שליש מחיינו עובר בשינה ושינה טובה הינה בעלת חשיבות עצומה לאיכות חיים, למגע חברתי וליכולת פעילות מוחית תקינה במהלך היום. מחקרים רבים הוכיחו קשר בין שינה לקויה לבין תחלואה ותאונות ולכן חשוב, במצבים מסוימים, להעריך נכונה את איכות השינה ולאבחן ליקויים בה.
כיום בדיקת איכות השינה (בדיקה פוליסומנוגרפית; Polysomnography) נעשית על-ידי הגעתו של הנבדק למעבדת שינה, בה מחברים אליו חיישני מגע אשר עלולים לגרום לו אי נוחות ואז לעוות את תוצאות הבדיקה. לאחרונה
מחקר חדש, אשר בוצע על-ידי הדוקטורנטית אלירן דפנה בראשותו של ד”ר יניב ציגל מהמחלקה להנדסה ביורפואית מאוניברסיטת בן-גוריון, הציג דרך חדשה לעמוד על איכות השינה, וזאת בעזרת מיקרופן אשר מנתח את אותות השמע של קולות הנשימה במהלך השינה. במהלך שיטה זו מוקלטות קולות הנשימה של הנבדק במשך לילה שלם ומסווגות לפי התכונות האקוסטיות המצופות משלבי השינה.
שיטה זו, כאשר תיושם בפועל, יכולה לחסוך את אי הנוחות בהצמדת חיישני מגע לגוף הנבדק בזמן השינה, ויותר מכך, אף להיעשות בבית הנבדק בעזרתו של טלפון חכם.

מבוסס על כתבתו של אמיר רוזנבליט, דובר אונ’ בן-גוריון, גלילאו מ”ס 199, ע”מ 34-35

קישור לידיעה- אתר אוניברסיטת בן-גוריון

קצת על בדיקה פוליסומנוגרפית

הנדל הסיני אדום-הראש (Scolopendra subspinipes mutilans) הוא נדל גדול יחסית ולא ממש נעים למראה, אלא שהארס שלו יכול לעזור בצורה משמעותית בשיכוך כאב אצל בני אדם.
הרעיון התגלה עוד בשנת 2013 על-ידי ביוכימאי בשם גלן קינג (Glenn King) מאוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה ובשנתיים האחרונות המחקר בתחום צובר תאוצה לקראת סינתוז סדרה חדשה של משככי כאבים. היתרון המרכזי בשימוש בארס זה הוא יכולתו לחסום תעלה מסוימת בשם NaV1.7 בעזרת היצמדות של מולקולת ארס המכונה m-SLPTX-Ssm6a אל דפנות התעלה. חסימה ספציפית זו מסוגלת לשכך כאב ביעילות רבה יותר ממורפיום בלי לגרום לתופעות לוואי.
קינג סינתז תרופה מאותו ארס, אלא שיעילותה היתה פחותה, כנראה בשל מעורבות מרכיב נוסף לא מזוהה. בימים אלו מבוצעים במעבדתו של קינג מחקרי המשך למציאת אותו רכיב מיותר ולבידודו על מנת לייצר תרופות משככות כאב רבות עוצמה וללא תופעות לוואי.

מבוסס על כתבתו של מארק פפלו, סיינטיפיק אמריקן ישראל, גיליון אפריל-מאי 2015, ע”מ 48.

קישור לידיעה- אתר sci-news

קצת על נדל סיני אדום-הראש

כיצד נדל סיני אדום-הראש עוקץ?- אתר Youtube

מחלות לב הינן גורם תמותה עיקרי בחברתנו. גורמי הסיכון שלהן הם השמנת יתר, עישון ועוד. ישנם מחקרים אשר מעידים שגם לחץ נפשי כרוני הינו גורם מסכן, כאשר אופטימיות ותמיכה חברתית כנראה מפחיתות את הסיכון למחלות לב.
מחקר חדש, אשר נערך בארצות הברית על-ידי ג’ונתן איצ’טידר והאנסון אנדרו שוורץ (Eichstaedt & Andrew Schwartz) מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה, ביצע מדגם אקראי של 10% מהציוצים שצויצו בטוויטר בארצות הברית בין השנים 2009-2010 ובדק בעזרת אלגוריתמים שונים את כמות המילים המשקפות מעורבות, שליליות, חיוביות ואופטימיות. נתוני המיקום הגיאוגרפי של אותם משתמשים הרשומים בטוויטר הוצלבו עם מידע של המכון לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) ושל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארצות הברית ונמצא כי שימוש רב יותר במילים הקשורות לכעס, למערכות יחסים שליליות, לרגשות שליליים ולחוסר מעורבות אכן ניבא יותר תמותה ממחלות לב באותו מיקום דמוגרפי. כמו כן נמצא גם הממצא ההפוך- ככל שהציוצים היו יותר חיוביים, כך פחתה התמותה ממחלות לב באותו איזור.
תוצאות מחקר זה, אשר שייך לתחום מחקר חדש בשם “אפידמיולוגיה דיגיטלית של רשתות חברתיות”, צריכות להילקח בעירבון מוגבל מאחר שלא תמיד ציוצים בטוויטר משקפים את האמת על האדם (אלא יותר את הדמות שהוא רוצה להציג). כמו כן רוב המצייצים בטוויטר הינם צעירים.

