הצמחים ובתוכם העצים הם בעלי חשיבות גדולה מאוד לאיכות האוויר שאנחנו נושמים ולהפחתת אפקט החממה- זאת בזכות יכולתם לספוח פחמן דו-חמצני.
כל עוד העץ גדל, הוא קולט יותר פחמן דו-חמצני מאשר הוא פולט, אך כאשר הוא מגיע לבגרות, הקליטה משתווה לפליטה ואז נפסקת תרומתו להפחתת אפקט החממה.
מחקרים אחרונים מגלים שלא רק שעצים מבוגרים לא תורמים להפחתת אפקט החממה, הם גם פולטים מתאן, גז הביצות אשר תורם באופן משמעותי לאפקט החממה. את המתאן מייצרים ארכאונים (נקראו בעבר “חיידקים קדומים”- הם חסרי גרעין ומסוגלים לחיות בסביבות קיצוניות) החיים בתוך גזע העץ.
הארכאונים מצליחים לחיות בתוך גזע העץ בזכות שיתוף פעולה עם פטריות אשר מוציאות את החמצן מתוך חללים בעץ והפרשותיהן מספקות מזון לארכאונים אשר בתמורה מספקים להם תרכובות חנקן.

מבוסס על כתבתו של דרור בר-ניר, עיתון גלילאו מס’ 171, ע”מ 15.

קישור לידיעה באנגלית

מהם הארכאונים?

דו”ח שפורסם לאחרונה בכתב העת PNAS מוכיח שגלי החום של שקיצים האחרונים נגרמו כתוצאה מהתחממות כדור הארץ.

החוקרים ביצעו סקירה היסטורית אמפירית של טמפרטורות הקרקע, על סמך נתונים מחודשי הקיץ (יוני, יולי ואוגוסט) מהשנים 1952 ועד 1980 בהשוואה לקיצים של השנים האחרונות, וגילו שמידות החום בשנים האחרונות גבוהות יותר בשלוש סטיות תקן ושגלי החום התרחשו לעיתים תכופות יותר בשנים האחרונות והשפיעו על איזור נרחב יותר של כדור הארץ.
תוצאות אלו נגזרות ישירות מהתחממות כדור הארץ והמשך שלהם יוביל בעתיד ליותר בצורות ויותר ושיטפונות.

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לידיעה-אתר נאס”א

קצת על ההתחממות הגלובלית

נאס”א, סוכנות החלל האמריקאית, פירסמה נתונים אשר מעידים ששנת 2011
היא השנה התשיעית בחומה מאז שנת 1880.
ממצא זה מצטרף לתצפיות אשר מעידות על כך שתשע מתוך עשר השנים החמות מאז שנת 1880 התרחשו במאה ה-21 (משמע משנת 2000 והילך) . השנה היחידה שנכנסה, בנוסף אליהן, לרשימת עשר השנים החמות ביותר היתה שנת 1998. שנת 2010 היתה השנה הכי חמה משנת 1880.
הנתונים תומכים בהנחה שאמנם לא ניתן לראות התחממות משנה לשנה בגלל כל מיני משתנים אקלימיים אבל בהחלט אפשר לאבחן מגמה שבה כדור הארץ מתחמם יותר ויותר מעשור לעשור, כשכנראה הסיבות להתחממות הן פליטת גזי החממה ורמת דו תחמוצת הפחמן באטמוספירה.

הידען-קישור לידיעה

יוניברס טודיי- קישור לידיעה

על התחממות גלובלית של כדור הארץ

מחקר משותף של אוניברסיטת מרילנד והאוניברסיטה העברית מאתר קשר בין זיהום אוויר לבין משקעי גשם.
השערת המחקר היתה שבמדינות יבשות וקרירות (כמו ישראל בזמן החורף), זיהום אוויר יפחית את כמות המשקעים בעוד באיזורים חמים ולחים, כמו מזרח ארה”ב בתקופת הקיץ, הוא יעלה את כמות המשקעים.
המחקר, שהתבסס על נתונים שנאספו במשך כעשר שנים, טוען שבאוויר קר ויבש, טיפות המים והקרח שמתגבשות סביב חלקיקי האוויר המזוהם הם קטנות ובגלל חוסר הלחות, רובן לא גדלות לממדים אשר מאפשרים ירידת גשם. מאידך באוויר חם ולח, הגשם נוצר רק בגובה רב ואז הוא קופא לאבני ברד. תהליך הקפיאה משחרר אנרגיה וגורם לעננים לגדול לגובה רב יותר וכך מוגדלת כמות המשקעים.

קישור לידיעה

איך נוצר הגשם?

עליית ריכוז דו-תחמוצת הפחמן גורמת להתחממות העולמית וגם לעליית החומציות של מימי האוקיינוסים. עליית החומציות מביאה לאיבוד גודלם של חיות וצמחים, כך מגלה מחקר מאוניברסיטת סינגפור.
המחקר מראה נתונים שבהם בתקופות גיאולוגיות שבהן עלו הטמפרטורות, קטנו היצורים ביבשה ובאוקיינוסים.
לא כל היצורים מתכווצים ולכן נוצר חוסר איזון אשר עלול לגרום להיכחדותם של מינים.

קישור לידיעה

קצת על ההתחממות העולמית

בעקבות תופעה אקלימית שנקראת אל ניניו שהתרחשה בתחילת השנה (בה עולה טמפ’ האוקיינוסים וגורמת תמותה רבה בשל כך) ובעקבות סיבות אחרות, שנת 2010 מוגדרת כאחת משתי השנים החמות ביותר בהיסטוריה. כמו כן קרחונים המשיכו להינמס בשנה זו באיזורי הקוטב.
אל ניניו הפך ביולי 2010 ללה ניניה (התופעה ההפוכה שבה טמפ’ האוקיינוסים יורדת) ויצר תבניות מזג האוויר לא שגרתיות ברחבי העולם.

קישור לידיעה

אל ניניו

לה ניניה