שחפת היא מחלה המועברת דרך דרכי הנשימה ולכן היא מאוד מדבקת. שלושה מיליוני בני אדם מתים ממנה כל שנה, לרוב בשל הדבקה משותפת עם נגיף האיידס ובשל התפתחות זני חיידקים העמידים לשחפת.
חיידק השחפת נחשף לאנשים רבים, אך רק 5%-15% מפתחים את המחלה. אצל האנשים שפיתחו את המחלה החיידקים גורמים לדלקת בריאות, החיידקים נבלעים על-ידי מקרופאגים (תאי מערכת החיסון) ויוצרים מה שנקרא “גרנולומות”. המחלה יכולה לעבור, כשהחיידקים רדומים בתוך המקרופאגים ואז להתפרץ שוב בגיל מבוגר, כאשר מערכת החיסון נחלשת.
עד היום היה קיים חיסון (פותח על-ידי אלברט קלמט וקמיל גוארין) אשר לא מנע הדבקה, אך איפשר להתמודד בקלות רבה יותר עם המחלה. טווח החיסון היה כ-10 שנים.
לאחרונה, קבוצת חוקרים ממכללת איינשטיין לרפואה בניו-יורק פיתחה חיסון חדש, המבוסס על חיידק אחר מאותו סוג. החיידק הונדס גנטית ונוסה בהצלחה על עכברים.
רפואה
ללמוד אולטרה-סאונד מהדולפין והעטלף
הסונר והאולטרה-סאונד הם טכנולוגיות אשר משדרות וקולטות אותות קוליים ועל סמך ההד החוזר מייצרות תמונה.
בעלי חיים אשר מכונים “ביוסונריים” כדוגמת עטלפים, חולדות תת-קרקעיות ודולפינים, משתמשים במערכת כזו על מנת להתמצא בסביבתם ובצורה הרבה יותר יעילה מאשר הטכנולוגיות.
מחקר משותף של פרופ’ נתן אינטרטור מאוניברסיטת תל-אביב ושל פרופ’ ג’ים סימונס מאוניברסיטת בראון בארצות הברית מגלה שיעילות הביוסונריים נובעת מעיבוד נתונים מתוחכם בזמן אמיתי.
עיבוד שכזה, אשר נעשה תוך מיקרו שניות, מאפשר תמונה בעלת רזולוציה גבוהה ביותר של כמה עצמים בסביבה, תוך צריכת אנרגיה מזערית.
החוקרים בנו, על סמך ניסויים ותצפיות בבעלי החיים הביוסונריים, מודלים מתמטיים אשר יאפשרו פיענוח יעיל ומדוייק יותר של אותות הקול החוזרים.
בעזרת מידע זה מקווים החוקרים ליצור דור חדש ומדוייק יותר של מערכות אולטרה-סאונד, אשר מעבר להיותם זולות וניידות, יהוו אלטרנטיבה טובה למכשירי ה-CT וה-MRI המסורבלים, היקרים והגדולים.
היפוקמפוס מוחי קטן ב- MRI כתוצאה מהתעללות
מחקר חדש אשר נערך באוניברסיטת הרווארד מגלה על-ידי בדיקת MRI שגודל ההיפוקמפוס של ילדים שחוו התעללות בילדותם קטן יותר.
ההיפוקמפוס הינו איזור במוח אשר חושב לתהליכי זיכרון ולמידה ובעיקר לתהליכי בקרה רגשית. לכן אנשים בעלי היפוקמפוס לקוי סובלים מהפרעות פסיכיאטריות.
המחקר גילה כי שלושה איזורים של ההיפוקמפוס (CA3, dentate ו- subiculum) הם קטנים ב-6%-7% אצל מבוגרים שהעידו שעברו התעללות מאשר אצל מבוגרים שלא העידו שעברו התעללות.
החוקרים סוברים שגילאי 3 ל-5 שנים הם השנים הקריטיות. התעללות (פיזית או מילולית) מביאה להפרשת הורמוני עקה וכך גורמת להקטנת ההיפוקמפוס
ואז לבעיות פסיכיאטריות בבגרות.