מבוסס על כתבתה של ד”ר מרים דישון-ברקוביץ, גלילאו מ”ס 198, ע”מ 44-45.

קישור לתקציר המאמר- כתב העת Psychological Science

קצת על חקר רשתות חברת

תחושת כאב היא תחושת סבל ואי-נוחות, אשר יש בה גם מרכיב סובייקטיבי ניכר. יתרונותיה הם הישרדותיים מאחר שהכאב מתריע בפני האדם על סכנה לפגיעה גופנית (תחושת כאב מוקדמת ואז הימנעות מהגורם לכאב), מאלץ את האדם לנוח על מנת שהאיבר הפגוע יחלים ומתריע בפני הקבוצה על סכנות.
מחקר חדש של ד”ר ערן חיות וד”ר אבנר כספי מהאוניברסיטה הפתוחה, בשיתוף ד”ר רוני חן ופרופ’ משה הוד מבית חולים בילינסון ושל פרופ’ דן אריאלי מאוניברסיטת דיוק בארצות הברית, חקר את זיכרון חווית כאבי הלידה של יולדות. מחקרים קודמים בתחום זיכרון חוויות (בין השאר של פרופ’ דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל) הראו שחוויה נזכרת על סמך הממוצע בין שיא החוויה לבין סופה, כששאר מרכיבי החוויה נשכחים. החוקרים ניסו לבדוק מסקנה זו לגבי כאבי לידה של יולדות.
במהלך המחקר מילאו היולדות שאלונים לגבי רמת הכאב שלהם בכל שלב של הלידה. התוצאות הראו שאכן המנבא הטוב ביותר לכאב הוא שיאה וסופה של הלידה. ממצא נוסף התומך במסקנה זו התגלה כאשר הישוו החוקרים את רמת הכאב של יולדות שעברו לידה קצרה ללא אפידורל לרמת הכאב של יולדות שעברו לידה ארוכה, בה ניתן אפידורל לאחר כשעתיים-שלוש. למרות שהנבדקות בשתי הקבוצות כאבו באותה מידה בשעות הראשונות, דווקא הקבוצה שחוותה לידה קצרה יותר דירגה את רמת הכאב כגבוהה יותר מהקבוצה שבה הלידה ארכה זמן רב יותר (אך בגלל האפידורל, בסופה של הלידה הכאב הורגש אצלן הרבה פחות- ע.ב.ח). ממצאים אלו מחזקים את ההבנה שזיכרון הכאב מבוסס על שיאה וסופה של חווית הכאב ומהווה נדבך נוסף בהבנת חווית הכאב בפרט וזיכרון חוויות בכלל.

קישור לכתבה על המחקר- האוניברסיטה הפתוחה

הרצאה מרתקת של ד”ר ערן חיות על זיכרון הכאב

קצת על תחושת הכאב

דום לב הינו מצב שבו ישנה הפסקה מוחלטת בפעילות הלב. בעקבות כך, מופסקת מיד זרימת הדם בגוף ואז תאי הגוף מתחילים למות בגלל חוסר בחמצן. בתוך זמן קצר מאוד מתרחש איבוד הכרה והפסקת נשימה ותוך כ-4 דקות תתרחש פגיעה מוחית בלתי הפיכה. מהסיבה הזו יש צורך לטפל במהירות ולא תמיד מספיקות ניידות האמבולנס להגיע אל האדם בזמן. גם חוק הצבת מכשירי החייאה חשמליים (דפיברילטורים) במקומות הומי אדם אינו מספיק יעיל בגלל שאנשים אינם מודעים מספיק למיקומם ולדרך תפעולם.
לאחרונה, סטודנטים מאוניברסיטת דלפט (Delft) בהולנד, בראשותו של דוקטורנט בשם אלק מומונט (Momont), פיתחו כלי טייס בלתי מאוייש אשר מסוגל לשאת דפיברילטור ולהגיע בתוך דקות ספורות, דרך האוויר, לכל נקודה. מחקרים מראים שאם מופעל דפיברילטור בתוך דקה מהאירוע, 95% מהלוקים בדום לב ניצלים, בעוד שאירוע של דום לב מחוץ לבית חולים, ללא החייאה מיידית, גורם לתמותה של בין 90%-95%.
המסוק, שמו קאודקופר, אשר נושא את הדפיברילטור, מסוגל לטוס במהירות של עד 100 קמ”ש. קורדינטות ה-GPS מגיעות מתקשורת הסלולריים המתקשרים מהאיזור. כמו כן המסוק מצוייד במיקרופון ורמקול אשר נותן הנחייה ראשונית לתפעול הדפיברילטור.
באם יאושר אמצעי עזרה זה, יוכלו מסוקים רבים כאלו להיות מוצבים במקומות רבים ולהציל חיים של אנשים אשר לקו בדום לב מסיבות שונות.

