atom-with-electronsתגובות כימיות נוצרות בדרך כלל כאשר אטומים משתפים או מחליפים ביניהם אלקטרונים הנמצאים ברמת האנרגיה הגבוהה ביותר, הרמה החיצונית של האטום. מאידך כימאי מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה בשם מאו-שנג מיאו, מצא שבתנאים קיצוניים גם אלקטרונים מהרמות הפנימיות מסוגלים להשתתף בתגובות כימיות.
מיאו חישב תוצאה זו לגבי אטומי צזיום ופלואור, אשר בתנאים רגילים יוצרים קשרים פשוטים. חישוביו מראים שבלחץ גבוה יכולים להיווצר מולקולות אשר משתפות אלקטרונים פנימיים של אטומי היסודות הללו. שילוב זה יוצר מולקולה של צזיום חמש- פלואורי (CsF5) אשר נראית ככוכב-ים.
גילוי זה הינו מפתיע וסותר את הדעה המקובלת שהאלקטרונים ברמות הפנימיות אינם מגיבים בתגובות כימיות אם כי נדרשים מחקרים נוספים בתחום.

 

קישור לידיעה- אתר סיינטיפיק אמריקן ישראל

קצת על יצירת תרכובות

בשנת 1947 החליפו טרנזיסטורים מוליכים למחצה, המבוססים על סיליקון, את שפורפרות הוואקום המסורבלות. חוקרים מאוניברסיטת פיטסבורג מציעים לשלב את הטרנזיסטורים הקיימים כיום בתוך תווך של שפורפרת ואקום על מנת לשפר את מהירותם.
לפי “חוק מור”, כמות הטרנזיסטורים במעגל משולב אמורה להכפיל את עצמה כל 20 חודשים ולאחרונה מדענים חזו שהאפשרות למזעור הגיעה לקצה היכולת. החוקרים טוענים שעל מנת להגביר את מהירות המעגל, יש להגביר את מה שנקרא “זמן מעבר האלקטרון”- הזמן שלוקח לאלקטרון יחיד לעבור מהתקן אחד להתקן שני ושזמן זה יקטן כאשר המוליכים למחצה ימצאו בתוך תווך שהוא ואקום (מצב של ריק, חוסר חומר), כיוון שאז האלקטרון ינוע בחופשיות, בלי להיתקע בחלקיקים אחרים.
לשם כך, החוקרים פיתחו שיטה להוצאת אלקטרונים מתוך איזור הוואקום על ידי הפעלת מתח חשמלי קטן תוך שימוש בכוח הדחייה האלקטרומגנטי.

קישור לידיעה- אתר chiportal

מהו חוק מור?