הסיבה האמיתית למחלת האלצהיימר איננה ידועה עדיין. בעבר היתה סברה שהתאים המתנוונים הם אלו המייצרים את המוליך העצבי אצטילכולין והמחסור בו הוא זה שגורם למחלה. בהמשך גילו שמתנוונים גם תאים אשר מייצרים את המוליך גלוטמאט (המוליך העצבי העיקרי במוח אשר גורם להפעלת תאי עצב אחרים), לאחר מכן גילו שרבדים של חלבונים בשם עמילואיד-ביתא הם אלו אשר גורמים לניוון תאי העצב.
כל הגילויים הללו יצרו תרופות אשר מטפלות בחוסרי המוליכים העצביים ומפרקות את העמילואיד-ביתא, תרופות העוזרות באופן זמני בלבד.
הסוג השכיח של האלצהיימר פחות מקושר לגנטיקה, אך בכל זאת נמצא שאללים מסוימים של הגן APOE (ובייחוד APOE4) מגבירים פי 12 את הסיכוי לחלות באלצהיימר.
חלבון ה-APOE מקושר לקבוצת חלבונים אשר קושרים חומרים שומניים כדוגמת הכולסטרול ומחקר חדש מגלה שיש לחלבון זה גם תפקיד מכריע בהגנת על המוח.
מחסום דם-מוח (בלועזית BBB) הינו מחסום אשר מונע מחומרים מזיקים להגיע אל תוך המוח. הדבר מתרחש בעזרת סינון הדם המגיע אל כלי הדם המספקים דם למוח כך שרק מוליקולות קטנות (ולא גדולות כדוגמת הכולסטרול) יצליחו לעבור אל תוך המוח. מחסום דם-מוח הוא גם הסיבה שתרופות רבות לא יכולות לחדור אל תוך המוח.
מחקר חדש אשר בעזרת הנדסה גנטית הצליח להחדיר לעכברים גן אנושי של APOE, גילה שהכנסת גן זה גרמה לפגיעה במחסום דם-מוח כך שחומרים רעילים כן הצליחו לחדור אל תוך המוח ולהרוג תאי עצב.
אותם חוקרים גם הגדילו לעשות ותיקנו את המנגנונים המולקולריים בעזרת תרופות, מה שהחזיר את מחסום הדם-מוח לתקינות, הביא להפסקת מותם של תאי העצב ובמקרים מסוימים גם להחלמה.
מסקנת מחקר זה היא שאולי הגורם הראשוני למחלת האלצהיימר איננה שקיעת העמילואיד-ביתא אלא פגיעה במחסום דם-מוח, מה שגורם למעבר חומרים רעילים אל תוך המוח. תרופות שיצליחו לתקן פגיעה זו אולי יוכלו למנוע את תחילתה של המחלה.
רפואה
תאכל עגבנייה, תהיה חזק- על הליקופן ומניעת שבץ מוחי
צבעם האדום של העגבניות נובע מחומר בשם ליקופן, פיגמנט צמחי ממשפחת הקרוטנואידים, אשר מחקרים רבים מוכיחים את הקשר שלו לסיכון מופחת במחלות לב, כלי דם, סרטן, סכרת, דלדול עצם, מניעת הזדקנות העור ועוד.
מחקר סקנדינבי אחרון מגלה שלליקופן יש גם השפעה חזקה על מניעת שבץ מוחי אצל גברים. המחקר גילה שרמת ליקופן גבוהה בדם מקטינה את הסיכון לשבץ במעל ל-50%.
את הליקופן אפשר גם לצרוך באבטיח, גויאבה או אשכולית אדומות. כמו כן ליקופן ברסק עגבניות זמין פי 4 לגוף האדם מליקופן בעגבנייה טרייה וצריכתו עם שמן זית (סביבה שומנית) מגבירה את סיכויי ספיגתו בגוף.
מבוסס על ידיעתו של ליאור שמיר, עיתון גלילאו מס’ 172, ע”מ 15.
מדוע החולד העיוור עמיד למחלת הסרטן?
