צבע השיער על ראשנו ועל גופנו מתחיל להשתנות לצבע אפור-לבן, גם אצל גברים וגם אצל נשים, לרוב החל מאמצע שנות השלושים. שינוי צבע השיער לרוב קשור למאפיינים גנטיים, משמע מתי שצבע השיער השתנה אצל ההורים, כך יחוו גם הילדים שינוי דומה בערך באותו הזמן – כמו כן לרוב תוך כ-10 שנים, השיער יהפוך ברובו להיות לבן. למרות נתונים אלו, לפעמים אנחנו פוגשים אנשים, לאחר או תוך כדי מצב סטרס, ששערם הפך בתוך זמן קצר מאוד מצבעו הרגיל לצבע אפור-לבן, כך שכנראה גם לסטרס יש תפקיד בעניין. לאחרונה צוות מחקר מאוניברסיטאות הרווארד בארה”ב, בראשותו של פרופ’ יא-צייה-הסו (Ya Chieh Hsu), ובשיתוף חוקרים מאוניברסיטת סאו פאולו בברזיל טוען במאמר בכתב העת Nature, שהוא איתר את הסיבה לכך וגם מצא פתרון להקל על התופעה.

צוות המחקר חשף עכברים לסטרס ממושך, ושם לב לכך שתאי הגזע השולטים בצבע העור והשיער (מלנוציטים -Melanocyte stem cells התאים המייצרים מלנין ואחראים לצבע העור והשיער) נפגעו, כך שתוך מספר שבועות, צבע השיער של העכברים הפך לצבע אפור-לבן. התהליך מתרחש כך- הסטרס גרם לשחרור של אדרנלין וקורטיזול אצל העכברים, מה שגרם ללב להגביר את קבצו והעלה את לחץ הדם. אלו השפיעו על מערכת העצבים וגרמו לסטרס אקוטי שפגע בתאי הגזע שמייצרים מלנין בזקיקי השיער והשיער הפך לאפור-לבן. בהמשך המחקר, מצא הצוות שתרופה כנגד יתר לחץ דם חסמה את השינויים בצבע השיער בזכות דיכוי פעולתו של חלבון בשם CDK (cyclin-dependent kinase).

החוקרים הציעו לנסות לייצר תרופה שתדחה את הלבנת השיער על ידי התמקדות בטיפול בחלבון ה-CDK, אם כי הדרך להפסיק קליל את הפיכת השיער לאפור-לבן הינה ארוכה. מחקר זה מצטרף לשלל מחקרים אחרים אשר מעידים על השפעות הסטרס על גופנו.

 

קישור למאמר באתר Nature

קצת על השיער וצבעו

מחקר שנעשה בשיתוף עם המחלקה לפסיכולוגיה של אונ’ חיפה גילה שצאצאים של חולדות אשר נחשפו לסטרס או להתנהגות מעשירה, הפגינו התנהגויות חברתיות בדומה למה שעבר על האימהות שלהם.
החולדות האימהות עברו מצבי סטרס או תנאי העשרה או סטרס ולאחריו תנאי העשרה (כלובים גדולים יותר, משחקים שונים וכד’). לאחר מכן הם הביאו צאצאים לעולם והתברר שצאצאי אימהות שעברו סטרס אופיינו ביותר חרדה ובהתנהגות חברתית מופחתת, אך גם בלמידה משופרת בתנאי לחץ.
חשיפת האימהות החולדות שנחשפו לסטרס לתנאים מעשירים מאוחר יותר, הפחיתה את ההתנהגויות הללו אצל הצאצאים שלהן.
צאצאים לחולדות שקיבלו תנאים מעשירים אופיינו בעיקר בהתנהגויות חיוביות- התנהגות חברתית מוגברת ורצון לחקור.
החולדות הם חיות חברתיות בעלות פעילות חברתית דומה לאדם ולכן השלכות המחקר יכולות להיות תקפות גם לגבי בני אדם (למשל סטרס שחווים אימהות בשעת מלחמה בילדותן, יכול להשפיע על הצאצאים שלהם מאוחר יותר).

קישור לידיעה