מחקר חדש אשר נעשה בראשות בנג’מין ביירד ושותפיו טוען שיכולת היצירתיות שלנו עולה דווקא כאשר אנחנו עושים פעולות אשר מאפשרות לנו נדידת מחשבות.
בניסוי שבו נבחנה יכולת היצירתיות, נתנו לקבוצה הראשונה של המשתתפים בזמן ההשהייה של הניסוי מטלה קשה, לקבוצה שנייה נתנו מטלה קלה, לקבוצה השלישית נתנו לנוח ולקבוצה הרביעית לא נתנו זמן השהייה כלל. התברר שהמשתתפים אשר ביצעו את המטלה הקלה וכך הניחו למחשבותיהם לנדוד (מה שנקרא “התבדרות מחשבות”) הפגינו שיפור רב יותר במבחני יצירתיות מכל שאר הקבוצות (כולל מהקבוצה שנחה לגמרי בזמן ההשהייה). בשאר הקבוצות לא חל שינוי כלל ביכולת היצירתיות.
מסקנת הניסוי היא שכאשר רוצים להגיע לפתרונות יצירתיים לבעיה כדאי לעסוק במטלה קלה שלא קשורה למשימה המקורית- זאת על מנת לעודד נדידת מחשבות. אחד ההסברים לכך הוא שנדידת מחשבות מסייעת לעיבוד לא מודע של הבעיה המקורית.

קישור לידיעה- אתר גלילאו

קצת על יצירתיות