מחקר חדש שנערך במכון לאבולוציה של אוניברסיטת חיפה מגלה שתאיו של החולד העיוור (Blind Spalax) מייצרים חומר מעכב ואף הורג תאים סרטניים.
החולד העיוור הינו יונק מכרסם תת-קרקעי, קרוב-רחוק של עכברים וחולדות. הוא התרגל לחיות בתנאים של מחסור בחמצן כשהוא ניזון משורשים, בצלים ופקעות. למרות שהוא נקרא החולד העיוור, יש לו עין אחת מנוונת שמסוגלת להבחין בין אור לחושך וכך לתזמן את סדר היום שלו.
באופן מפתיע החולד העיוור הוא בעל תוחלת חיים של מעל ל-20 שנה כאשר יונקים בגודלו (למשל חולדות) חיים רק 3-4 שנים. הוא אינו מראה סימני הזדקנות, לא אנטומיים ולא קליניים ויש לו עמידות גבוהה כנגד סרטן.
במחקר ניסו החוקרים להדביק חולדות בסרטן בעזרת חומרים מסרטנים. בעוד שעכברים בקבוצת הביקורת פיתחו את המחלה, שום חולד לא פיתח אותה ורק החולדים הזקנים פיתחו גידולים שפירים שנרפאו עם הזמן.
הדבר מראה שמנגנוני המניעה של הסרטן אף לא נחלשים עם הגיל אצל החולדים העיוורים, בניגוד למה שקורה בכל היונקים, כולל בבני האדם.
הבנת המנגנון התאי שעוזר לחולדים העיוורים להתגונן מפני הסרטן יכולה להביא למציאת תרופות חדשות ואף לאתר דרך למנוע אותו.
מבוסס על ידיעתו של אילן יבלברג, עיתון גלילאו מס’ 172, ע”מ 48-49.
מדעני מכון וייצמן גילו אוכלוסייה חדשה של תאים
רובם של תאי גופנו מתים, אך ישנם תאים שנשארים צעירים לנצח. אלו הם תאי הגזע של מערכת הדם אשר נמצאים חבויים בגופנו ואשר מייצרים תגבורות של כדוריות דם אדומות במקרה של טיפוס לגבהים (לצורכי תגבור יכולת קליטת החמצן) או כדוריות דם לבנות לשם לחימה בפולשים חיצוניים.
מחקר אחרון בראשות פרופ’ צבי לפידות ממכון וייצמן למדע מגלה שמעבר לתאים המזנכימליים אשר מספקים מצע לתאי הגזע ומכוונים התנהגותם בצורה כימית, ישנה עוד אוכלוסייה של תאים ממשפחת המקרופאגים (בולעי חיידקים) אשר “עוטפים” את תאי הזרע, מפרישים חומרים בשם פרוסטגלנדינים וכך מונעים מהם להתמיין.
מתברר שהפרשת פרוסטגלנדינים על-ידי המקרופאגים גם מעודדת הפרשת חומר מעכב התמיינות מהתאים המזנכימליים והגדלת הקולטנים לחומר זה על פני תאי הגזע.
מחקר ישראלי מגלה שחומר בפטריות יכול למנוע סרטן
מדענים מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית גילו שחומר אשר מופרש מפטרייה בשם פטריית פלאורוטוס (Pleurotus) או “פטריות ירדן” יכול לעזור במניעת דלקת ובהשמדת תאים סרטניים.
החומר, אשר נקרא “אלפא-גלוקן” (alpha-glucan), הינו מוליקולת רב-סוכר שאותו מייצרת הפטרייה. החומר עודד מוות של תאי סרטן השד והמעי הגס בתרבית וכאשר נוסה על עכברים, הוא הצליח למנוע מהגידול המקורי להתפתח ולשחרר גרורות.
הסברה היא שאלפא-גלוקנים “מתמקמים” בין התאים הסרטניים לבין כלי הדם והתווך הבין-תאי ופוגעים בשגשוגם. מחקרים נוספים וניסויים מתקדמים יותר יכולים לגלות את פשר פעולתו של חומר זה וליישם אותו תרופתית בעתיד.
