file0001619579332תחילת חייו של כדור הארץ לוותה בהפצצות רבות מהחלל, בין השאר בכמויות גדולות של שביטים ואסטרואידים, אשר הביאו אליו חומר אורגני רב.
בתוך השביטים ישנם חומרים כגון מים, מתנול, פחמן דו-חמצני ואמוניה. בצירוף פגיעה בקרקע, אשר מספקת אנרגיה רבה, יכולות להתרחש תגובות כימיות.
מדענים מהמעבדה הלאומית ע”ש לורנס ליברמור ומאוניברסיטת אונטריו הצליחו לדמות במודלים ממוחשבים אירועי פגיעה כאלו ולהראות כיצד נוצרו תוצרים כימיים פחמניים אשר יכלו להביא להתפתחות חיים על פני כדור הארץ.
עצם עוצמת השביטים בכדור הארץ מנעה את הצורך בזרזים או בתנאים מיוחדים על מנת שייווצרו תרכובות אורגניות שכאלו.
תוצאת מחקר זו תומכת בהשערת הפנספרמיה אשר טוענת שמוצא החיים הוא מחומרים אשר היו בחלל והגיעו לכדור הארץ.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

מהי תיאורית הפנספרמיה?

 

גלובוס כדור הארץאגם ווסטוק הקפוא, אשר נמצא על פני אדמת אנטרקטיקה, קפוא יותר מ-14 מיליוני שנה ומימיו הקפואים של האגם נמצאים מתחת לשכבת קרח של כמעט ארבעה קילומטרים.
לאחרונה הצליחו חוקרים רוסיים לקחת דגימות מאגם זה. הבדיקות, לאחר ביטול מזהמים, העלו דנ”א שלא תואם את המינים הידועים על פני כדור הארץ.
חקר דנ”א חדש זה יכול לאתר את מקורו, מקור שיכול להיות גם מחוץ לכדור הארץ, ולבדוק האם יתכנו חיים בתנאי קור קיצוניים.

 

מבוסס על ידיעתה של מיכל ברונר, עיתון גלילאו מ”ס 176, ע”מ 14.

 

קישור לידיעה

קצת על יבשת אנטארקטיקה

החללית ונוס אקספרס גילתה שכבת אוזון דקה בכוכב הלכת נוגה, אשר מצטרפת לכדור הארץ ולמאדים ככוכבים בעלי שכבת אוזון.
תגלית זו מגבירה את הסיכוי למציאת חיים על פני כוכבים אחרים בשל יכולת סינון קרני השמש על-ידי שכבת האוזון ובשל תרומת מיקרובים מסוימים הפולטים חמצן.

קישור לידיעה

נוגה- כוכב הלכת הקרוב לכדור הארץ

קצת על שכבת האוזון