Bottlenose Dolphin
Bottlenose Dolphin

“חוש מגנטי” (Magnetoception) הינו יכולתם של בעלי החיים להשתמש בשדה מגנטי, כמו השדה המגנטי של כדור הארץ, על מנת להתמצא בסביבה ולנווט. מחקרים בעבר הראו שחוש זה משחק תפקיד חשוב אצל בעלי חיים יבשתיים לשם ניווט. כמו כן תצפיות הראו שחוש זה קיים גם אצל יונקים ימיים המשתמשים בו לניווט במהלך נדידה ימית, כמו למשל מינים ממשפחת הלווייתנאים והדולפינים.
מחקר חדש אשר נעשה על-ידי דורותי קרמר (Dorothee Kremers) וקולגות שלה מאוניברסיטת דה רנה (Université de Rennes) אשר בצרפת בדק זאת בפעם הראשונה בניסוי התנהגותי. בניסוי הוכנסו שישה דולפינים מסוג bottlenose dolphins (דולפינן, השם המדעי הוא Tursiops) לתוך ארבע בריכות בגודל של כ- 2,000 מטרים מרובעים. חלק מדפנות הבריכה היו עשויות מגלילים מגנטיים אשר יצרו סביבם שדה מגנטי ובחלק אחר, כקבוצת ביקורת, הוצבו גלילים לא מגנטיים. חוץ ממאפיין זה היו הגלילים דומים לחלוטין במראם אחד לשני, כאשר גם האדם ששם את הגלילים וגם האדם שצפה בקלטות הוידאו של הדוליפינים לא ידעו אלו גלילים הם גלילי שדה מגנטי ואלו לא.
במהלך הניסוי, שחו ששת הדולפינים באופן חופשי ותנועתם נוטרה בו-זמנית. תוצאות הניסוי הראו שהדולפינים התקרבו הרבה יותר מהר אל הגלילים אשר פלטו שדה מגנטי מאשר אל הגלילים שלא פלטו שדה מגנטי. ניסוי זה מספק ראיות חדשות לגבי הימצאות חוש מגנטי אצל יונקים ימיים.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור למחקר

קצת על “חוש מגנטי” ( Magnetoception)

מוליכות העל התגלתה על-ידי פיזיקאי הולנדי בשם האיקה קמרלינג אונס
בשנת 1911, כאשר הוא גילה שבטמפרטורות נמוכות מאוד (4 מעלות קלווין, משמע 4 מעלות מעל האפס המוחלט, שהם -269 מעלות צלזיוס מתחת לאפס), ההתנגדות החשמלית של הכספית הופכת לאפס ואז נוצרת “מערכת מושלמת” אשר ניצולת האנרגיה שלה מכסימלית.
היישום של תגלית זו משומש כיום ביישומים אשר דורשים זרם חשמלי חזק במיוחד ולכן עלולים להתחמם. כמו כן משתמשים במוליכות העל ליצירת שדות מגנטיים חזקים במיוחד – כמו למשל במכשיר ה-MRI, כאשר קירור הרכיבים החשמליים עד לאיזור האפס המוחלט נעשה בעזרת טבילתם בתוך אמבטיית הליום נוזלי.
במשך השנים הצליחו מדענים להגיע לטמפרטורות גבוהות יותר ליצירת מוליכי-על אך לא הצליחו להגיע ליצירת מוליך-על בטמפרטורת החדר. הסיבה לכך היא בעיקר בגלל חוסר ההבנה מה באמת קורה בתופעת מוליכות העל. אחד המכשולים העיקריים לכך היא מה שנקרא “בעיית הסימן”, בעיה חישובית מורכבת של נתונים רבים חיוביים ושליליים, בעיה שנחשבת בלתי פתירה גם בתחומים רבים אחרים.
לאחרונה, חוקר ישראלי בשם ד”ר ארז ברג ממכון וייצמן הצליח, בעת שעשה את השתלמות הפוסט-דוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד, למצוא מודל אשר יסכם רק את מסלולי האלקטרונים החיוביים. המודל שלו יכול לאפשר התמודדות טובה יותר בעתיד עם בעיית הסימן המאתגרת.

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור למאמר- אתר science

מהי מוליכות-על? (התנגדות חשמלית קרובה לאפס)