בין דחייה לזיהום- יישום חדש לבדיקת תאי החיסון אצל מושתלים
לאחר השתלת איבר, מערכת החיסון של המושתל מנסה לדחות את האיבר הזר ולכן הוא צריך לקבל תרופות נגד דחייה. התרופות הללו מדכאות את מערכת החיסון ולכן יש צורך באיזון על מנת למנוע מצב שבו מערכת החיסון לא מתפקדת מול פתוגנים חיצוניים.
עד היום כמות התרופה שנתנו לחולה למנוע דחייה נקבעת על פי תפקוד האיבר המושתל, כאשר לא היה ברור אם התפקוד מושפע מדחייה או מזיהום. כמו כן כל מערכת חיסון מגיבה אחרת לכמות תרופה זהה.
ד”ר משה ישראלי מהמעבדה לסיווג רקמות במרכז הרפואי רבין שבפתח תקווה לקח שיטה ישנה יחסית, שבה מודדים באופן לא פולשני את רמת האנרגיה בתאי מערכת החיסון ובדק אותה לגבי מושתלים.
במחקרו הוא מצא מתאם גבוה בין מצב דחיית שתל לבין רמות גבוהות של אנרגיה בתאי החיסון. כמו כן נמצא מתאם גבוה בין זיהום לבין רמות אנרגיה נמוכות בתאים. בעזרת ניטור שכזה אפשר יהיה להתאים את כמות התרופה למניעת דחיית איבר מושתל לאיזון הנכון בין דחייה לזיהום.
מבוסס על כתבתה של מרית סלוין, עיתון גלילאו מס’ 171, ע”מ 46-47.
קשר חדש בין חלבון elF2alpha לבין מחלת האלצהיימר
מחקר חדש אשר נעשה באוניברסיטת חיפה בראשותו של פרופ’ קובי רוזנבלום, ראש החוג לנוירוביולוגיה באוניברסיטת חיפה, מגלה קשר חדש בין גורמי סיכון של מחלת האלצהיימר לבין חלבון בשם elF2alpha אשר קשור לבקרה של תהליכים מוחיים אשר יוצרים חלבונים.
מחלת האלצהיימר היא מחלה נפוצה מאוד אשר משפיעה על תאי המוח שנים לפני שמופיעים סימפטומים ממשיים לכך כאשר בשלביה המתקדמים של המחלה ישנם משקעי חלבון עמילואיד.
ישנם שני סוגים של אלצהיימר- אלצהיימר משפחתי גנטי (FAD-Familial AD) של 5% מאוכלוסיית החולים אשר בו מופיעים הסימפטומים לפני גיל 65 ואלצהיימר ספורדי, אשר לו יש גורמי סיכון אחרים אך גם בהם מעורבים גנים מסוימים (כמו גן APOE4).
מחקרים אחרונים בתחום חלבוני המוח גילו שניתן לשפר יכולת קוגניטיבית בעזרת שינוי חלבון מסוים ששמו elF2alpha , אשר מבקר את יצירת החלבונים בכל התאים, בתוכם גם תאי העצב במוח ונשאלה השאלה האם ניתן בעזרת שינוי החלבון הנדון לשפר ואף למנוע פגיעה קוגניטיבית אצל חולי אלצהיימר עוד בשלבים המוקדמים של המחלה, לפני הופעת הסימפטומים.
המחקר של יפעת שגב, דוקטורנטית של פרופ’ רוזנבלום, מצא שאצל חיות מזדקנות יש שינוי בחלבון elF2alpha, כך שישנם ירידה ביצירת חלבונים, מה שפוגע ביצירת זכרונות חדשים לטווח הארוך ומראה שהאלצהיימר הוא בעצם סוג הזדקנות של המוח. כמו כן הוא מצא שעכברים צעירים בעלי גן Apoe4 יצרו את אותו השינוי בחלבון ה- elF2alphaוהראו פגיעה קוגניטיבית, כפי שהיה אצל החיות המזדקנות.
מכאן שקיים קשר בין חלבון ה- elF2alphaלבין גן Apoe4 אשר משפיעה על סנתוז החלבונים בתא, ובעצם מביא להזדקנות מוקדמת, מצב שאותו חווים חולי אלצהיימר. הצלחה ביכולת לשנות את החלבון יכולה בעתיד להביא לתרופות אשר יעצרו את האלצהיימר עוד בתחילתו.
