נמליים הינה משפחה ששייכת לסדרת הדבוראים. מדובר במשפחה מצליחה יחסית אבולוציונית בזכות הארגון החברתי שלהם. כך מסוגלות הנמלים לחלק ביניהם עבודה, לתקשר ולפתור בעיות מורכבות. התקשורת של הנמלים מבוצעת בעיקר בעזרת פרומונים, חלקיקי ריח, שאותם הן משאירות על פני הקרקע כשהן מוצאים מסלול למזון. נמלים אחרות מחזקות או מחלישות את מסלול הפרומונים בהתאם לרלוונטיות שלו (למשל בעקבות מחסום במסלול). רק 10% מכלל הנמלים של המושבה מלקטות מזון והן עושות זאת בעזרת איבר שנקרא זפק שמשמש להאכלת נמלים אחרות במעין האכלה מפה לפה (trophallaxis).

מחקר חדש של מכון ויצמן, בראשותו של פרופ’ עופר פינרמן וד”ר אפרת גרינוולד מהמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות, אשר פורסם בכתב העת eLife, מגלה כי נמלים יכולות להתאים את כמויות המזון שהן מלקטות לצרכי הקן כולו – גם מבלי לדעת מה מידת הרעב הכללית במושבה. במחקר השתמשו פרופ’ פינרמן וצוות המחקר בהדמיה פלואורסצנטית אשר אפשרה להם לעקוב אחר כמויות המזון בבטן של נמלי קמפונית קדושה, ובסימון כל נמלה באמצעות תגיות זעירות אשר אפשרו לזהות כל אחת מהן לאורך כל תהליך ההאכלה. הם גילו שהנמלים אוספות מזון בהתאם לכמות המזון שכבר נמצאת בבטן של נמלים אחרות שהן פוגשות בדרך וכך בעצם איסוף המזון מושפע ממידת הרעב הכללית במושבה.

חשיבות מחקר זה, מעבר להבנה הנושא בקרב הנמלים, היא בהבנה איך מערכת שיתופית ללא שליטה מרכזית מקיימת בקרה, ועשוי להציע תובנות חדשות על תפקודן של מערכות שליטה מבוזרת בשירות האדם, כגון רשת החשמל ורשתות תקשורת סלולרית.

 

קישור לידיעה- אתר מכון ויצמן

קישור למאמר בכתב העת elife

סרטון המראה כיצד מתבצעת האכלה מפה לפה אצל נמלים- אתר יוטיוב

 

נמליםמתקני השירותים העתיקים ביותר שבנה האדם מתוארכים לשנת 2,500 לפני הספירה. כמו האדם, גם בעלי חיים רבים מנסים להימנע ממגע עם גללי הצואה שלהם בגלל היותה מצע נוח להתפתחות של פתוגניים מחוללי מחלות, בתוכם גם חרקים מסוימים, כמו למשל הדבורה, אשר יוצאת למעוף שנועד לעשות צרכים מחוץ לאיזור הכוורת.
מאידך מחקר חדש של תומר צ’אצ’קס (Czaczkes), ביולוג מאוניברסיטת רגנסבורג שבגרמניה, מגלה שדווקא נמלי הגינה השחורות (Lasius niger), הידועות בניקיונן, עושות צרכים בפינות הקנים שלהן. במשך שבע שנות תצפית עקב צ’אצ’קס אחר כתמים שחורים בקצוות הקן. לאחר שהוא האכיל את הנמלים בצבעי מאכל, הוא שם לב לכך שהכתמים השתנו לצבע צבעי המאכל, מה שאישר שהכתמים הם אכן כתמי צואה.
הסיבה לכך שהנמלים הללו עושות צרכים בקצוות הקן, במעיין בתי שימוש, איננה ברורה עדיין ויש צורך במחקרים נוספים לשם כך, אך הסברה היא שהדבר משמש כהגנה, כמקור למלח ומרכיבי מזון נוספים או לשם איפיון המושבה לפי ריחה במטרה להבדיל בין ידיד לאויב.

 

קישור למאמר המלא- אתר כתב העת PLOS ONE

קישור לכתבה על המחקר- אתר סיינטיפיק אמריקאן ישראל

קצת על נמלת הגינה (Lasius niger; black garden ant)