LRO או סיירת הירח של נאס”א גילתה בעזרת מדידות לייזר שקרקעית מכתש שקלטון, מכתש שנמצא בצידו האפל תמידית והקר של הירח, בהירה יחסית לקרקעיות מכתשים אחרים באיזור. קירות המכתש בהירים אף יותר.
הסברה היא שקיימות כמויות קטנות של קרח אשר מחזירות את האור, אך עצם העובדה שגם קירות המכתש בהירים מחלישות טענה זאת, שהרי אם קיים קרח, הוא אמור להצטבר על הקרקעית ולהתאדות מקירות המכתש.
שני סברות אחרות מתמודדות עם גילוי זה. הראשונה טוענת ש”רעידות ירח”, הנגרמות על-ידי פגיעות מטאורים והשפעת הכבידה של כדור הארץ, גורמות לנפילת הקירות וחשיפת קרקע חדשה. השנייה טוענת שקיים קרח בקרקעית המכתש ואילו בקירות המכתש קיימים חומרים חדשים אשר מחזירים את האור.
תג: הירח
פניו של “האיש בירח”
כשאנחנו מסתכלים אל הירח, אנחנו לפעמים נצליח לראות פרצוף של אדם. אותו פרצוף ילווה אותנו במשך כל ימות החודש.
הסיבה לכך היא שמשך סיבוב הירח סביב כדור הארץ, זהה למשך הסיבוב סביב צירו ולכן פני הירח המסוימים הללו תמיד פונים אלינו.
מחקר חדש שבו השתתף גם פרופ’ עודד אהרונסון מהמרכז למדעים פלנטריים במכון ויצמן למדע הראה על סמך מידע שנצבר בעזרת לווין נאס”א (LRO) שהדבר גם קשור בצורתו הגיאופיסית (פני השטח) של הירח.
הצד של הירח המופנה אלינו עשיר במכתשים עמוקים אשר יוצרים את צורת הפרצוץ, כאשר הצד ההררי של הירח מרוחק יותר. השאלה שנשאלה על-ידי החוקרים היא מדוע דווקא הצד המכתשי פונה אלינו ולא הצד ההררי, כי הרי כך פני הירח יהיו יותר קרובים אלינו ואז מדובר בחיסכון באנרגיה?
הסיבה לכך היא מסלולו של הירח בחלל אשר “נתקע” לאחר שעבר את הצד ההררי ומגיע למצב של איזון אנרגטי כשהצד המכתשי מופנה אלינו.