מבוסס על כתבתו של אילן יבלברג, עיתון גלילאו מס’ 171, ע”מ 44-45.
לשפר את הראייה בעזרת תאי עור
תאי גזע מושרים (IPS-Induced Pluripotent Stem) הם תאים בוגרים, אך אשר יכולים להפוך לכל רקמה.
חוקרים מאוניברסיטת קולומביה בארצות הברית הצליחו לקחת תאים מעור חולה בניוון מקולרי, מחלה הפוגעת בראייה, להשתיל אותם אצל עכברים עיוורים וכך לשפר להם את הראייה.
במהלך הניסוי, נלקח תא גזע מעור אדם בן 53 ואלו הושתלו תוך ערבוב עם חומרי גדילה ברשתית העין.
מחקר זה פתוח פתח לשימוש בתאי גזי מושרים במקום בתאי גזע עובריים, כך שסיכויי השתל להידחות נמוכים יותר.
חוקרים ישראלים גילו מוטציה הגורמת לחוסר אבץ בחלב אם
אבץ הינו מינרל אשר חיוני, בין השאר, לגדילה, התפתחות, תפקוד המוח ומערכת החיסון. חשיבותו גדולה במיוחד אצל תינוקות והיעדרותו גוררת שלל תופעות כמו דלקות עור הנראות ככוויות, פגיעה בתפקוד מערכת החיסון, נשירת שיער ועוד.
מחקר משותף של הטכניון והמרכז הרפואי שיבא גילו מוטציה אשר גורמת לאימהות מניקות למחסור באבץ בחלב שהן מספקות לתינוק. המוטציה מתרחשת בגן znt-2 אשר כל אלל, האלל שמגיע מהאב והאלל שמגיע מהאם, מייצר חלבון כששני החלבונים ביחד מתחברים ויוצרים את המשאבה אשר מעבירה אבץ מדם האם אל חלב האם.
התברר שמספיק שתתרחש מוטציה באחד האללים ואז המשאבה לא יכולה לתפקד (מה שנקרא Dominant negative). בדיקה גנטית בעזרת דגימת דם יכולה לאשש את המוטציה ואז אפשר לספק לתינוק אבץ בנוסף לחלב האם על מנת למנוע ממנו נזק.
מבוסס על כתבתו של עמוס לבב, עיתון גלילאו מס’ 170, ע”מ 44-45.
לחשוף את נגיפי האיידס ואז להשמיד אותם
נגיף ה-HIV תוקף את תאי החיסון של הגוף ואף מסוגל להסתתר בתוכם (מה שנקרא השלב הרדום). הנגיף חודר לתוך התא וה-RNA שבתוכו עובר שיכפול בעזרת אנזים שיעילות ההעתקה שלו נמוכה. כך נוצרת שונות רבה בין הוירוסים שמקשה על מערכת החיסון לחסל אותם.
הקוקטיל התרופתי שניתן לחולים מצליח להשמיד את הוירוסים הפעילים, אך לא את הוירוסים הרדומים ולכן איידס מוגדרת כמחלה כרונית מתמשכת. מאידך, קבוצת חוקרים אמריקאים הצליחה לעורר את נגיפי האיידס בעזרת תרופה בשם וורינוסטאט, תרופה שבה משתמשים לטיפול בלימפומת העור של תאיT . התברר שהתרופה זו מסוגלת לעכב אנזים בשם היסטון דה-אצטילאז, אשר עוזר לנגיפי האיידס להישאר במצב רדום וכך הנגיפים יוצאים ממצב זה.
טיפול ניסיוני בבני אדם בתרופה זו הראה התעוררות של תאי האיידס, אך עדיין רחוקה הדרך להשתמש בטכניקה זו לריפוי מוחלט של האיידס בשל תופעות לוואי ובעיות מוסריות הכרוכות בעירור נגיפים רדומים.
מבוסס על כתבתם של יונת אשחר ונעם לוויתן, עיתון גלילאו מס’ 170, ע”מ 14-15.