חלבון ה-NF-kappaB הוא חלבון חשוב מאוד בתא האדם. מאידך כאשר הפעילות שלו לא נשלטת, הוא גורם לדיכוי של תהליך המוות של התא, האפופטוזיס, ואז להתפשטות של תאים סרטניים יוצרי גרורות ולהגברת עמידותם של גידולים לטיפולים כימותרפיים.
חלבון ה- NF-kappaB עובר, בתגובה לאיתותים חיצונים, אל הציטופלסמה של התא ושם גורם לביטוי של גנים מסוימים, משפעל גנים הגורמים להפסקת פעילותו וגם משתתף עיקרי ב”גיוס עובדים” לצורכי שיעתוק גנים (שיכפול גנים) תוך השתתפות בשלב שנקרא “ההארכה” ושבו נוצרות לגנים מוליקולות RNA.
מחקר אחרון של פרופ’ רבקה דיקשטיין ממכון וייצמן גילה מנגנון בקרה חדש אשר יכול להסביר את פעילותו הרצופה, המזיקה של חלבון ה- NF-kappa במקרים של דלקת וסרטן. מנגנון זה מתגלם בנוכחותו של גן בשם DSIF שבשלב ההארכה, ביחד עם NF-kappaB , מקדם את ביטוים של גנים שתפקידם להפסיק את פעילותו של NF-kappaB.
כאשר גן ה-DSIF לא קיים או שפעילותו נפגמת, בקרתו של NF-kappaB
נפגמת. התמקדות בתרופות שינצלו מנגנון בקרה זה יכול להצליח להגביר את פגיעותם של התאים הסרטניים ולהפחית את יכולתם לייצר גרורות.

קישור לידיעה-מכון וייצמן

תפקידיו של חלבון NF-kappaB

בתקופה האחרונה ישנם מחקרים רבים החוקרים את תפקודה של מערכת החיסון כנגד תאים סרטניים. מחקר אחרון שנעשה בשיתוף אוניברסיטת תל-אביב והמרכז הרפואי שיבא גילה מנגנון נוסף המתקשר לנושא זה.
חלבון RAS הינו חלבון אשר מעביר אותות בתוך פנים התא מקולטני גדילה הנמצאים בחלק הפנימי של קרומית התא לכיוון גרעין התא. חלבון ה-RAS נחשב לחלבון “אונקופרוטאני”, משמע חלבון שהגן המקודד אותו יכול לעבור מוטציה ואז ליצור חלבון פעיל ללא הפסקה.
מחקרים קודמים הראו שחלבון ה-RAS יכול לעבור בקלות בין לימפוציטים (תאי דם לבנים) שונים, כמו למשל לעבור מלימפוציט B אל לימפוציט T בעת מגע ביניהם ואז לגרום ללימפוציט T להפוך לתא לוחם.
במחקר הנוכחי, בהובלתה של הדוקטורנטית חלי ורניצקי, הדגימו החוקרים שכאשר לימפוציטים מסוג T באים במגע עם תאים סרטניים של מלנומה, עוברות אליהם מוליקולות חלבון ה-RAS, אשר מפעילות אותם כנגד התאים הסרטניים.
בצורה כזו מערכת החיסון משמידה בעצמה את התאים הסרטניים עוד לפני שהם מתפתחים לגידול וטיפולים אשר יכולים להתבסס על מחקר הזה יכולים למצוא את הדרך להגביר את מנגנון התגובה החיסונית שתואר במחקר.

מבוסס על ידיעתם של מיכל אלכסנדר וד”ר איתמר גולדשטיין, עיתון גלילאו מס’ 173, ע”מ 44-45.