מבוסס על כתבתו של עידו גנוט, גלילאו מ”ס 197, ע”מ 15-16

קישור לידיעה-אוניברסיטת דלפט בהולנד

הדגמת הטסת המסוק ומתן הטיפול- אתר Youtube

מחלת הסוכרת הינה מחלה מטבולית (מטבוליזם מתורגם כחילוף חומרים), שבה עולה ריכוז הגלוקוז בדם ובשתן בשל אי יכולת הגוף לפרק אותו בעקבות בעיה כלשהי בייצור אינסולין או בקליטתו. אי-סבילות לגלוקוז הינה הסימן הראשון להתפתחות סוכרת מסוג 2 (סוכרת של מבוגרים) והיא נוצרת כאשר הגוף לא מסוגל לפרק כמות גדולה של סוכר. בשל כך, לעיתים מוצעים ממתיקים מלאכותיים כתחליף לסוכר ומחקר חדש מגלה שאולי אלו אף יותר גרועים מהסוכר עצמו.
במחקר, אשר נערך על-ידי ד”ר ערן אלינב ופרופ’ ערן סגל ממכון וייצמן למדע, ובשיתופם של חוקרים ישראליים רבים אחרים, השקו המדענים קבוצה ראשונה של עכברים בשלושת הממתיקים המלאכותיים הנפוצים ביותר- סכרין, אספרטיים וסוכלרוז ואילו את הקבצה השנייה הם השקו במי סוכר. דווקא העכברים שצרכו את הממתיקים המלאכותים פיתחו יותר אי-סבילות לגלוקוז.
הסיבה היא, לטענת החוקרים, שמאחר שהממתיקים המלאכותיים לא אמורים להיספג כלל במערכת העיכול, תיווך של חיידקי המעי הגורמים תגובה דלקתית הוא הגורם להשפעתם השלילית של הממתיקים. על מנת לבדוק זאת ביצעו החוקרים עוד מספר ניסויים שבהם הכחידו את חיידקי המעי או השתילו חיידקי מעי שנחשפו לממתיקים מלאכותיים. כמו כן הם ביצעו ניסוי על מתנדבים והראו שרבים מהמתנדבים לקו באי סבילות לגלוקוז לאחר שבוע של שימוש בממתיקים מלאכותיים. מחקרים אלו איששו את טענתם בדבר היותם של חיידקי המעי גורם מתווך בתהליך.
מחקר זה מחייב, לדעת החוקרים, שיקול נוסף בשימוש בממתיקים מלאכתויים במטרה להוריד משקל ולהקל על חולי הסוכרת.

קישור לידיעה- אתר מכון ויצמן למדע

קצת על מחלת הסוכרת

מחלת הסרטן הינה גורם התמותה הראשון בארץ. בארצות הברית כ-40% יאובחנו כחולים בסרטן במשך חייהם וכ-20% גם ימותו ממנה. בשל סיבה זו וסיבות אחרות מתנהל בתחום מחקר ענף.
ד”ר רביד שטראוסמן (Ravid Straussman) ממכון ויצמן למדע, הינו רופא ובעל תואר Ph.D. הוא טוען שיכול להיות שדווקא תיפקודם של תאי הגוף הבריאים הוא זה שמאפשר את עמידותם של תאי הסרטן לכימותרפיה. במחקר שביצע, הוא גילה שתאים סרטניים הנמצאים לבדם במבחנה ומטופלים בכימותרפיה, רגישים הרבה יותר לכימותרפיה מאשר תאים סרטניים אשר נמצאים בסביבת תאים נורמליים בריאים. בהמשך התברר שבמקרה של תאי העור, מפרישים התאים הבריאים חלבון בשם HGF (Hepatocyte growth factor )אשר מגן על התאים הסרטניים (חלבון אשר משמש, בין השאר, לריפוי של פצעים).
תוצאות ניסוי זה פותחות פתח למחקר בתחום יחסית חדש בחקר הסרטן, מחקר אשר יכול להניב תרופות מתאימות חדשות.

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על תפקידו ומבנהו של חלבון ה-HGF