גוף האדם מורכב ממערכות רבות. מערכות אלו נחקרו בנפרד, אך הרבה פחות האינטראקציה ביניהן. קבוצת מחקר של פרופ’ שלמה הבלין מהמחלקה לפיזיקה של אוניברסיטת בר-אילן פיתחה גישה פיזיולוגית הוליסטית יותר אשר חוקרת את הקשרים, האינטראקציה והתקשורת שבין המערכות הללו.
תקשורת זו מורכבת מאוד ובנויה מקשרים כימיים, עצביים ופיזיולוגיים וקבוצת המחקר מנסה להסתכל על פעילות כל המערכות בו זמנית ולמצוא סנכרון ביניהן. למשל הקשר בין פעילות חשמלית של המוח ושרירי הסנטר בזמן שינה.
אחד ממצאי המחקר שלהם היתה שבשינה עמוקה הקשרים בין המערכות בגוף דלילים ואילו בזמן שנת חלום או בשינה קלילה יותר יש עלייה בקשרים בין המערכות בגוף.
פרופ’ שלמה הבלין ונושאי מחקריו

 

חוקרים מארצות הברית גילו את מנגנון הפעולה של חלבון אשר מסתיר תאי מלנומה (סרטן העור) ממערכת החיסון של הגוף וכך מונע את השמדתם. החלבון הממסך נקרא B7-H1 (נקרא גם PD-L1) ובעזרתו התאים הסרטניים אינם מתגלים.
מנגנון הפעולה עובד כך- תאי לימפוציטים-T, תאי מערכת החיסון, מפרישים אינטרפרון גאמא על מנת להשמיד את התאים הסרטניים, אלא שחומר זה גורם לייצור מוגבר של B7-H1, שמביא להסתרת התאים ולקושי בהשמדתם.
תרופות שיפגעו ביצור החלבון הממסך יוכלו להביא לחשיפתם למערכת החיסון ואז להשמדתם.[

קישור לידיעה

על חלבון B7-H1) PD-L1)

חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג’ פיתחו משחק מחשב משוכלל, אשר הוצב לאחרונה גם במכון האיידס (מכון “נווה אור”) של בית חולים קפלן ברחובות, אשר מאפשר לאתר ליקויים בתפקוד הנוירו-קוגניטיבי של מטופלים לאורך זמן.
לאחרונה הוכח שנשאות נגיף ה-HIV 1 קשורה לירידה ביכולות הנוירו-קוגניטיביות, כמו התפתחות שיטיון, יכולות מוטוריות, יכולות לתפקד באופן נורמלי במקום העבודה ועוד. כיום, כשהאיידס הפכה להיות מחלה כרונית, פגיעה שכזו משפיעה באופן משמעותי ולאורך זמן על הנשאים.
המחשב בודק רמת תפקוד מוטורי, זמן תגובה, יכולת זיכרון, תיאום קשר עין, ורמת קשב וריכוז וכך ניתן לעקוב לאורך זמן אחרי מצבם הנוירו-קוגניטיבי של הנשאים ולהעניק להם את הטיפול התרופתי המתאים.

קישור לידיעה-אתר הידען

מחלת האיידס

מחקר חדש של מכון ויצמן גילה כי בסרטן הדם ישנם תאים אשר מתחלקים לאט יותר מתאי הגידול האחרים ולכן הם אלו שמצליחים לשרוד את הכימותרפיה ולהתרבות לאחריה.
התרופות הכימותרפיות מכוונות לפגוע בתאים שמתחלקים מהר והם אכן עושות זאת ובכל זאת הסרטן חוזר. המחקר גילה שמסתתרים בגוף תאי גידול מסוג נוסף אשר לא מתחלקים מהר ולכן חסינים מפני הכימותרפיה. תאים אלו מייצרים תאי גידול נוספים ולכן קרויים “תאי גזע סרטניים”.
תרופה שתתמקד גם בחיסול אותם תאי גזע יכולה להצליח למנוע את חזרתו לאחר טיפול כימותרפי ולרפא את החולים.

קישור לידיעה- מכון וייצמן

מהי כימותרפיה?

מחקר אמריקאי הוביל לפיתוח חיסון אשר לימד את מערכת החיסון של הגוף להשמיד תאים סרטניים וצמצם את גודל הגידול ל-80%.
תאים סרטניים נבדלים מתאים רגילים בהימצאות חלבון בשם Mucin על המעטפת שלהם. שרשראות הסוכר של חלבון זה קצרות יותר משרשראות הסוכר של חלבוני תאים בריאים. במחקר הנוכחי לימדו החוקרים את מערכת החיסון לאתר את אותם תאים בעלי החלבון עם מעט השרשראות ולהשמיד אותם.
החיסון יכול לשמש לסוגי סרטן רבים כמו סרטן השד, הלבלב, השחלות, המעי ועוד. מעבר לאפשרויות הטיפוליות, הוא יכול גם להוות אמצעי מנע להתפתחות הסרטן בגוף. בשנת 2013 יחל שלב הניסויים הקליניים בחולים אנושיים.

