההיפוקמפוס גן אשר גורם לייצור מוגבר של טומוזין והראו בעזרת תפקוד במבוך שחלה בהם ירידה בתפקוד המוחי. מסקנת המחקר היתה שעודף טומוזין הביא לעיכוב יתר של השלפוחיות ואז לירידה בתפקוד המוחי והסברה היא שתהליך דומה מתרחש במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון.

קישור לידיעה-אוניברסיטת תל-אביב

מהו חלבון הטומוזין?

תחושת גירוד היא תחושה לא נעימה אשר יכולה לנבוע משתי סיבות עיקריות- הראשונה היא בעקבות אלרגיה, למשל לעובש, אבק או פרחים והשנייה היא
כתוצאה מעור יבש או דלקת בעור. גירוד אשר נובע מאלרגיה יכול לעיתים להיפטר בעזרת תרופות אשר נקראות אנטי היסטמינים, מאידך גירוד כתוצאה מעור יבש או דלקת לא זכה למענה הולם עד היום.
מחקר חדש ישראלי-אמריקאי  בראשות ד”ר אלכסנדר בינשטוק מהמכון למחקר רפואי ישראל-קנדה חשף קבוצת נוירונים אשר מעבירים את תחושת הגירוד והצליח גם לחסום אותם.
למחקר זה חשיבות רבה מאחר שהוא יכול להביא לתרופות עתידניות אשר ימנעו את תחושות הגירוד המציקות בשל דלקת או עור יבש.

קישור לריאיון עם ד”ר אלכסנדר בינשטוק- אתר youtube

מהי תחושת הגירוד?

מחקרים אשר בדקו השפעת טראומה על תוחלת החיים גילו שטראומה יכולה לקצר את החיים. מאידך מחקר ישראלי-הולנדי, בהשתתפותו של פרופ’ שי לין מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה הראה שגברים אשר עברו את השואה בפולין, חיים יותר מגברים שלא חוו טראומה בתקופת מלחמת העולם השנייה.
אוכלוסיית המחקר כללה מעל 55 אלף יהודים, חלקם היו בפולין בזמן השואה ואילו חלקם האחר עלהשואהה לארץ לפני תחילת המלחמה. הממצאים הראו שתוחלת החיים של הגברים ניצולי השואה היתה גדולה ב-14 חודשים מאשר תוחלת החיים של גברים שלא עברו את השואה. אצל הנשים לא נמצאו הבדלים מובהקים.
החוקרים מסבירים את התוצאות המפתיעות בכך שהסבל הרב שעברו הגברים בשואה גרם להם לפתח מיומנויות, תובנות ומשמעות עמוקה יותר לחיים, מה שנקרא בספרות המקצועית “תופעת הצמיחה הפוסט-טראומטית”. אלו עזרו להם להאריך את תוחלת חייהם.

קישור לידיעה על המחקר

קישור למחקר המלא

קצת על תופעת הצמיחה הפוסט-טראומטית

מחלת הפרקינסון היא מחלה שבה מתים תאי מוח אשר מייצרים את המעביר העצבי- דופמין. בעקבות כך נגרמים רעידות של שרירי הגוף, קישיון בגפיים, בעיות בשיווי משקל ועוד. המחלה פורצת לרוב לאחר גיל 40, אם כי ישנם מקרים שאף מוקדם מכך.
מחקרים קודמים הראו שעישון סיגריות או טבק יכול להקטין את הסיכוי ללקות בפרקינסון. מחקר אחרון שנערך באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל הראה שכנראה הניקוטין הוא זה אשר מגן מפני מחלת הפרקינסון ושמאחר שעישון סיגריות אינו בריא, אפשר לצרוך אותו גם בירקות סולניים כמו פלפל ועגבנייה.
עדיין קיימת האפשרות שמדובר בחומר אחר אשר מגן מפרקינסון שאינו הניקוטין ולכן יש צורך במחקרים נוספים בתחום.

קישור לידיעה

על ירקות סולניים

קצת על מחלת הפרקינסון

אפילפסיה נגרמת בעקבות פעילות חשמלית מוגברת במוח. הטיפול בה הוא לרוב תרופתי, אם כי התרופות אינן עוזרות לכולם, וגם לאלו שהם עוזרות- לא תמיד הם מצליחות למנוע את ההתקפים אשר מאפיינים את המחלה.
מחקר חדש, אשר נעשה על עכברים, הראה שהשתלה חד-פעמית של תאים עובריים, שמקורם בחלק הגחוני של המוח הגדול, אל תוך ההיפוקמפוס, איזור דומיננטי בהתקפי האפילפסיה, יכולה למנוע את הופעת ההתקפים או להחליש אותם במידה ניכרת.
פתרון שכזה, במידה ויגיע לניסויים בבני אדם, יכול להביא מזור לחולי אפילפסיה רבים אשר איכות חייהם נפגעת בצורה דרסטית ולאפשר להם חיים תקינים.

מבוסס על ידיעתו של ליאור שמיר, עיתון גלילאו מ”ס 179, ע”מ 13.

קישור לידיעה-אתר גלילאו

קישור לידיעה- אתר Nature

קצת על אפילפסיה