החוקרים מסייגים את הממצאים בכך שלא תמיד כך הדבר ושההיפוקמפוס הינו איבר פלסטי אשר ניתן להשפיע עליו בגיל מאוחר יותר על ידי טיפול נפשי ופעילות גופנית.
נמצאו עוד שני סוגי דם (בנוסף ל-30 הקיימים כבר)
סוג הדם נקבע בעקבות אנטיגנים שנמצאים על פני תאי גופנו. סוג אחד של אנטיגנים הם ממשפחת ABO והם קובעים אם סוג הדם שלנו יהיה AB, B, A או O. סוג שני של אנטיגנים הם אנטיגנים ממשפחת ה-Rh והם קובעים אם סוג הדם שלנו יהיה חיובי (קיים אנטיגן Rh על התאים, 85% מהאוכלוסייה) או שלילי (לא קיים אנטיגן Rh על התאים).
ה-ABO וה-Rh הם השניים הכי ידועים מתוך קבוצת סוגי הדם אשר כוללת 30 סוגי דם (!) מוכרים אחרים (כמו דאפי, קיד, דייגו הלותרני וכ”ו) ועוד 10-15 סוגי דם נוספים, שהחוקרים סוברים שקיימים גם כן, שחלבונם עדיין לא זוהה.
לאחרונה זוהו עוד שני חלבונים אשר קובעים את סוג הדם הצעיר (Junior) ואת סוג הדם התחתון (Lan) שיכולים להיות חיוביים (החלבון קיים על התא) או שליליים (החלבון לא קיים על התא)- כך שכרגע ידועים 32 סוגי דם.
גילוי חלבונים נוספים והבנת ההבדל בין סוגי הדם של האנשים תקל על מניעת דחיית איברים מושתלים ואף על הבנת עמידות לסרטן
בדרך לפיתוח מכשיר דיאליזה קטן
כ-1.8 מיליון בני אדם סובלים בעולם מאי ספיקת כליות ונאלצים להגיע לבית החולים 3-4 פעמיים בשבוע, 4 שעות כל פעם והתחבר למכונה ענקית אשר מנקה את דמם. מכונת הדיאליזה הענקית אמנם מפנה אוריאה (שתנן-פסולת חנקנית) ומלחים אבל לא מפנה רעלים מסוימים אשר נשארים בדם החולה.
ד”ר רחלה פופובצר מאוניברסיטת בר-אילן יזמה בניית מכשיר דיאליזה קטן ונייד אשר יושתל בתוך החולה ויבצע דיאליזה 24 שעות ביממה, כך שגם יפנה רעלים אחרים וגם יאפשר לחולה ניידות.
שיטת הפעולה של המכשיר היא בעזרת ננו-חלקיקים אשר סופחים אליהם את המולקולות הרעילות בדם בעזרת קשרים כימיים וכך יכולים להצליח בעתיד לתרום לרווחתם של חולי אי-ספיקת כליות בעולם כולו.
מלחמת חיידק בוירוס בתוך יתוש
מחלת הדנגי היא מחלה התוקפת כ-50 מיליון איש בשנה בעולם וגורמת לחום, כאבים ואף מוות. המחלה נגרמת על-ידי נגיף שנמצא בתוך יתוש בשם Aedes aegypti . למחלה אין חיסון או טיפול והדרך היחידה למגר אותם היא בעזרת הקטנת מספר היתושים.
רעיון אחר שהגו מדענים אוסטרליים ויושם, כלל הפצת יתושים כאלו באיזורים שבהם יש אוכלוסיית יתושים כאלו כשבתוך היתושים המופצים נמצא חיידק מסוג Wolbachia. חיידק זה מונע מהיתוש להידבק בנגיף ואותם יתושים מעבירים חיידק זה לצאצאים שלהם וכך מתפשטת התכונה של עמידות מול הוירוס.
רעיון זה, אם יצליח במקומות עתירי יתושים, יכול לעזור מאוד במאבק כנגד קדחת הדנגי.
*הידיעה נלקחה מכתבה במגזין “גלילאו” של יונת אשחר ונעם לויתן (גליון 163, ע”מ 18).