קישור להסבר על חלבון RAS

קצת על לימפוציט מסוג T

חולדמחקר חדש שנערך במכון לאבולוציה של אוניברסיטת חיפה מגלה שתאיו של החולד העיוור (Blind Spalax) מייצרים חומר מעכב ואף הורג תאים סרטניים.
החולד העיוור הינו יונק מכרסם תת-קרקעי, קרוב-רחוק של עכברים וחולדות. הוא התרגל לחיות בתנאים של מחסור בחמצן כשהוא ניזון משורשים, בצלים ופקעות. למרות שהוא נקרא החולד העיוור, יש לו עין אחת מנוונת שמסוגלת להבחין בין אור לחושך וכך לתזמן את סדר היום שלו.
באופן מפתיע החולד העיוור הוא בעל תוחלת חיים של מעל ל-20 שנה כאשר יונקים בגודלו (למשל חולדות) חיים רק 3-4 שנים. הוא אינו מראה סימני הזדקנות, לא אנטומיים ולא קליניים ויש לו עמידות גבוהה כנגד סרטן.
במחקר ניסו החוקרים להדביק חולדות בסרטן בעזרת חומרים מסרטנים. בעוד שעכברים בקבוצת הביקורת פיתחו את המחלה, שום חולד לא פיתח אותה ורק החולדים הזקנים פיתחו גידולים שפירים שנרפאו עם הזמן.
הדבר מראה שמנגנוני המניעה של הסרטן אף לא נחלשים עם הגיל אצל החולדים העיוורים, בניגוד למה שקורה בכל היונקים, כולל בבני האדם.
הבנת המנגנון התאי שעוזר לחולדים העיוורים להתגונן מפני הסרטן יכולה להביא למציאת תרופות חדשות ואף לאתר דרך למנוע אותו.

 

מבוסס על ידיעתו של אילן יבלברג, עיתון גלילאו מס’ 172, ע”מ 48-49.

 

קישור לידיעה- אתר הידען

החולד העיוור בפעולה- אתר יוטיוב

תאי גזע הם תאים שלא עברו התמחות ולכן הם יכולים להיות שימושים מאוד ברפואת העתיד. מאידך, אם הם לא מתמיינים, הם יכולים לגרום לסרטן.
קבוצת מדענים ישראליים, אמריקאים וצרפתיים (בראשם פרופ’ משה אורן ופרופ’ איתן דומאני) חקרה את השינויים האפיגנטיים אשר מתרחשים באריזת ה-DNA וגילתה מנגנון מולקולרי חדש אשר גורם לתא גזע להיהפך לתא סרטני.
החוקרים מצאו שעל מנת שתופעל קבוצת גנים ארוכה, אשר תביא להתמיינות נכונה של התא, מספר מרכיבים באריזת ה-DNA צריכים להיות מסומנים על-ידי תג הקרוי יוביקוויטין.
הצלחת תיוג זה קשורה בפעילותם של שני אנזימים- RNF20 אשר מגביר את התיוג של התג ו-USP44 אשר מפריע לסימון. החוקרים גילו שרק כאשר קיים תפקוד תקין של שני האנזימים הללו, הא מתמיין כיאות ונמנעת הפיכתו לתא סרטני.
הדבר יכול להסביר הימצאות רבה יותר של אנזים אחד על חשבון השני במספר סוגים של סרטן, כמו בסרטן הערמונית ובסרטן השד.

קישור למאמר המדעי-מכון ויצמן

תאי גזע ורפואת העתיד

חוקרים מארצות הברית גילו את מנגנון הפעולה של חלבון אשר מסתיר תאי מלנומה (סרטן העור) ממערכת החיסון של הגוף וכך מונע את השמדתם. החלבון הממסך נקרא B7-H1 (נקרא גם PD-L1) ובעזרתו התאים הסרטניים אינם מתגלים.
מנגנון הפעולה עובד כך- תאי לימפוציטים-T, תאי מערכת החיסון, מפרישים אינטרפרון גאמא על מנת להשמיד את התאים הסרטניים, אלא שחומר זה גורם לייצור מוגבר של B7-H1, שמביא להסתרת התאים ולקושי בהשמדתם.
תרופות שיפגעו ביצור החלבון הממסך יוכלו להביא לחשיפתם למערכת החיסון ואז להשמדתם.[

קישור לידיעה

על חלבון B7-H1) PD-L1)

מחקר חדש של מכון ויצמן גילה כי בסרטן הדם ישנם תאים אשר מתחלקים לאט יותר מתאי הגידול האחרים ולכן הם אלו שמצליחים לשרוד את הכימותרפיה ולהתרבות לאחריה.
התרופות הכימותרפיות מכוונות לפגוע בתאים שמתחלקים מהר והם אכן עושות זאת ובכל זאת הסרטן חוזר. המחקר גילה שמסתתרים בגוף תאי גידול מסוג נוסף אשר לא מתחלקים מהר ולכן חסינים מפני הכימותרפיה. תאים אלו מייצרים תאי גידול נוספים ולכן קרויים “תאי גזע סרטניים”.
תרופה שתתמקד גם בחיסול אותם תאי גזע יכולה להצליח למנוע את חזרתו לאחר טיפול כימותרפי ולרפא את החולים.

