פרופ’ יואל זוסמן ממכון ויצמן ושותפיו הצליחו להסביר את מהירות פעולתו של האנזים אצטילכולין אסתראז, מה שיכול לאפשר בעתיד לפיתוח אמצעים טובים יותר לטיפול באלצהיימר.
האנזים אצטילכולין אסתראז מפסיק את מעבר האות העצבי בעזרת פירוק המתווך העצבי אצטילכולין ואז מונע נעילת שרירים, הפסקת נשימה ומוות.
מאידך, במחלת אלצהיימר, דווקא עיכוב מהירות פעולתו ואז מיעוט תוצרי הפירוק של האצטילכולין אסתראז יכולה לשפר את מצבם של חולי אלצהיימר.
מהירות הפירוק של אנזים זה מקורה בשימוש בשני פתחים אשר מונעת “פקקי תנועה” במהלך הפירוק ומחישה את פעולתו. הצלחה בהאטת מהירות פעולתו יכולה להוביל בשיפור חולי אלצהיימר מתקדמים, גורם התמותה החמישי מעל גיל 65 בארה”ב.
רפואה
גם למיקום הגנים בתא יש משמעות
חוקרים מישראל ומשוויץ גילו כי למיקום הגנים בגרעין התא יש חשיבות במניעת מחלות.
הגנים ממוקמים במרחב התלת-מימדי של גרעין התא, בין השאר, גם בעזרת
רשת של חלבונים סיביים (Lamin). תפקידם של חלבונים אלו הוא לווסת את פעילותם של הגנים
(בנוסף לחלבונים ספציפיים ושינויים כימיים שכבר הוכח שהם מווסתים את פעילות הגנים).
מוטציות בגנים שאחראיים על פעולת החלבונים הסיביים הללו תגרום לאחת מ-14 מחלות סיסטמתיות גנטיות נדירות באדם כמו מחלות הזדקנות מוקדמת, מחלות לב ועוד.
הניסוי שגילה תגלית זו התבצע על תולעת זעירה שלתוכה הוחדרו מוטציות של הגנים הבונים את רשת החלבונים הסיביים ואשר ממקם את גנים באופן תלת-מימדי בגרעין התא. המחקר העלה את ההנחות שגנים “שקטים” אשר ממוקמים בהיקף הגרעין מאפשרים פעולת גנים רגילים וששיבוש מצבן המרחבי של קבוצות גנים יכול להביא למחלות גנטיות ולחוסר תפקוד שרירי כמו במחלת אמרי-דרייפוס.
לקרוא חלומות בעזרת ה-fMRI
חוקרים גרמניים השיגו פריצת דרך בתחום יכולת מכשיר ה-fMRI (MRI פונקציונלי) לזהות אילו אזורים פועלים במוח בתגובה לתוכן חלום.
הם עשו זאת בעזרת אנשים אשר מיומנים בחלימת חלומות צלולים. חלום צלול הינו מצב שבו החולם מסוגל לשמור על מחשבה מודעת גם כשהוא חולם ואז לעצב את מרחב החלום כרצונו ולזכור אותו לאחר התעוררותו. אנשים המיומנים בחלימת סוג חלום שכזה נקראים “אונירונאוטים”.
במהלך המחקר התברר שכאשר החולמים חולמים על הפעלת איבר מסוים בגופם, למשל ידם הימנית, אז במוח מופעל האיזור שהיה מופעל אם יד ימין הייתה פועלת גם במציאות. משמע שהפעילות המוחית השולטת על התנועות בחלום תואמת לפעילות המוחית אשר שולטת על התנועות בעולם המציאות.
מחקר זה מראה שניתן לדעת אילו איזורים מופעלים כאשר אדם חולם ואז להסיק לגבי תוכן החלום.
כיום ישנם גם מחקרים אשר מצליחים להפיק מידע תמונתי מתוך מרכזי הראייה במוח- המידע שמופק עדיין מטושטש ובעל רזולוציה נמוכה בגלל מגבלות טכנולוגיות הקיימות עדיין בסריקת המוח, אך כשהטכנולוגיות ישתפרו, תשתפר גם איכות התמונה המופקת- כך נוכל להפיק סרטים של ממש אשר יעידו על תוכן החלום.
הדמיה מגנטית פונקציונלית של מוחות נגני ג’ז מאלתרים
מחקר שנערך בארצות הברית סקר את מוחם של שישה נגני ג’ז בזמן אלתור מוזיקלי בעזרת fMRI.
התברר שכאשר הנגנים מאלתרים, אזורים בקדמת המוח אשר קשורים לתכנון ושליטה בהתנהגות פעלו פחות יחסית למצב שבו הנגנים ניגנו מוזיקה סדורה שאינה מאולתרת. מאידך איזור בשם “הקוטב הקדמי” בקדמת המוח, ביחד עם אזורים אחרים הקשורים לרגשות, פעלו בצורה נמרצת יותר.
הסיבה לכך היא כנראה כיבוי “השוטר הפנימי” ומתן קדימות לאזורים של פעילות רגשית.
אבחון טרשת נפוצה בעזרת הבל הפה
חוקרים מהטכניון פיתחו מערך חיישנים אשר מאפשר זיהוי של טרשת נפוצה בעזרת הבל הפה.
טרשת נפוצה היא המחלה הנוירולוגית הנפוצה אצל “מבוגרים צעירים” וניתנת להבחנה על סמך תסמינים כמו הפרעות ראייה, עייפות קשה, פגיעה בקורדינאציה ובתחושות השרירים ועוד. המחלה מאובחנת סופית בעזרת MRI ודיקור מותני.
