חללהתיאוריה בהקשר ליצירת כוכבי לכת טוענת שהם נוצרו כתוצאה מהתקבצות של אבק וסלעים אשר הועפו לחלל בזמן היווצרות השמש שלהם, אך כוכב לכת חדש אשר התגלה לאחרונה, מאתגר תיאוריה זו.
הסיבה לכך היא שכוכב לכת זה, אשר נקרא HD106906b, הוא גדול מידי ומרוחק מידי מהשמש שלו על מנת להסביר את היווצרותו בדרך הזו ולכן החוקרים מנסים למצוא תיאוריות חלופיות על מנת להסביר את הדבר.
אחת התיאוריות היא שאותו כוכב הינו חלק ממערכת כוכבים בינרית (מערכת של שתי שמשות) אשר לא הצליח לצבור מספיק מסה ולכן הפך להיות כוכב לכת (ולא שמש כמו הכוכב התואם שלו)- אם כי גם תיאוריה זו לא מסתדרת עם גדלי הכוכב והשמש אותה הוא מקיף.
החוקרים מקווים שתמונות מוחשיות יותר של כוכב הלכת ושל מערכת השמש שבה הוא נמצא יוכלו “לשפוך אור” ולגלות למדענים יותר על הדרך שבה נוצרים כוכבים.

 

קישור לידיעה-רשת ב’ (איתי נבו)

קצת על מחזור החיים של כוכב

file000237112484חלקיקי הנייטרינו (Neutrino) הם חלקיקים יסודיים יציבים, ללא מטען חשמלי, אשר מושפעים בעיקר מהכוח הגרעיני החלש. מאחר שחלקיקים אלו לא מגיבים לכוח האלקטרומגנטי או לכוח החזק, הם לא מגיבים לאטומי חומר ולכן פשוט עוברים דרכו.
עד היום למדו אסטרונומים על מרחבי היקום בעיקר מגלי אור, אך לאחרונה התחילו להבין תהליכים גם באמצעות קליטת חלקיקי נייטרינו. פרופ’ אלי וקסמן ממכון וייצמן ופרופ’ ג’ון בקל מפרינסטון הציעו מודל שחזה שחלקיקי ניטרינו ייווצרו במאיצי חלקיקים אשר נמצאים בקרבת חורים שחורים. הם הקימו גלאי ענק ביבשת אנטרקטיקה אשר מסוגל חלקיקי ניטרינו וכמות הנייטרינו שגלאי זה קלט תמכה בסברה שלהם לגבי כמה חלקיקי ניטרינו יגיעו אל כדור הארץ בזמן נתון (חלקיק אחד, לקילומטר רבוע, במשך שנייה).
התבססות על חלקיקי הנייטרינו ולימוד דרכם על הנעשה ביקום יכולה להקים אסטרונומיה ואפילו פיזיקה מסוג חדש, זאת גם בזכות יכולתם של חלקיקי הנייטרינו לעבור בתוך אטומי חומר בלי ליצור איתו אינטראקציה.

 

קישור לידיעה- אתר מכון וייצמן

קצת על חלקיקי נייטרינו