קישור לידיעה- מכון וייצמן

מהי כימותרפיה?

מחקר אמריקאי הוביל לפיתוח חיסון אשר לימד את מערכת החיסון של הגוף להשמיד תאים סרטניים וצמצם את גודל הגידול ל-80%.
תאים סרטניים נבדלים מתאים רגילים בהימצאות חלבון בשם Mucin על המעטפת שלהם. שרשראות הסוכר של חלבון זה קצרות יותר משרשראות הסוכר של חלבוני תאים בריאים. במחקר הנוכחי לימדו החוקרים את מערכת החיסון לאתר את אותם תאים בעלי החלבון עם מעט השרשראות ולהשמיד אותם.
החיסון יכול לשמש לסוגי סרטן רבים כמו סרטן השד, הלבלב, השחלות, המעי ועוד. מעבר לאפשרויות הטיפוליות, הוא יכול גם להוות אמצעי מנע להתפתחות הסרטן בגוף. בשנת 2013 יחל שלב הניסויים הקליניים בחולים אנושיים.

קישור לידיעה- PNAS

כימותרפיה ניתנת על מנת לחסל תאים סרטניים. שיתוף פעולה של חוקרים ישראליים והולנדים הראה שאמנם הכימותרפיה ממיתה תאי גידול, אך גם מגבירה את הסיכון לתהליכים גרורתיים אצל עכברים.
כבר בעבר נמצא שטיפולים כימותרפיים מעודדים יצירת כלי דם לאספקה של דם לתאים הסרטניים.
אחת ההשערות שהועלו היא שבנוסף לשינויים בתאים הסרטניים, חלים שינויים גם בתאים אחרים במאחסן עצמו ואז הגידול הסרטני “מקבל עזרה” מהם. למשל תאי מוח עצם שונים מגיעים לגידול הסרטני ומפרישים אנזימים אשר מפרקים את המטריצה הבין-תאית, מה שמאפשר לתאי הסרטן יכולת טובה יותר לנוע ולשלוח גרורות.
המחקר הראה שמעבר לתכונות הרעילות של הכימותרפיה לתאי הגוף, היא אמנם מקטינה את הגידול הראשוני, אך גם יכולה להחמיר את התהליך הגרורתי ואז לא להאריך את חיי החולים.
חסימה של הפקטורים השלילים של תהליך הכימותרפיה יכולה להגביר את יעילותה בצורה משמעותית.

קישור לידיעה

מהי כימותרפיה?

הסבר על סרטן וגרורות

מחקר חדש של מכון וייצמן בנה התקן גנטי זעיר, אשר מורכב ממעגל DNA בעל שלושה גנים, אשר מגיע לתא, מזהה אם הוא סרטני ומחסל אותו אם כן.
ההתקן נקרא DPI- dual-promoter integrator ועבודתו מתרחשת כך:
א) ההתקן מוחדר לגוף ולתא, מאתר אם התא הסרטני ואף יכול להעריך את דרגת
הממאירות שלו. הוא עושה זאת בעזרת שני פרומוטרים (מקדמים- קטע של DNA שנמצא לפני הגן המקודד) אשר בודקים את רמת הפעילות של הפרומוטרים המקבילים בתא ומזהים אם הוא סרטני.
ב) אם התא סרטני, מופעל הגן השלישי בהתקן אשר מייצר חומר רעיל אשר משמיד את התא.
האפשרות להשמדה כזו עוזרת לאתר ולהשמיד רק את התאים הסרטניים ולמנוע פגיעה בתאים הבריאים (מה שקורה כיום בתרופות הכימותרפיה).

כתובות אינטרנט מצורפות:
קישור לידיעה
במכון ויצמן גילו קבוצת גנים אשר בולמת חלוקה מוגברת של תאים. התהליך מתרחש כך:

1) התא מקבל אות מגורם גדילה (משמע מקבל אות לצורכי התחלקות).
2) האות מפעיל כעשר קבוצות גנים שאחת מהם (כאשר התא תקין) היא קבוצת גנים הכוללת כ-12 גנים אשר
נשלטים על-ידי חלבון p53
3) קבוצה זו מונעת את ההתחלקות למשך כ-8 שעות ורק אז מאפשרת לתא להתחלק.
בתא סרטני חלבון זה נפגם או חסר ואז ההתרבות היא ללא הבחנה.