להלן החלק השני של ספרי עיון מומלצים לטעמי לשנת 2013 (קישור לחלק א’). הספרים הם מתחומי עיון שונים וכל אחד מהם הם סוג של חווית קריאה שונה.

למה האבולוציה נכונה?- ג’רי א. קווין (הוצאת ספרי עליית הגג ומישכל)

לפני שאסקור את הספר, אני חייב לציין שקראתי הרבה מאוד ספרים על אבולוציה, ביניהם את ספריו המצוינים של ריצ’רד דוקינס (הגן האנוכי, השען העיוור, הטיפוס על ההר הבלתי סביר, הצגה הגדולה בתבל ועוד) וספרים נוספים כמו “הדג שבתוכנו” ועוד.

מהסיבה הזו, לפני שהתחלתי לקרוא את הספר “למה האבולוציה נכונה?” לא חשבתי שהוא יחדש לי הרבה. כמובן שטעיתי.

מטרת הספר היא בעצם להפריך את טענות הבריאתנים, תומכי התיאוריה של התכנון התבוני. אותי לא ממש צריך לשכנע בעניין, אבל עדיין נהנתי מספר שוטף אשר משובצים בו סיפורים רבים מעולם הטבע והאבולוציה.

לדעתי, כוחו של הספר הוא ביכולת התיאורית המובנת לספק דרך קוהרנטית להבנת האבולוציה וזה מה שמביא אותו לספק חווית קריאה ייחודית.

ציון הספר- 8.4

אצבע גלילאו- פיטר אטקינס (הוצאת ספרים ע”ש י”ל מאגנס)

בניגוד לספר שמעליו, “אצבע גלילאו” של פיטר אטקינס הוא בהחלט לא ספר קל לקריאה. הקריאה בו לא שוטפת ומצריכה ריכוז. מאידך הוא מכיל פרטים רבים ומנסה לתת תמונת מצב עדכנית ומקיפה על תחומים מעולם המדע כמו אבולוציה, אטומים, סימטריה, קוסמולוגיה, מרחב זמן ועוד.

הייתי מגדיר את הספר הזה, בגלל מורכבות החומר שבו, על התפר בין ספר מדע פופולרי לבין ספר לימוד. לדעתי הוא סוג של ספר למתקדמים, לאנשים שכבר מכירים את התיאוריות הגדולות ורוצים לשקוע תוך חוויה עמוקה ומפורטת יותר. אני חושב שהיתרון הגדול של הספר הזה הוא הדרך שבה הוא מעורר לחשוב על  תחומי המדע ועל התגליות שבהם.

אטקינס מטפל באופן יסודי ובעיקר שיטתי בכל תחום מדע עיקרי שקיים כיום – מעניין מאוד, מקסים אבל בהחלט לא קל.

ציון הספר- 7.8

מדוע טייסי קמיקאזה חובשים קסדות?- יעקוב בורק (הוצאת עם עובד)

ספר זה, אם אני לא טועה, הוא ספרו השלישי של יעקוב בורק, סופר ואיש עסקים ישראלי. כל פרק בספר מציג תוצאות מחקר בנושא מסוים במדעי החברה ובמיוחד בכלכלה.

יש בספר עיסוק במוסר, באלטרואיזם, בקנאה ושמחה לאיד, דחיינות, חרטה, הצלחה ועוד. אפשר בהחלט ללמוד מהספר, להחכים ולנסות ליישם. כמו כן יש חשיפה מעניינת לצורת עשייה של מחקר, להיגיון שעומד מאחורי שאלת המחקר ולהסקת המסקנות.

ספר בהחלט טוב, אך לדעתי פחות טוב מספרו הראשון “האם שימפנזים חושבים על פרישה?”, גם בגלל שספרים אשר עוסקים בכלכלה ומדעי החברה הגיעו לטעמי לסוג של ריוויון מסוים.

ציון הספר- 7.9

הקנון המדעי- נטלי אנג’יר (הוצאת אחוזת בית)

הקנון המדעי, אותו כתבה נטלי אנג’יר, סופרת ועיתונאית מדע הוא ספר מצויין בזכות הבהירות שלו. אם נשווה אותו לספר “אצבע גלילאו”, השני בסקירה הזו, אז אפשר להגיד שהמטרה של שני הספרים היתה די זהה, להציג את התיאוריות העכשוויות בתחומי המדע, רק ש”הקנון המדעי” עושה זאת בצורה הרבה יותר פשוטה וברורה, בעוד “אצבע גלילאו” מעמיק ומסבך. אולי ההבדלים נובעים מכך שהראשון נכתב על-ידי עיתונאית והשני על ידי מדען.

הספר “הקנון המדעי” מציג בפרקיו הראשונים את סגנון החשיבה המדעית, תורת ההסתברות וקנה המידה. בהמשך הוא מתעסק בפיזיקה, כימיה, ביולוגיה אבולוציונית ומולקולרית ובסיומו בהצגת תיאוריות מדעיות מתחומי הגיאולוגיה והאסטרונומיה.

לסיכום, קחו לכם כמה ימים ותחוו ספר מדע פופולרי מצויין ומומלץ, אשר זכה גם בפרס פוליצר ולתפוצה בינלאומית נרחבת.

ציון הספר- 8.6

ג’ינגיס ח’אן- ג’ק ותרפורד (הוצאת דביר)

הזמן שבו אנחנו חיים, לפחות בימינו אנו, מתוחם בתוך תקופה קצרה מאוד של ההיסטוריה. ישנם ספרים אשר יכולים לקחת אותך הרחק לעתיד ומאידך ישנם ספרים שיכולים לקחת אותך הרחק אל העבר- כזה הוא הספר “ג’ינגיס חאן” של ג’ק ותרפורד.

הספר לוקח אותנו קצת פחות מאלף שנה אחורה, אל יום הולדתו של ג’ינגיס חאן בשנת 1162 ומגולל את הקמתה של האימפריה המונגולית, האימפריה השנייה בגדולה בעולם והראשונה בעלת השטח הרציף.

הספר מתאר את המניעים של ג’ינגיס חאן בהקמת האימפריה, בין השאר רצונו

להחזיר את אשתו שנחטפה. הוא מתאר את האימפריה המונגולית, אימפריה אשר התבססה על צבא ממושמע ומאורגן מאוד בעל שיטת לחימה מהירה וטכנולוגית ועל מערכת חוקים הוגנת שגם ג’ינגיס חאן היה כפוף אליה.

הוא מתמודד עם המוטיבים הפחות חיוביים שבהם הואשמו המונגולים ומדגיש את הצלחתו של ג’ינגיס חאן לכונן שלטון אשר הצליח לאחד את כל סין ועמים כבושים אחרים, תוך דגילה בחופש דת מוחלט.

לסיכום, ספר מצויין זה ייתן לכם הצצה נרחבת אל תקופה ואימפריה מופלאה בהיסטוריה האנושית, אימפריה שצאצאיה האחרונים עוד שלטו בעיר “בוכרה” עד לשנת 1920.

ציון הספר- 9.1

כותב הפוסט- עופר בן חורין,  [email protected]

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק א’