אוטיזם (תסמונת קנר) הינה לקות התפתחותית אשר נמצאת על פני ספקטרום, והסיבות לה, לפי סברת החוקרים, הינן תורשתית ומולדות. התסמונת מאופיינת, בין השאר, בהפרעה בדיבור, בהתנהגויות חזרתיות, בקושי ביצירת קשרים חברתיים ובנטייה להתבודד. לאחרונה, מחקר חדש של המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה ושל אוניברסיטת בן-גוריון, מעיד על כך שקנאביס רפואי הוא אפשרות טובה, בטוחה ויעילה בהקלה על הסימפטומים של הלוקים באוטיזם וביניהם: התקפים, טיקים, דיכאון, חוסר שקט והתקפי זעם.

המחקר, אשר התפרסם בכתב העת Nature Scientific Reports, בוצע על-ידי ד”ר גל מאירי, מנהל היחידה הפסיכיאטרית לגיל הרך בסורוקה, ליהי בר-לב שליידר, דוקטורנטית  במרכז למחקרים קליניים בסורוקה, ממכון המחקר הקליני בקנאביס ומהפקולטה לבריאות באוניברסיטת בן-גוריון, וחוקרים נוספים (רפאל משולם, האוניברסיטה העברית בירושלים ונעמה סבן, מחלקת המחקר, “תיקון עולם” בע”מ). במחקר השתתפו 188 מטופלים עם אוטיזם שטופלו בקנאביס רפואי בין השנים 2015 ל-2017. הטיפול ברוב החולים התבסס על שמן קנאביס כאשר התסמינים, ההערכה הכללית ותופעות הלוואי במהלך שישה חודשים נבחנו באמצעות שאלונים מובנים לפני ואחרי הטיפול. תוצאות המחקר הראו שלאחר חצי שנה של טיפול, 30% מהחולים דיווחו על שיפור משמעותי, 53.7%  דיווחו על שיפור מתון ורק כ-15% דיווחו על שינוי קל או לא דיווחו על שינוי כלל (מכאן שיותר מ-80% מההורים דיווחו על שיפור משמעותי או מתון בקרב ילדיהם). מדדי השיפור התמקדו באיכות החיים, מצב הרוח, היכולת לבצע פעולות שגרתיות כמו להתלבש, להתקלח באופן עצמאי, שינה טובה יותר וריכוז מוגבר.

החוקרים מסכמים שמדובר במחקר חשוב המציע שטיפול בקנאביס בטוח ויכול לשפר את הסימפטומים אצל המאובחנים באוטיזם, כמו גם את איכות החיים, אך סבורים שיש צורך במחקרים נוספים, כולל כאלו עם פלצבו (תרופת דמה), על מנת להבין טוב יותר את השפעת הקנאביס על הלוקים באוטיזם.

 

  • הערת העורך: חשוב לציין שישנם גם מחקרים המעידים על תופעות לוואי כתוצאה מהשימוש בקאנביס רפואי.

 

קישור לידיעה- אוניברסיטת באר שבע

קישור למאמר על המחקר- אתר Nature

כאשר אנחנו מחזיקים חפצים בידינו, המוח יודע לתרגם את המרקם שלהם לתפיסת קשיחות וכך אנחנו יודעים עד כמה חזק לאחוז אותם. יכולת זו, אשר מקורה במוח בלבד מאחר שאין לנו חיישנים בכף היד, גם מועילה למשל כאשר אנחנו בודקים טריות של פירות וירקות, תופסים כדור ועוד.
עד לאחרונה לא היה ברור אילו איזורים במוח אחראיים על תפיסת הקשיחות, אך מחקר חדש של ד”ר אילנה ניסק וד”ר רז לייב ממחלקה להנדסה ביורפואית ומרכז זלוטובסקי לחקר המוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (בשיתוף חוקרים מ-University College of London כגון פרופ’ אמיר קרניאל ז”ל, פרופ’ עופר דונחין ועוד), מגלה לפחות איזור אחד הקשור בכך. איזור זה נקרא PPC) Posterior Parietal Cortex) ועד למחקר זה הוא היה מקושר יותר לתכנון של תנועות.
במהלך המחקר, אשר פורסם בשער של כתב העת היוקרתי Journal of Neuroscience, השתמשו החוקרים ב-TMS) Transcranial magnetic stimulation; עירור מוחי מגנטי בו מבצעים עירור של אזורים במוח בעזרת מחולל מגנטי- ע.ב.ח.) על מנת לערער איזור זה. בעת העירור, שמו לב החוקרים שנבדקים חשבו שחפצים בהם הם נוגעים רכים יותר בהשוואה לקשיחות האמיתית שלהם.
תוצאות מחקר אלו יכולות לעזור בעתיד לשיקום אנשים בעלי תחושתיות לקויה, על מנת לפתח מערכות רובוטיות לניתוחים מרחוק ויישומים נוספים נחוצים.

 

קישור לידיעה- אתר אוניברסיטת בן-גוריון

קצת על TMS- עירור מגנטי מוחי

צרעה על תיקן
התמונה לקוחה מתוך אתר http://www.anura.it/

הצרעה Ampulex Compressa (הידועה בכינויה “צרעת התכשיט”- Jewel Wasp) מזריקה ארס לתוך מוח תיקן ואז גורמת לו לאבד את “רצונו החופשי”. הצרעה מובילה את התיקן אל הקן שלה ומטילה ביצה ליד רגלו. הזחל שבוקע מהביצה ניזון מהתיקן כטפיל חיצוני ובהמשך חודר לתוכו, אוכל את איבריו הפנימיים עד שהוא מתגלגל לצרעה בוגרת- כל זאת ללא התנגדות התיקן.
צוות חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בראשות פרדריק ליברסאט וד”ר רם גל גילו מבני חישה זעירים הפזורים על עוקץ הצרעה. בעזרת איברי חישה אלו, מצליחה הצרעה לאתר את מוח התיקן ולהחדיר לו את הארס. בניסויים שערכו הם הדגימו שהארס לא הוזרק אלא אם העוקץ ואיברי החישה שעליו נתקלו במרקם, הדומה למרקם רקמת מוח התיקן.
מנגנון זה מהווה דוגמה להתאמה אבולוציונית מרתקת שבה התפתחו איברי חישה על מנת להבדיל בין הרקמות ולהזריק את הארס למקום הנכון.

מבוסס על ידיעתו של אמיר רוזנבליט, עיתון גלילאו מ”ס 188, ע”מ 16

 

קישור לידיעה-אתר אוניברסיטת בן-גוריון

קצת על צרעת התכשיט

סרט המדגים את הזרקת הארס לתיקן- אתר יוטיוב