בני האדם החיים כיום, שייכים למין של יונק שהוא תת-שבט במשפחת ההומינידיים בשם האדם הנבון המודרני (Homo sapiens sapiens). בתוך הענף הזה, כנראה בין השאר, היה גם את האדם הניאנדרטלי שנכחד ואת האדם הדניסובי.  האדם הדניסובי הינו אוכלוסיה שחיה לפני כ-190 אלף עד 40 אלף שנה בסיביר ובמזרח אסיה. הממצא הראשון הקשור אליו התגלה בשנת 2010  באמצעות מיפוי רצף הגנום משני שברי מאובנים – עצם של אצבע זרת ושיניים טוחנות – שנמצאו במערת דניסובה, בהרי אלטאי בסיביר. מעבר לעוד מאובן אחד הקשור לאדם הדניסובי (לסת תחתונה אשר נמצאה בשנת 2019 במערת באישיה ברמת טיבט), לא קיימים מאובנים נוספים. לאחרונה, פריצת דרך של קבוצת חוקרים מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, בהובלת פרופ’ לירן כרמל ופרופ’ ערן משורר עם שיתוף פעולה ספרדי, הצליחה לספק הצצה ראשונה לאנטומיה של אותה קבוצת אדם מסתורית. המחקר פורסם במגזין הנחשב Cell ואף הופיע בשער העיתון בשל חשיבותו.

החוקרים פיתחו שיטה שמאפשרת להבין אילו גנים עבדו בצורה שונה בדניסובים, בניאנדרתלים ובבני אדם מודרניים. במחקר החדש הם השתמשו בשיטה חדשה, שיכלול של שיטה קודמת, המאפשרת לקשור שינויים בפעולות הגנים להבדלים באנטומיה של קבוצות האדם השונות. באמצעות השיטה הם הצליחו לשחזר, בפעם הראשונה, לפי גנום האדם הדניסובי שנלקח מקצה זרתו, את הפרופיל האנטומי המלא שלו. השחזור שהתקבל הדגים את 56 התכונות האנטומיות של האדם הדניסובי והראה שבתכונות רבות הוא הזכיר את האדם הניאנדרתלי (כמו במצחו המשוך אחורה, פניו המאורכות והאגן הגדול שלו) אבל היו לו גם תכונות ייחודיות כמו קשת השיניים שלו, שהייתה ארוכה מאוד, וגולגולתו הרחבה באופן מיוחד.

היכולות של האסקימוסים והטיבטים כיום להסתגל לתנאי קור קשים ולחיים בגובה רב כנראה הגיעה מאותו DNA דניסובי, כך שאולי אוכלוסיה זו נכחדה, אך ה-DNA שלהם שוכן בתוכנו ולכן חשיבותו של מחקר זה והצורך לבצע מחקרים נוספים לגבי האדם הדניסובי.

 

קישור למאמר המדעי- אתר כתב העת Cell

קצת על האדם הדניסובי

 

חלבונים במוח באלצהיימרמחלות ניווניות של המוח כדוגמת אלצהיימר ופרקינסון חולקות ביניהן מספר מאפיינים משותפים כמו למשל קיפול שגוי של חלבונים (מה שמביא להצטברותם בתאים) והופעה בגיל מאוחר. לפעמים הסיבה להתפרצות המחלה היא מוטציה אלא שגם אז המחלה לרוב מתפרצת רק בעשור החמישי לחיים.
מחקר חדש, אשר נעשה בהובלתם של פרופ’ אהוד כהן וד”ר ציונה בן גדליה מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והתפרסם בכתב העת EMBO journal , גילה שאצל חלק מהחולים באלצהיימר מוקדם בשל מוטציות בגנום, ישנו כשל בחלבון בשם ציקלופילין B, חלבון אשר מסייע לחלבונים מיד לאחר היווצרותם להתקפל נכון. כשל זה, מעבר לכך שהוא אחראי להתפתחות מחלת האלצהיימר הספציפית, גם גורם למחלת הפרקינסון בחולים אחרים.
מחקר זה מספק שתי תובנות חשובות- ראשית כל הוא מראה שמחלות ניווניות שונות כגון אלצהיימר ופרקינסון, יכולות להיווצר כתוצאה מכשל זהה (כשל שנגרם כתוצאה ממוטציה בגן המייצר את החלבון האחראי לקיפול הנכון של החלבונים- ע.ב.ח.). שנית, הוא מעיד על כך שאולי מחלת האלצהיימר איננה מחלה אחת, אלא אסופה של מחלות שנגרמות מסיבות שונות. איבחון נכון של תתי סוגי מחלת האלצהיימר יכול לאפשר להתמקד במציאת תרופות ספציפיות לכל תת-סוג ואז להצליח בריפוי המחלה בצורה נכונה יותר.