תוצאות מחקר צורת אבחון זה הינם ראשוניות, אך מתן אפשרות לאבחון טרשת נפוצה בבדיקה פשוטה תוזיל את מחיר האבחון ותמנע פעולות פולשניות.
פרויקט האימיונופפטידום האנושי
לאחר מיפוי הגנום האנושי ובעצם זיהוי רצפי חומצות האמינו של כל מגוון החלבונים השונים של בני אדם, חסר עדיין ידע רב על החלבונים עצמם ואופן תפקודם. פרופסור אדמון וד”ר בסני-שטרנברג מהטכניון הציעו לפתוח בפרויקט מחקרי חדש, פרויקט האימיונופפטידום האנושי, אשר ימפה את מגוון הפפטידים (שרשראות קצרות של חומצות אמינו, כאשר שרשראות ארוכות נקראות חלבונים) של תאי הגוף אשר מאותתים למערכת החיסון של הגוף על מצבם (האם נפגעו מחיידקים או וירוסים) וכך תאי ה-T של מערכת החיסון יודעים להשמיד את התא.
מיפוי שכזה יכול לאפשר מציאת תרופות וחיסונים למחלות רבות, ביניהן מחלות אוטואימוניות וסרטניות.
עלייה בזנים הרעילים של חיידק המעי הנפוץ
בשנים האחרונות חלה עלייה בזנים הרעילים של חיידקי המעי. המתון שביניהם היה האשריכיה קולי 0157:H7 שגרם להרעלת מזון חמורה בארה”ב, לאחר מכן לפני מספר חודשים המית אי קולי בשם 0104:H4 עשרות אנשים באירופה וגרם לתחלואה נרחבת.
שני האי קולי הללו מפרישים רעלן שיגה (shiga) שגורם לשלשול דמי ועד לקריסת כליות קטלנית, כשלקיחת אנטיביוטיקה (מלבד תרופה מקבוצת הקרבפנמים) רק מחמירה את המצב (כיוון שבעקבות מות החיידקים מופרשים יותר רעלנים).
בנוסף לא ברורה הסיבה לכך שהאי קולי 0104:H4 עמיד לפחות ל-14 סוגי אנטיביוטיקה, אם כי יכול להיות שהסיבה היא החלפה של מידע גנטי עם חיידקים אחרים שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה.
ממה מורכב ריח השוקולד?
כאשר אנחנו טועמים מזון חלק מהטעם נקלט גם בעזרת קולטני ריח באף בעקבות הקשר בין החך לחלקו האחורי של האף (ולכן כשמצוננים קשה לחוש בטעמים).
חוקרים מאוניברסיטת מינכן שבגרמניה גילו שריחו של השוקולד- אשר מורכב מפולי קקאו טבעיים אשר עוברים התססה, ייבוש ואז קלייה- מורכב ממספר חומרים שריחם דומה לריח טוגנים, בשר צלוי, אפרסקים, שומן בקר, כרוב מבושל, זיעת אדם ועוד.
טועמים מקצועיים לא הצליחו להבחין בין שילוב החומרים הללו לבין טעמו של שוקולד. תחום זה שייך לתחום ה-sensomics, תחום אשר כולל איסוף הפרופיל של החומרים הכימיים האחראיים לכך שמזונות מסוימים יהיו בעלי ריח וטעם מסוימים.
טיפול חדש בסרטן הערמונית בעזרת תוצרי פטרייה
סרטן הערמונית נחשב לאחד הסרטנים הנפוצים ביותר ולפי מחקרים אחרונים, יצירת הגידול נגרמת בעקבות תאי גזע סרטניים אשר עמידים ביותר לטיפולים כימותרפיים.
מחקר משולב של חוקרים מאוסטרליה ומהונג-קונג הראה שחומר בשם PSP
(סוג של סוכר) שמופק מפטריית העץ (Turkey tail) מסוגל לעכב ואפילו למנוע לחלוטין יצירת גידולים מתאי הגזע, כנראה בעקבות עיכוב הזירחון של חלבון Akt והורדת הביטוי של חלבון ביתא-קטנין. יעילות החומר הוכחה בניסוי על עכברים ונושאת בחובה הבטחה לתרופות שיטפלו בסרטן הערמונית ואולי גם במחלות אחרות שבהם מעורבים תאי גזע (הכתבה המלאה פורסמה בעיתון גלילאו).
גישה חדשה המונעת תגובה חיסונית מופרזת
סופר אנטיגניים הם למשל חיידקים אלימים כמו סטפילוקוקוס או סטרפטוקוקוס אשר תוקפים את גוף האדם ויכולים לגרום לתגובה חיסונית חריפה שנקראת הלם זיהומי (Septic Shock) או רעלני. תגובה זו יכולה לגרום למוות.
צוות חוקרים מהאונ’ העברית מצא שהרעלנים הקטלניים נצמדים לחלבון בשם CD28 אשר נמצא על פני דופן תאי החיסון הלבנים ובעזרת מתן תרופה של “פיתיונות” (חלבונים חליפיים אשר נצמדים לדופן), היצמדות זאת נמנעת ואז נחסמת האפשרות לתגובה חיסונית חזקה.
החידוש בתרופה זו היא שהיא אינה פועלת על החיידק אלא על תאי החיסון של האדם וכך החיידק לא יכול לפתח כנגדה עמידות.