קצת על קדחת הדנגי- אירגון הבריאות העולמי
החיפוש אחר מקור הביציות אצל נשים
השאלה האם אישה נולדת עם מצבור מוכן של ביציות או שהביציות נוצרות גם במהלך החיים היא עדיין שאלה פתוחה. חוקרים בעבר טענו שהביציות נוצרות גם בבגרות האישה מתאי גזע בלשד העצם. מחקר חדש במכון וייצמן הצליח להפריך טענה זו ולהציע כיווני מחקר חדשים לתופעה. המחקר עשה זאת בעזרת מה שנקרא שיחזור “שושלות יוחסין” של תאים. כל תא בגופנו עובר מוטציות אשר מועברות לתאים שאליהם הוא התחלק. כך אפשר לדעת כמה קרוב תא מסוים לתא אחר. התברר שישנו מרחק רב בין תא ביצית לבין תא גזע בלשד העצם ולכן לא יתכן שמשם מקורו.
קישור לידיעה
“לראות” בעזרת צלילים
משקפיים מיוחדות אשר מתמירות נוף ויזואלי לצלילים מסייעות לעיוורים מלידה לאתר אנשים, לזהות חפצים מורכבים ואף לקרוא.
העיבוד המוחי של הצלילים הקביל לאופן העיבוד המוחי של רשמים ויזואליים אצל אנשים שרואים- מסלול ראשון אשר מזהה ומעבד צורה וצבע של חפצים ומסלול שני אשר מעבד מידע לגבי מיקומם ומעריך את אופן התנועה לעברם.
מאחר שהעיבוד המוחי של הצלילים אצל העיוורים מלידה פעל באותם מסלולים של הרואים, אפשר להסיק שהמוח אינו מכונה חושית, אלא מכונה שנועדה לבצע משימות, ללא קשר לחושים.
פרקינסון ואשכנזים
מחקרים קודמים בתחום הגנטיקה של מחלת הפרקינסון הראו שישנם מוטציות בגנים, הקיימות בשליש מהחולים וב-8% מהאוכלוסייה האשכנזית, אשר מגדילה את הסיכון לחלות בפרקינסון.
מחקר חדש אשר נעשה במרכז הרפואי תל-אביב קובע שישנם גם שינויים גנטיים אשר מהווים הגנה ללקות במחלת הפרקינסון.
שינויים אלו ממוקמים באיזור המכונה PARK16 שנמצא בכרומוזום 1 ונמצא שלפחות אחד מכל ארבעה אשכנזים נושא את ההגנה הזו ולכן סיכוייו ללקות בפרקינסון פוחתים במידה ניכרת.
מחקר חדש- אפיגנטיקה וניבוי עתידני של סכרת
מחקר ישראלי חדש שנעשה באוניברסיטה העברית מגלה אפשרות לזהות סמנים אפיגנטיים של מחלות כדוגמת מחלת הסוכרת מסוג 2, מחלות פסיכיאטריות, אוטואימוניות ועוד.
הסמנים האפיגנטיים מושפעים מהמזון שאנחנו אוכלים, חשיפה למזהמים סביבתיים ועוד- כל אלו עלולים לגרום לתפקוד לא תקין של הגנים ולגרום למחלה. הסמנים האפיגנטיים הם בעצם תוספות מולקולאריות אשר נצמדות ל-DNA בלי לשנות את הרצף שלו, אך הן בעלות השפעה על התבטאות הגנים.
במחקר מיפו החוקרים אפיגנומים של מאות חולי סכרת ומאות אנשים בריאים והתברר שקיימים הבדלים מובהקים באיזורים מסוימים. הבדלים אלו היו הרבה יותר משמעותיים מהשוני ב-DNA הרגיל בין החולים לבריאים.
בעזרת השיטה הזו יהיה ניתן לנבא טוב יותר את הסיכוי של אנשים צעירים ללקות במחלה, רק על סמך מיפוי האפיגנטיקה שלהם, עוד לפני שהתגלו בהם סימפטומים של המחלה.