 

מבוסס על כתבתו של טל בן-עזרא, גלילאו מ”ס 207, ע”מ 43-42

 

קישור לתקציר מחקר- אתר EMBO journal

מהי מחלת האלצהיימר?- פורטל fMRI והדימות המוחי

depressionדיכאון, אשר תוקף אחד מכל שישה אנשים- גורם לנכות, לחוסר תפקוד וקשור לחילול של מחלות כלי דם ולב. תחום המחקר עליו די קופא על שמריו בשנים האחרונות, אך כעת, שיתוף פעולה של חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בראשותו  של פרופ’ רז ירמיה לבין חוקרים מאוניברסיטת קולורדו, הביא לסוג של פריצת דרך בתחום.
החוקרים התמקדו בתאי המיקרוגלייה, שהם נציגי מערכת החיסון המהווים כ-10% מתאי המוח ותפקידם להתמודד עם חיידקים ווירוסים אשר תוקפים את המוח. במהלך הכנסת עכברים למצבי עקה, מה שגרם להם לדיכאון, שמו לב החוקרים שמספר תאי המיקרוגליה פחת אצלם. בעזרת שימוש בחומרים אשר המריצו את תאי המיקרוגלייה לחזור לכמותם התקינה, גילו החוקרים שניתן להקל על הדיכאון וגם להגביר את ייצור תאי העצב.
מחקר זה, מעבר לאפשרות יצירת תרופות חדשות לטיפול בדיכאון, מחזק את הקשר בין תאי מיקרוגלייה לבין דיכאון.

 

קישור לידיעה-אתר האוניברסיטה העברית

קצת על תאי מיקרוגלייה

file0001471825207דירוגי האוניברסיטאות בעולם נקבעים על-ידי שני מדדים עיקריים- מדד ARWU או “דירוג שאנגחאי” ודירוג של הירחון Times Higher Education  בלונדון.  הדירוג נעשה על פי מדדים אובייקטיביים של מספר המחקרים, מספר הציטוטים, מספר חתני פרס נובל- הכל ביחס לגודלה של האוניברסיטה.
בדירוג שאנגחאי של שנת 2013 האוניברסיטה הטובה בעולם היא הארוורד, אחריה סטנפורד, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ה-MIT במסצ’וסטס, קיימברידג’, המכון הטכנולוגי של קליפורניה, פרינסטון, קולומביה, שיקגו ואוקספורד.
בישראל, האוניברסיטה הטובה ביותר היא האוניברסיטה העברית (מקום 59 בדירוג העולמי), אחריה הטכניון (מקום 77), מכון וייצמן (מקום 92). אחריהם אונ’ תל-אביב נמצאת בין המקום ה-101 למקום ה-150, אוניברסיטאות בר-אילן ובן-גוריון דורגו במקום בין 301 ל-400 ואילו אוניברסיטת חיפה נמצאת בין המקומות 401 ל-500.

 

קישור לידיעה-אתר כלכליסט

קצת על דירוג אקדמאי של אוניברסיטאות בעולם

file0001804916578רעיון השזירה הקוונטית טוען שחלקיקים יכולים להיות מקושרים ביניהם ללא תלות במרחק שביניהם וללא קשר למהירות האור, כך שכאשר מבצעים מדידה על חלקיק אחד, יכולים לדעת איזו מדידה יציג החלקיק האחר. לאחר המדידה החלקיקים כבר לא שזורים זה בזה.
מחקר חדש בראשותו של פרופ’ חגי אייזנברג ותלמיד המחקר אלי מגידיש מהאוניברסיטה העברית הצליח להדגים מצב שזור של שני פוטונים שלא היו מרוחקים במרחב אלא בזמן. החלקיק הראשון נמדד וחדל להיות עוד לפני שנוצר החלקיק השני השזור אליו.
ניסוי זה אינו מאפשר כמובן יכולת ידיעה לגבי העבר או העתיד, כיוון שמי שמודד חייב לקבל מסר קלאסי, משמע מסר שעומד במהירות האור, על מנת לפרש את התיאור הפיזיקלי של הפוטון הראשון.

מבוסס על ידיעתה של תמר רבינוביץ’, עיתון גלילאו מ”ס 180, ע”מ 52.

קישור לידיעה- האוניברסיטה העברית

מהי שזירה קוונטית?