קישור לידיעה- PNAS

צוות בראשותה של פרופ’ אסתר פריאל מאוניברסיטת בן-גוריון יצר חומרים כימים חדשים אשר יעילים במלחמה במחלות ניווניות של המוח ובמחלות אחרות הקשורות לזקנה.
חומרים אלו מעלים את ביטויו של אנזים הטלומראז אשר קשור להגנה מפני נזקים והארכת חיים.
החומר נוסה בהצלחה על עכברים והאט אצלם את התפתחות מחלת ה-ALS (מחלת ניוון עצבים ושרירים).
המשך המחקר לגבי חומרים אלו יכולים להביא לסדרת תרופות חדשה אשר מגנה מפני מחלות ניווניות ומאריכה חיים.

קישור לידיעה

מהו אנזים הטלומראז?

קבוצה בראשות פרופ’ מרק ספרו ממכון וייצמן הצליחה לזהות פגם בבקרת איכות של חלבונים אשר קשור לחדירת אל-דופה לשרשראות חלבון המעורבים במחלת האלצהיימר, כשטעות זאת מובילה ליצירת גושי חלבון המפריעים לתפקוד התאים.
הוראות לתרגום חלבונים מועברות בעזרת RAN מעביר בתהליך משותף עם אנזים שנקרא “אמינו אציל טי-אר-אן-איי-סינתטאז” . אנזים זה, אשר “מעמיס” את חומצות האמינו על ה-RNA המעביר, אחראי גם על בקרת האיכות של חומצת האמינו שהוא מעמיס.
חומצת אמינו בשם טירוזין, דומה למוליקולה שנקראת אל-דופה (תרופה שניתנת לחולי פארקינסון), שבה יש בנוסף גם מוליקולות חמצן ומימן.
כשמתבצעת טעות שבה מוחלפת הטירוזין באל-דופה, מתרחשת יצירת חלבון שמצטבר ולא מתפרק בקלות.
האנזים “אמינו אציל טי-אר-אן-איי-סינתטאז” נמצא בגרסאות שונות בציטופלסמה של התא ובמיטוכונדריה שלו, כשהגרסה המיטוכונדרית פשוטה יותר ולכן בה נעשות יותר טעויות בבקרת החלבונים, טעויות שהם הרסניות יותר לבריאות האדם.

קישור לידיעה- אתר הידען

קישור לידיעה-מכון וייצמן

בשנת 1991 נמצאה גופתו הקפואה של אוטצי, איש קרח טירולי, אשר מת לפני כ-5,000 שנה.
בפברואר 2012  פוענח רצף הגנום המלא שלו ובין השאר נמצא בו הגנום של חיידק ה-Borrelia burgdorferi, חיידק הגורם למחלת ליים.
מחלת ליים היא מחלה יחסית נדירה אשר התגלתה בעיר ליים (Lyme), במדינת קונטיקט בארצות הברית. החיידק מועבר אל האדם בעזרת עקיצת קרצייה.
למרות הימצאות החיידק לא זוהה סימני מחלה אצל אוטצי ומדובר בעדות הקדומה ביותר להימצאות החיידק הגורם למחלה זו.

קישור לידיעה- nature

קצת על החיידק ומחלת ליים

חוקרים אמריקאים הצליחו לאתר בבדיקת דם תאי אנדותל  אשר מופרשים למחזור הדם ואשר מבשרים על היתכנות של התקף לב.
תאים אלו ניתקים מדפנות כלי הדם כשבוע לפני התקף הלב והחוקרים הצליחו לזהות אותם בזכות חלבון מיוחד אשר מסמן את אותם תאי אנדותל (בדומה לאבחון מוקדם של סרטן על-ידי איתור תאים סרטניים הניתקים מהגידול ונכנסים לזרם הדם).
זיהוי אפשרות להתקף לב בבדיקת דם פשוטה תאפשר הצלת חיים והורדת העומס על בתי החולים.

קישור למאמר- science

שפעת החזירים התבטאה אצל אנשים מסוימים בשיעול קל והתעטשויות ואילו אצל אחרים בצורה חריפה הרבה יותר, עד לגרימת מוות.
לאחרונה מצאו מדענים אמריקאים ובריטים שקיים גן בשם IFITM3 שמהווה את קו ההגנה הראשון כנגד השפעת והתברר שלאחד מתוך 400 אנשים יש גירסת גן IFITM3 אשר יוצרת חלבון קצר יותר, ובעקבות כך משתכפלים וירוסי השפעת מהר יותר והסימפטומים שלה מוחרפים.

קישור לידיעה- sciencecodex